מיתת נשיקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מיתת נשיקה - היא מעלה רוחנית שזכו לה צדיקים מיוחדים, שבה האדם מת על פי ה' ולא על ידי מלאך המוות. כיום משמש המושג בהשאלה לאדם שמת על מיטתו בלא יסורים.

מקורה ומעלותיה

בתלמוד בבלי במסכת בבא בתרא[1] מובא שהמתים 'מיתת נשיקה' מתים שלא על ידי מלאך המוות אלא על ידי השכינה, ושלמיתה זו זכו ששה אנשים, אברהם יצחק ויעקב, משה אהרן ומרים[2].

במקום אחר[3] מובא בגמרא שמיתת נשיקה קלה ולא מייסרת כמשיכת חוט של שיער מתוך חלב.

ומלת נשיקה היא דבקות החושק בחשוק ומתוך כך הנפש נפרדת מן העולם הזה שלא בהרגש טעם מיתה, ושלא על ידי כח המשחית הוא מלאך המוות

רבנו בחיי בספרו 'כד הקמח'[4]

המתים כך, גופם ונשמתם טהורים ואינם מטמאים בטומאת מת[5].

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ז עמוד א'
  2. אהרן ומשה נלמד מזה שנאמר במיתתם 'על פי ה' ' והאבות ומרים נלמד מדרשות שונות
  3. תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ח' עמוד א'
  4. או"ת א' ערך אהבה
  5. רבינו בחיי על ספר ויקרא, פרק כ"א, פסוק א', רמב"ן על ספר במדבר, פרק י"ט, פסוק ב'
ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.