מינא כשוואר כמאל
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. מינא כשוואר כמאל (בפשטו/פרסית: مینا کشور کمال; 27 בפברואר 1956 – 4 בפברואר 1987), ידועה כמינא, הייתה מהפכנית אפגנית, פעילה פוליטית, פמיניסטית, פעילה למען זכויות נשים ומייסדת הארגון האגודה המהפכנית של נשות אפגניסטן (RAWA); היא נרצחה ב-1987.
ביוגרפיה
ב-1977, כשהייתה סטודנטית באוניברסיטת קאבול,[1] היא הקימה את הארגון האגודה המהפכנית של נשות אפגניסטן (RAWA), כדי לקדם שוויון וחינוך לנשים. גם נכון ל-2017 האגודה ממשיכה "לתת קול לנשים המדוכות והמושתקות של אפגניסטן". ב-1979 היא יזמה קמפיין נגד הממשלה הפרו-סובייטית ששלטה אז בארצה, וארגנה מפגשים בבתי ספר כדי לגייס תמיכה נגדה. בשנת 1981, היא השיקה מגזין פמיניסטי דו לשוני, "פאיאם-י-זאן" (מסר הנשים).[2] היא גם הקימה מרכזי סיוע לילדי פליטים ואימהותיהם, שהציעו טיפולים רפואיים ואשפוז, וכן לימודי מיומנויות מעשיות.[3]
בסוף 1981, מינא הוזמנה על ידי ממשלת צרפת לייצג את ההתנגדות האפגנית בקונגרס של המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית. המשלחת הסובייטית לקונגרס, בראשות בוריס פונמרייב, עזבה את האולם בעוד המשתתפים מריעים למינא המנופפת בסמל ניצחון.[4]
חיים אישיים
כמאל נישאה למנהיג הארגון לשחרור אפגניסטן, פאיז אחמד,[5] אשר נרצח על ידי גולבדין חכמתיאר ב-12 בנובמבר 1986.[6][7] היו להם שלושה ילדים, אשר לא ידוע מה עלה בגורלם.
ההתנקשות
כאמל נרצחה בכוויתה, פקיסטן, ב-4 בפברואר 1987. ישנם דיווחים שונים לגבי זהות המתנקשים, כולל שהם היו סוכנים של שירות המודיעין האפגני, KHAD, של המשטרה החשאית, או של מנהיג המוג'אהדין, גולבדין חכמתיאר.[8]
מורשת
בגיליון מיוחד של טיים מגזין, ב-13 בנובמבר 2006, נכללה מינא בין "60 גיבורי אסיה", שם נכתב כי "אף על פי שהיא הייתה רק בת 30 במותה, מינא כבר זרעה את זרעיה של תנועת זכויות נשים אפגנית המבוססת על כוחו של הידע."[9]
על פי RAWA, "מינא נתנה 12 שנים מחייה הקצרים אך מבריקים, כדי להיאבק למען המולדת שלה ולמען עמה. אמונתה הייתה חזקה, שלמרות האפילה של הבורות, הבורות של פונדמנטליזם, השחיתות והניוון שהוטלו על הנשים שלנו כביכול בשם חירות ושוויון, שבסופו של דבר, מחצית האוכלוסייה תתעורר, תחצה את הנתיב אל החופש, הדמוקרטיה וזכויות נשים. האויב רעד מפחד, ובצדק, מפני האהבה והכבוד שהעם רחש למינא. הם ידעו כי באש המאבק שלה, ישרפו עד אפר כל האויבים של החופש, הדמוקרטיה והנשים."
מהציטוטים הידועים יותר של מינא:[10]
Afghan women are like sleeping lions, when awoken, they can play a wonderful role in any social revolution.
קישורים חיצוניים
- RAWA's ביוגרפיה של מינא
- Meena, an inspiration (Time Magazine, November 13, 2006)
- אלבום תמונות
- Full text of Meena's Poem "I'll Never Return"
- A song by Korean singer Hae Kyoung Ahn based on Meena's above poem
הערות שוליים
- ^ Jon Boone. "Afghan feminists fighting from under the burqa". the Guardian.
- ^ Gioseffi, Daniela (2003). Women on War: An International Anthology of Women's Writings from Antiquity to the Present. Feminist Press at CUNY. p. 283. ISBN 978-1-55861-409-3.
- ^ Brave Women in a War-Torn World: RAWA and Afghanistan
- ^ "Biography of Martyred Meena, RAWA's founding leader".
- ^ Brodsky, Anne E. With all our strength : the Revolutionary Association of the Women of Afghanistan.
- ^ Gulbuddin Hekmatyar, CIA Op and Homicidal Thug
- ^ Models and Realities of Afghan Womanhood: A Retrospective and Prospects
- ^ "BBC News - SOUTH ASIA - Afghan activist's killers hanged".
- ^ TIME Magazine | 60 Years of Asian Heroes: Meena
- ^ Tamra Orr (15 בספטמבר 2011). We Visit Afghanistan. Mitchell Lane Publishers, Incorporated. p. 36. ISBN 978-1-61228-102-5.
{{cite book}}: (עזרה)
29838944מינא כשוואר כמאל