מלגשית
| מדינות | מדגסקר, מאיוט |
|---|---|
| דוברים | בערך 20 מיליון |
| שפת אם | בערך 20 מיליון |
| כתב | אלפבית לטיני |
| משפחה |
|
| לאום | מדגסקר |
| מוסד | האקדמיה המלגשית |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
מלגשית (malagasy; בצרפתית: malgache) היא השפה הרשמית של מדגסקר, ומדוברת גם על ידי מיעוט בקומורו, ראוניון ומאיוט. סך כל הדוברים בה הוא כ-17 מיליון. המלגשית שייכת למשפחת השפות האוסטרונזיות וגאוגרפית היא השפה המערבית ביותר במשפחה זו ובשפות המלאיו-פולינזיות המהוות את רוב רובן של השפות האוסטרונזיות.
השפה הספרותית נגזרת בעיקר מהניב של התת-קבוצה האתנית המלגשית מרינה.
לפי מקורותיה, משתייכת השפה המלגשית לקבוצת ה"באריטו המזרחי" שבענף השפות הקרוי "באריטו הגדול". ענף שפות אלו מדובר בקלימנטן, החלק האינדונזי של האי בורנאו, באזור הנקרא כעת בנג'מסין והכולל את השפות מא'אניאן, (הנחשבת הכי קרובה למלגשית) סמיהים, דוסון דייה, והמדובר גם על ידי "נוודי הים" באג'או. באזור הנזכר השפה השלטת היא המלזית, השייכת לענף אחר של השפות המלזו-פולינזיות. המרחק הגאוגרפי בין דוברי המלגשית ובין דוברי שאר השפות המקרובות אליה באינדונזיה הוא כ-7000 ק"מ. המלגשים הגיעו מאיי דרום מזרח אסיה לאי מדגסקר, בדרך הים, לפי השערות שונות, בסביבות 450 או 700 אחה"ס.
השפה המלגשית מדוברת גם באי מאיוט בכעשרים כפרים ושמה שם "קיבושי" או "בושי" (בפי רוב תושבי מאיוט - "שיבושי")
השפה המלגשית כוללת מעל 20 גרסאות מקומיות, הקרויות בדרך כלל "ניבים". מבחינה לקסיקלית, מעל 90% מאוצר המילים המסורתי של השפה המלגשית מקורו הוא אוסטרונזי. השאר - ממקור באנטו, סואהילי-ערבי וסנסקריטי. השפה שאלה גם מילים חדשות מצרפתית ומאנגלית. בדרך-כלל המילים השאולות משפות אלה הן בשימוש בעיקר בתחומי פעילות מסוימות. למשל, המילים ממוצא באנטו משמשות בעיקר את תחום גידול הבקר (מילים כמו omby, ondry, akoho). מילים ממוצא סואהילי משמשות יותר בתחום המסחר, לוח השנה והגדת העתידות. (alahady, adaoro, sikidy). המילים השאולות העתיקות ביותר הן אלה מהסנסקריט (למשל, tsara, soa, sahaza, sandry, sisa, hetsy), שעברו למלגשית עקב שכנות בעבר, במהלך האלף הראשון לספירה, עם ימאים מלזים שהשתמשו בהן. דוברי המלזית היו בין הראשונים בדרום מזרח אסיה שהושפעו על ידי תרבויות הודיות.
הכתב המודרני של השפה המלגשית באלפבית הלטיני נקבעה בשנת 1823 בצו מלכותי בעקבות הסכמה בין המלך ראדאמה הראשון ובין מיסיונרים בריטים שהביאו לארץ את הדפוס. אומץ העקרון של סימונן של העיצורים כמו באנגלית וזה של התנועות כמו בשפות הלטיניות. קודם לכן כמה ממלומדי הממלכה השתמשו כבר בגרסה של האלפבית הערבי "סוראבה", "הכתב האצילי", שהתפתח בדרום-מזרח האי.
למרות שמקור השפה המלגשית הוא בשטחי אינדונזיה, אין להסיק מכך באופן אוטומטי שנכתבה אי פעם בכתב המלזי העתיק שהשתמש באלפבית ממקור הודי.
לשפה המלגשית אוצר מילים עשיר מאוד (כמה ממילוניה כוללים מעל 60,000 מילים). זאת מאפשר לה ביטוי מדויק של מושגים מופשטים, שירה ודימויים. הבעיה העיקרית של השפה היא מאגר מצומצם מדי להבעת מושגים מתחום המדע והטכניקה.
דוגמת טקסט בשפה המלגשית
הסעיף הראשון של הכרזת זכויות האדם
Teraka afaka sy mitovy zo sy fahamendrehana ny olombelona rehetra. Samy manan-tsaina sy fieritreretana ka tokony hifampitondra am-pirahalahiana
במאה ה-19, השפה המלגשית שאלה מספר גדול של מילים מן השפות האירופיות, במיוחד מאנגלית וצרפתית.
הגיית השפה וכתיבתה
בשפה המלגשית קיימים טקסטים כתובים ככל הנראה החל מהמאה ה-15. כשהצרפתים הקימו את פור-דופן (Fort-Dauphin) במאה ה-17 הם מצאו שהתושבים התשמשו בכתב ערבי-מלגשי הידוע בשם "סוראבה".
האלפבית "סוראבה"
הכתב סוראבה" או "ע'גמי" שימש במיוחד בטקסטים של אסטרולוגיה ומגיה. כתב היד העתיק ביותר הידוע באלפבית "סוראבה" הוא מילון קצר מלגשי-הולנדי מתחילת המאה ה-17, שפורסם לראשונה על ידי גבריאל פארן. עם זאת כתב סוראבה היה בשימוש בחוף הדרום-מזרחי של מדגסקר עוד מהמאה ה-15.
מקור המילה "סורא-בֶה" הוא המילים "סוראטרה" = "לכתוב" ו "בה"= "גדול" ומשמעותו "הכתב הגדול" או "הכתב האצילי". המילה "סוראטרה" מקורה במילה "סוראת" מהשפות המלאית והג'וונזית, שמובנה "מכתב", "כתוב", "דואר". על כן משערים כי הכתיבה הונהגה במדגסקר בהשפעה "אינדונזית", ייתכן מאוד ג'אוואית. קיימים אפיונים משופים לכתב סוראבה ולאלפבית "פגון" שהוא הגרסה הג'וונזית של האלפבית הערבי: למשל שלוש נקודות מעל לאותיות הערביות "דא" ו"טא" בשביל עיצורים כפופים מיוחדים שבשפה הג'אוואית. יש סבורים משום כך שהמלגשים למדו את הכתב הערבי של הג'אוואים. אם נכון הדבר, תהליך זה התקיים במהלך מגעים שנמשכו אחרי תקופת ההגירת ה"אינדונזים" למדגסקר. כעדות לכך מובאות דוגמאות של מילים מלגשיות מסוימות העשויות לתמוך בקיומם של מגעים מתמשכים עם המלזים ועם הג'אוואים גם בתקופה שבה התחזקה השפעת האסלאם בשטח אינדונזיה היום. למשל, המילה המלגשית sombidy (סומבידי) שמובנה "לשחוט (בעל חיים)" באה מהמלזית "sembelih" (סמבליה) - שמשמעותה לשחוט בעל חיים לפי כללי הפולחן המוסלמי ושמקורה במילים "בסמיללאה" (בשם אללה) שאומרים אותם בעת השחיטה המוסלמית. המילה המלגשית אינה באה ישירות מערבית, שיש לה מילה אחרת עבור "לשחוט", אלא מאינדונזיה בתקופה של התחזקות האסלאם בה.
הנהגת האלפבית הלטיני
המלך רדאמה הראשון, המונרך המלומד הראשון של בני מרינה, למרות ששלט היטב במסורת הכתב סוראבה, החליט להחליפו באלפבית לטיני כעצתו של המיסיונר דייוויד ג'ונס והזמין את חברת המיסיון הפרוטסטנטית מלונדון להקים באי בתי ספר וכנסיות.
לשפה המלגשית מסורת עשירה של נאומים, סיפורים ואגדות. היצירה העממית המפורסמת ביותר היא "איבוניה", פואמה אפית על גיבור בעל אותו השם.
הספר הראשון שהודפס במלגשית היה ספר "כתבי הקודש" (ה"ביבליה" הנוצרית), כלומר התנ"ך בגרסה הנוצרית והברית החדשה שתורגם למגלשית בשנת 1835 על ידי מיסיונרים בריטיים שפעלו באזור הרמה של מדגסקר. טקסטים דתיים במהדורה ראשונה דו-לשונית פורסמו על ידי אטײן דה-פלאקור שהוציא לאור גם את המילון הראשון לשפה.
כיום בכתב האלפביתי המלגשי הכולל 21 אותיות - (דהינו 26 האותיות הסטנדרטיות של האלפבית הלטיני להוציא c, q, w, u, x), האות o מבטאים כמו ou צרפתי (אם כי באזורים מסוימים, במיוחד באזורי שפת הים הצפוניים, צפון-מערביים ומערביים - ייתכן גם היגוי כמו בצרפתית). לעומת זאת הצמד "ao" מבטאים קרוב ל o פשוט. ה i בסוף במילים נכתבת תמיד y. האות e מבטאים כמו é צרפתי. באשר לעיצורים ה r מבוטאית כמו r באיטלקית. ה -g הוא תמיד חזק, כבמילה "גמל". s מבטאים כמו "סמך" עברי. הצמד ts מבטאים כמו "צ" עברי.
| אחורית | מרכזית | קדמית | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| סגורה | u | i | ||||
| אמצעית | o̞ | e̞ | ||||
| פתוחה | a | |||||
| סדקי | וילוני | כפוף | מכתשי | שִנִּי | שפתי (־שִנִּי) | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אפי | ŋ | n | m | |||||||||
| סותם/מחוכך | ᵑɡ | ᵑk | ɳɖʳ | ɳʈʳ | ⁿd͡z | ⁿt͡s | n̪d | n̪t | ᵐb | ᵐp | ||
| חוכך | h | z | s | v | f | |||||||
| מקורב | l | |||||||||||
| רוטט | r | |||||||||||
| * תוספת פונמה בהתאמה לסטנדרט | ||||||||||||
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
