מין אונג הלינג
(b).jpg) | |||||||||
| מין אונג הלינג, 2025 | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
מין אונג הלינג (בבורמזית: မင်းအောင်လှိုင်; נולד ב-3 ביולי 1956) הוא פוליטיקאי וגנרל בדימוס בורמזי, המכהן כנשיא מיאנמר ה־11 מאז 3 באפריל 2026. הלינג שימש כמפקד הכוחות המזוינים של מיאנמר בין השנים 2011–2026, וב־1 בפברואר 2021 הוביל הפיכה צבאית שהפילה את הממשלה הנבחרת בראשות יועצת המדינה אונג סן סו צ'י והנשיא וין מיין. בעקבות ההפיכה כיהן כיו"ר מועצת מנהל המדינה וכראש ממשלה (2021–2025), ולאחר מכן כנשיא זמני (2024–2026), עד שנבחר לנשיאות בידי פרלמנט הנשלט על ידי נאמני הצבא.
ההפיכה שהוביל עוררה מלחמת אזרחים נרחבת שבמהלכה נהרגו אלפי אזרחים ונעקרו למעלה משלושה וחצי מיליון בני אדם. הלינג מואשם בפשעים נגד האנושות בקשר לרדיפת הרוהינגיה בשנת 2017; במרץ 2022 קבע מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן כי הצבא ביצע רצח עם,[1] ובנובמבר 2024 הגיש תובע בית הדין הפלילי הבין-לאומי בקשה לצו מעצר נגדו.[2]
ביוגרפיה
מין אונג הלינג נולד ב-3 ביולי 1956 בטאבוי, בורמה (כיום דאווי, מיאנמר). אביו, ת'אונג הלינג, היה מהנדס במשרד הבינוי. הלינג למד משפטים באוניברסיטת רנגון לאמנויות ומדע בין השנים 1973 ל־1974. הוא התקבל בניסיונו השלישי לאקדמיה לשירותי ביטחון שם סיים את לימודיו. על פי הדיווחים חבריו לכיתה התנערו ממנו בגלל אישיותו המופנמת.[3]
קריירה צבאית
לאחר סיום לימודיו המשיך מין אונג הלינג לכהן בתפקידי פיקוד שונים, ועלה בהדרגה בדרגות. עמיתיו הצבאיים כינו אותו בכינוי מזלזל שהשווה אותו לצואת חתולים – שמגיעה בשקט אך משאירה אחריה סירחון חזק.[4]
בשנת 2002 הוא קודם למפקד פיקוד אזור המשולש במדינת שאן המזרחית והיה דמות מרכזית במשא ומתן עם שתי קבוצות מורדים, צבא מדינת ווה (UWSA) וצבא הברית הלאומית הדמוקרטית (NDAA). על פי הדיווחים, מין אונג הלינג היה קרוב לראש ממשלת תאילנד לשעבר פרם טינסולנונדה, דבר שסייע לו במשא ומתן.
הלינג תמך בדיכוי הצבאי של מהפכת הזעפרן (בור') בשנת 2007. באוגוסט 2009 פיקח על המתקפה הצבאית נגד מורדי צבא הברית הלאומית הדמוקרטית של מיאנמר (MNDAA) באזור קוקאנג, לאחר שאלה סירבו להיכנע לשליטת הצבא. ביוני 2010 החליף את הגנרל שווה מאן כראש המטה המשולב של הצבא, חיל הים וחיל האוויר. במרץ 2011 מינה אותו הגנרל טהאן שווה למפקד הכוחות המזוינים, תפקיד שהפך אותו לאיש הצבא הבכיר ביותר במיאנמר.[3]
בשנת 2014, הוציאה מועצת ההגנה הנחיה המאפשרת למפקד הכוחות המזוינים ולסגנו לכהן עד גיל 65, ובכך אפשרה למין אונג הלינג להמשיך בתפקידו עד יולי 2021.[5]
בחירות 2020 וההפיכה
ערכים מורחבים – ההפיכה הצבאית במיאנמר (2021), המחאות במיאנמר (2021–הווה)
בבחירות 2020 (בור') זכתה מפלגת הליגה הלאומית לדמוקרטיה (NLD) בראשות אונג סן סו צ'י בניצחון מוחץ עם 82% מהמושבים. לאחר שהצביע בבחירות, התחייב מין אונג הלינג לקבל את תוצאותיהן.[6] תוצאות הבחירות נחשבו אמינות על ידי משקיפים מקומיים ובינלאומיים,[7] אך הצבא ומפלגת ה־USDP טענו לזיופים נרחבים וציינו 8.6 מיליון אי־סדרים ברשימות בוחרים. ב־27 בינואר 2021 הצהיר מין אונג הלינג בפומבי כי יש לבטל את החוקה אם אינה מקוימת, וציין הפיכות קודמות בתולדות המדינה. למחרת דחתה ועדת הבחירות של האיחוד את הטענות בהיעדר ראיות.[8]
ב־1 בפברואר 2021, ביום כינוסו המתוכנן של הפרלמנט החדש, הוביל מין אונג הלינג הפיכה צבאית. הנשיא וין מיין, אונג סן סו צ'י, שרי ממשלה ואלפי פעילי דמוקרטיה נעצרו.[9] סגן הנשיא מיין סווה, שמונה על ידי הצבא, הוכרז כנשיא זמני, הכריז על מצב חירום, והעביר את מלוא הסמכויות למין אונג הלינג. למחרת הקים הלינג את מועצת מנהל המדינה (SAC) כגוף השלטון הזמני של המדינה,[10] ובאוגוסט 2021 מינה את עצמו גם לראש ממשלה. תוצאות בחירות 2020 בוטלו וה־NLD פורקה.[9]
ההפיכה הובילה לגל מחאות המוני ברחבי המדינה. הצבא דיכא את המחאות באלימות רבה, לרבות פשיטות, דיכוי אלים של הפגנות ומעצרים שרירותיים המוניים.[11]
מלחמת האזרחים
- ערך מורחב – מלחמת האזרחים במיאנמר (2021–הווה)
בתגובה להפיכה ולדיכוי המחאות יצאו עובדי מדינה רבים לשביתת ציות אזרחי (CDM) ופרשו ממוסדות הממשלה. באפריל 2021 הקימו כוחות אופוזיציה את ממשלת האחדות הלאומית (NUG) כממשלה חלופית, ובמאי 2021 הקימו את כוחות ההגנה העממיים (PDF) כזרוע צבאית. ארגונים אתניים חמושים שפעלו במיאנמר עשרות שנים חידשו אף הם את הלחימה נגד הצבא. מספר לוחמי ה־PDF עלה מכ־65,000 ב־2022 לכ־85,000 ב־2024.[12]
תחת פיקוד מין אונג הלינג נקט הצבא באלימות נרחבת נגד אזרחים, לרבות תקיפות אוויריות בלתי חוקיות, פשיטות, דיכוי אלים של מחאות ומעצרים שרירותיים המוניים.[11][13] על פי ארגון AAPP, לפחות 6,486 אזרחים נהרגו מאז ההפיכה נכון לאפריל 2025, בהם 1,494 נשים ו־751 ילדים. למעלה משלושה וחצי מיליון בני אדם נעקרו מבתיהם.[14]
באוקטובר 2023 פתחה ברית שלושת האחים (בור') – קואליציית צבאות אראקן (AA), הברית הלאומית הדמוקרטית (MNDAA) והשחרור הלאומי של הטאאנג (TNLA) – במבצע 1027 (בור'), שהביא ללכידת למעלה מ־180 מוצבים צבאיים. באוגוסט 2024 לכדו כוחות ההתנגדות את העיר לשיו, מפקדת הפיקוד הצפון־מזרחי של הצבא.[12] ב־20 בדצמבר 2024 לכד צבא אראקן את מפקדת הפיקוד המערבי בעיר אן שבמדינת ראקין.[15]
על פי בדיקת BBC מ־2024, שלטה החונטה בכ־21% בלבד משטח המדינה, לעומת כ־42% בידי כוחות ההתנגדות. כוחות הצבא ירדו מכ־300,000 לכ־130,000 חיילים. בפברואר 2024 הנהיגה החונטה חוק גיוס חובה; מאז גויסו כ־30,000 בני אדם בכפייה, דבר שגרם לגל בריחת צעירים מערי המדינה.[12]
המעבר לנשיאות
ב־2024 יצא הנשיא הזמני מיין סווה לחופשת מחלה עקב מחלת פרקינסון, ומין אונג הלינג נטל על עצמו את סמכויות הנשיאות בפועל. בסוף יולי 2025 הסיר מין אונג הלינג את מצב החירום והעביר את השלטון באופן רשמי לממשלת מעבר אזרחית, אך משקיפים ציינו כי השינוי היה על הנייר בלבד. מיין סווה נפטר ב־7 באוגוסט 2025.[16]
בדצמבר 2025 ובינואר 2026 ערכה החונטה בחירות (בור') בשלושה שלבים. הבחירות נערכו ב־263 מתוך 330 מחוזות בלבד, במצב מלחמת אזרחים פעילה. מפלגות אופוזיציה מרכזיות, ובהן ה־NLD, נמנעו מלהשתתף או נמנע מהן לרוץ; מתנגדי המשטר ומשקיפים בלתי תלויים גינו את הבחירות כנעדרות לגיטימיות. מפלגות הקשורות לצבא זכו ברוב מוחץ של המושבים.[17] ב־3 באפריל 2026 נבחר כנשיא ה־11 של מיאנמר ב־429 קולות מתוך 584 שהצביעו בפרלמנט. ניו סאו קיבל 126 קולות ונאן ני ני אה 29 קולות; שניהם מונו לסגני נשיא.[18][19]
יאנגהי לי, שכיהנה כמדווחת מיוחדת של האו"ם לזכויות אדם במיאנמר, כינתה את הממשלה החדשה "ממשלת בובות" וקראה לממשלות ברחבי העולם שלא להכיר בה.[20] אמנסטי אינטרנשיונל הדגישה כי "החלפת מדי צבא בבגדים אזרחיים אינה משנה דבר ביחס לאחריותו המשוערת לפשעים חמורים".[11] דובר ממשלת האחדות הלאומית (NUG) הכריז כי "עם מיאנמר אינו מקבל זאת. המהפכה תימשך".[17] ממשלת סין בירכה את מין אונג הלינג, ונשיא סין שי ג'ינפינג שלח מכתב ברכה אישי; גם נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו שלח ברכות.[18][21]
רדיפת הרוהינגיה
- ערך מורחב – רדיפת הרוהינגיה במיאנמר (2016–הווה)
מועצת זכויות האדם של האו"ם דיווחה כי כוחות הצבא ביצעו אפליה מערכתית והפרות זכויות אדם נגד קהילות מיעוטים במדינת ראקין, ובפרט נגד בני הרוהינגיה.[22] החל מאוגוסט 2017 ביצע הצבא תחת פיקוד מין אונג הלינג מבצע צבאי נרחב במדינת ראקין, שכלל הרג אלפי אזרחים רוהינגים, התעללות המונית והצתת מאות כפרים, וגרם לבריחת למעלה מ־740,000 בני רוהינגיה לבנגלדש.[23]
ב־2018 קבע צוות בינלאומי לבירור עובדות מטעם האו"ם כי מין אונג הלינג ובכירים צבאיים נוספים אחראים לפשעים במדינות ראקין, קאצ'ין ושאן, וקרא להעמיד אותם לדין בגין רצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה.[24] מין אונג הלינג היה בראש רשימת 13 בכירים שזיהתה אמנסטי אינטרנשיונל בדו"ח "We Will Destroy Everything" מיוני 2018 כנושאי אחריות פיקודית לפשעים נגד האנושות.[11]
ב־21 במרץ 2022 קבע מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן, בנאום במוזיאון השואה בוושינגטון, כי צבא מיאנמר ביצע רצח עם ופשעים נגד האנושות נגד הרוהינגיה. בלינקן ציין כי הראיות מעידות על "כוונה ברורה להשמיד את הרוהינגיה, כולם או חלקם". זו הייתה הפעם השמינית שבה ארצות הברית קבעה כי בוצע רצח עם, לאחר השואה ושבעה מקרים נוספים.[1][25]
סנקציות ומשפט בין-לאומי
ארצות הברית הטילה סנקציות נגד מין אונג הלינג. ביולי 2019 אסרה עליו ממשלת ארצות הברית להיכנס לשטחה, ובדצמבר 2019 הקפיאה את נכסיו.[26][27] באותה שנה הגישה גמביה תביעה נגד מיאנמר בבית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) בגין רצח עם נגד הרוהינגיה,[28] וארגון BROUK (ארגון הרוהינגיה בבריטניה) ושש נשים רוהינגיות ניצולות הגישו תביעה בארגנטינה על בסיס סמכות שיפוט אוניברסלית.[29]
בינואר 2020 הוציא בית הדין הבין-לאומי לצדק צווים זמניים המחייבים את מיאנמר למנוע מעשי רצח עם ולשמר ראיות.[28] בעקבות ההפיכה ב־2021 הדיר אסיא"ן את מיאנמר מפסגות מנהיגים ומפגישות שרי חוץ, בשל הפרת התחייבויות מין אונג הלינג בקונצנזוס חמשת הנקודות שנחתם באפריל 2021.[30]
ביוני 2024 ביקש תובע פדרלי ארגנטינאי צו מעצר בין-לאומי נגד מין אונג הלינג ו־24 בכירים נוספים בגין רצח עם ופשעים נגד האנושות. ב־27 בנובמבר 2024 הגיש התובע של בית הדין הפלילי הבין-לאומי (ICC), כרים קאן, בקשה לצו מעצר נגד מין אונג הלינג בגין פשעים נגד האנושות – גירוש הרוהינגיה ורדיפתה – שבוצעו בין אוגוסט לדצמבר 2017. הבקשה הוגשה מכיוון שהפשעים בוצעו בחלקם בשטח בנגלדש, חברת ה־ICC, דבר שמקנה לבית הדין סמכות שיפוט אף שמיאנמר עצמה אינה חברה. התובע ציין כי מדובר בבקשה הראשונה נגד בכיר מיאנמרי וכי בקשות נוספות יוגשו.[2] דובר הצבא דחה את הבקשה וטען כי ל־ICC אין סמכות שיפוט על מיאנמר; סין תמכה בעמדה זו.[31] שלב הדיונים לגוף העניין בתיק ה־ICJ הסתיים בינואר 2025. נכון לאפריל 2026 טרם ניתנה החלטה בבקשת צו מעצר ה־ICC.[11]
ב-6 באפריל 2026 הוגשה תלונה פלילית נגד מין אונג הלינג בגין רצח עם גם באינדונזיה, על בסיס סמכות שיפוט אוניברסלית, על ידי ארגון MAP וניצולת רצח עם רוהינגית.[21]
חיים אישיים
מין אונג הלינג נשוי לקיו קיו הלה, מרצה בדימוס. לזוג שלושה ילדים.[32] על פי חקירת אמנסטי אינטרנשיונל מספטמבר 2020, מין אונג הלינג רשום כבעל מניות מספר 9252 בחברה הציבורית הכלכלית של מיאנמר (MEHL), שבבעלות הצבא. בשנת הכספים 2010–2011 החזיק ב־5,000 מניות וקיבל דיבידנדים של 1.5 מיליון קיאט (כ־250,000 דולר).[33]
קישורים חיצוניים
- רויטרס, מפקד צבא מיאנמר התקרב לסוף דרכו. הפיכה הייתה מוצאו האחרון, באתר וואלה, 2 בפברואר 2021
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "US declares Myanmar army committed genocide against Rohingya". Al Jazeera Media Network. 2022-03-21.
- ^ 2.0 2.1 Statement of ICC Prosecutor Karim A.A. Khan KC: Application for an arrest warrant in the situation in Bangladesh/Myanmar, International Criminal Court, 27 November 2024
- ^ 3.0 3.1 Senior General Min Aung Hlaing, ALTSEAN-Burma
- ↑ Beech, Hannah (2021-02-02). "Myanmar's Army Is Back in Charge. It Never Truly Left". הניו יורק טיימס (באנגלית אמריקאית).
- ↑ האטאט נאינג ג'או, Myanmar's Military Refuses to Comment on Chief's Retirement, האיראוואדי (בור'), 1 בדצמבר 2020
- ↑ מין מין, Military chief Min Aung Hlaing vows to accept election results after public spat with government, מיאנמר עכשיו (בור'), 8 בנובמבר 2020
- ↑ Myanmar: Elections a Fraudulent Claim for Credibility, Human Rights Watch, 16 בנובמבר 2025
- ↑ Myanmar Election Authority Rejects Military Claims of Election Fraud, רדיו אסיה החופשית (אנ'), 28 בינואר 2021
- ^ 9.0 9.1 מאונג קאבי, Accused War Criminal Min Aung Hlaing Installed as Myanmar President, האיראוואדי (בור'), 3 באפריל 2026
- ↑ מק'קנה, איימי (2026-04-03). "Min Aung Hlaing". אנציקלופדיה בריטניקה.
- ^ 11.0 11.1 11.2 11.3 11.4 Myanmar: Presidency must not shield Min Aung Hlaing from being held accountable, אמנסטי אינטרנשיונל, 3 באפריל 2026
- ^ 12.0 12.1 12.2 המרכז לפעולה מונעת, Civil War in Myanmar, המועצה ליחסי חוץ (אנ'), 29 בינואר 2026
- ↑ Over 5,000 civilians killed since Myanmar military coup, חדשות האו"ם, 17 בספטמבר 2024
- ↑ ג'ון קרטיס, פיליפ בריאן ופיליפ לופט, Myanmar's civil war, ספריית בית הנבחרים הבריטית (אנ'), אפריל 2025
- ↑ Arakan Army fully captures Myanmar junta's western HQ in Rakhine State, מיאנמר עכשיו (בור'), 21 בדצמבר 2024
- ↑ Figurehead president of military-ruled Myanmar dies aged 74, אל-ג'זירה, 7 באוגוסט 2025
- ^ 17.0 17.1 Associated Press, Myanmar's parliament elects ruling general as president, keeping the army in charge, וושינגטון טיימס, 3 באפריל 2026
- ^ 18.0 18.1 סוכנות הידיעות הצרפתית ורויטרס, Myanmar's coup leader elected president by pro-military parliament, אל-ג'זירה, 3 באפריל 2026
- ↑ Myanmar coup leader Min Aung Hlaing appointed president in military-led election, חדשות מיאנמר הבינלאומיות (אנ'), 3 באפריל 2026
- ↑ ליסה הורנונג, Myanmar's junta leader Min Aung Hlaing elected president, יונייטד פרס אינטרנשיונל, 3 באפריל 2026
- ^ 21.0 21.1 China welcomes Min Aung Hlaing as Myanmar president as genocide case is filed against him in Indonesia, קול מיאנמר הדמוקרטית (בור'), 6 באפריל 2026
- ↑ Myanmar must address 'serious' human rights violations against minorities, חדשות האו"ם, 20 ביוני 2016
- ↑ Myanmar: UN Fact-Finding Mission releases its full account of massive violations by military in Rakhine, Kachin and Shan States, משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם, 18 בספטמבר 2018
- ↑ Myanmar: ICC arrest warrant request for military leader must be decisive step in breaking cycle of impunity, אמנסטי אינטרנשיונל, 27 בנובמבר 2024
- ↑ הנסלר, ג'ניפר (2022-03-21). "Blinken declares Myanmar's military committed genocide against Rohingya". CNN.
- ↑ סוכנות הידיעות הצרפתית, US Tightens Sanctions on Myanmar Army Chief, קול אמריקה, 10 בדצמבר 2019
- ↑ Treasury Sanctions Individuals for Roles in Atrocities and Other Abuses, מחלקת האוצר של ארצות הברית, 10 בדצמבר 2019
- ^ 28.0 28.1 Myanmar: ICC Prosecutor Requests Arrest Warrant, Human Rights Watch, 27 בנובמבר 2024
- ↑ וינונה שו, A Glimpse of Hope for the Rohingya: Argentinian Arrest Warrant for Min Aung Hlaing, בלוג חוקתי (גר'), 27 בפברואר 2025
- ↑ International response to Min Aung Hlaing ascending to presidency in Myanmar, קול מיאנמר הדמוקרטית (בור'), 3 באפריל 2026
- ↑ ICC ရှေ့နေချုပ်က မင်းအောင်လှိုင်ကို ဘာကြောင့် ဖမ်းဝရမ်းထုတ်စေချင်သလဲ, האיראוואדי (בור'), 29 בנובמבר 2024
- ↑ נאמנות העיתונות של הודו (הינ'), Commander-in-chief of Myanmar Defence Forces visits Eastern Naval Command, הטיימס הכלכלי (מה'), 12 ביולי, 2018 (באנגלית)
- ↑ Myanmar: Leaked documents reveal global business ties to military crimes, אמנסטי אינטרנשיונל, 10 בספטמבר 2020
מין אונג הלינג43038314Q3462649