מימון המונים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מימון המון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מימון המונים (באנגלית: Crowd funding או crowdfunding) היא שיטה פיננסית למימון מיזמים, עסקים וארגונים המבוססת על כסף שמושקע או נתרם על ידי מספר רב של אנשים פרטיים. מימון המונים משמש לקידום מגוון של מטרות, כגון תמיכה באמנים המבקשים סיוע מאוהדיהם, מימון חברות הזנק ופרויקטים עסקיים, קמפיינים למוסדות, ישיבות, חסידויות, ארגוני חסד, קמפיינים פוליטיים, התמודדות עם מצבי חירום ואסון, הלוואות עמית לעמית ופרויקטים עיתונאיים, יצירת תוכנה חופשית ועוד. אף שהיה קיים גם קודם, מימון ההמונים זכה לתאוצה החל מסוף של העשור הראשון של המאה ה-21, בין היתר בזכות פלטפורמות אינטרנטיות חדשות שהוקמו כגון Kickstarter ו-Indiegogo, ושינויי חקיקה במדינות רבות שמאפשרים לכמות רבה יותר של משקיעים קטנים להשקיע במיזמים בתחילת דרכם עבור אחזקה ישירה בחברות.

היסטוריה

בקהילות היהודיות באירופה החלה בראשית המאה ה־19 תופעה של רישום מנויים ששילמו עבור ספר עוד טרם יצא לאור, על מנת לסייע כספית לסופר להוציא את ספרו לאור. רשימת מנויים אלו הופיעה בעמודי השער של הספר לאחר צאתו לאור, והיא קרויה "פרענומעראנטן" (דמי קדימה). ידוע על קרוב ל־1,000 ספרים שיצאו לאור במתכונת זו[1]

החברה ArtistShare שבסיסה בארצות הברית מתועדת כחברה הראשונה שהפעילה אתרי אינטרנט למימון המונים של תחום המוזיקה.

Professional Contractors Group, איגוד מקצועי לעובדי הפרילנס בבריטניה הוקם באינטרנט בשנת 1999 כאשר אנדי ווייט פרסם קריאה ל-2,000 קבלנים להתחייב על סכום של 50 לירות שטרלינג לצורך גיוס 100,000 לירות שטרלינג כדי שיוכל להתחיל להפעיל את הארגון. חמישה ימים לאחר מכן 2,002 אנשים התחייבו על הסכום המבוקש וכך נולד הארגון. כיום הוא מונה מעל 14,000 חברים וזהו איגוד סחר משגשג.

הציטוט הידוע המוקדם ביותר של המושג "מימון המונים" הוא של מייקל סאליבן ב-12 באוגוסט 2006 ב-fundavlog.

חוק ה-JOBS Act, אשר נחתם ואושר על ידי נשיא ארצות הברית ברק אובמה ב-5 באפריל 2012, מאפשר מאגר רחב יותר של משקיעים קטנים יותר לטובת מימון המונים, עם פחות הגבלות. לרשות לניירות ערך של ארצות הברית ניתנו כ-270 ימים מיום החקיקה כדי לקבוע שיטות וכלים ספציפיים על מנת להבטיח שהמימון יתקיים הלכה למעשה.

הלוואות עמית לעמית

ערך מורחב – הלוואות עמית לעמית

פלטפורמות אינטרנטיות בתחום הפיננסים מבקשות לעקוף את מערכת התיווך הקיימת, בנקים וחברות כרטיסי אשראי, וליצור נקודת מפגש בין לווים למשקיעים בתחום "הלוואות עמית לעמית". דוגמאות לפלטפורמות כאלה: Zopa (אנגליה), Lending Club (ארצות הברית), קרדיטפלייס (ישראל) ו-Eloan (ישראל). הלוואות מקהל לא בנקאי צוברות תאוצה ברחבי העולם, כאשר בנקים הגדילו את שיעורי הריבית או נסוגו מהלוואות לצרכנים ולעסקים קטנים. קצב הגידול השנתי של פלטפורמות אלה מרשים ביותר[2] והן זוכות בעולם המערבי לתמיכה ועידוד של המחוקק והבנקים המרכזיים[3].

פילנתרופיה במימון ההמונים

מגוון של פלטפורמות מימון המונים התפתחו כדי לאפשר לגולשים רגילים לתמוך בפרויקטים ספציפיים של נדבנות ללא צורך בסכומים גדולים של כסף. GlobalGiving, שוק מקוון המחבר תורמים עם פרויקטים של תנועות שורשיות במדינות מתפתחות, מאפשר לאנשים לדפדף בין מבחר של פרויקטים קטנים המוצעים על ידי מוסדות ללא כוונת רווח ברחבי העולם ולתרום כספים לפרויקטים לפי בחירתם. פלטפורמות למתן הלוואות זעירות דוגמת Kiva ו-Wokai, מקלות על הלוואות מימון המונים המנוהלות על ידי ארגונים למתן הלוואות זעירות במדינות מתפתחות. אתר Zidisha, העוסק בתחום מיקרו מימון עמית לעמית ובסיסו בארצות הברית, מציע טוויסט על נושאים אלו כשהוא מחיל מודל הלוואות ישיר מאדם לאדם למיקרו מימון עסקים זעירים שלבעליהם הכנסה נמוכה במדינות המתפתחות. הלווים מ-Zidisha העוברים בדיקת רקע יכולים לפרסם בקשות למיקרו-הלוואות ישירות באתר Zidisha, תוך שהם מפרטים את שיעורי הריבית ותנאי האשראי המוצעים. משתמשי אינטרנט בודדים בארצות הברית ובאירופה יכולים להלוות סכומים קטנים עד כדי דולר אחד ופלטפורמת מימון ההמונים של Zidisha מאפשרת למלווים וללווים לקיים דיאלוג ישיר. קרנות ורווחים שנפרעו מוחזרים למלווים אשר עשויים למשוך את הכסף או להשתמש בו לצורך מימון הלוואות חדשות.

אתגרים משפטיים

חשיפת קניין רוחני

אחד האתגרים בפרסום רעיונות חדשים באתרי מימון המונים, הוא שהאתרים עצמם מספקים מעט מאד - אם בכלל - הגנה על הקניין הרוחני. ברגע שרעיון פורסם, ניתן להעתיקו. כפי שציין סלבה רובין, מייסד IndieGoGo: "שואלים אותנו את זה כל הזמן, 'איך אתה מגן עליי מפני האפשרות שמישהו יגנוב את הרעיון שלי?' אנחנו לא אחראים על כל הדברים האלה". עורכי דין של ממציאים, דוגמת סיימון בראון, מייסד United Innovation Association שבסיסה בבריטניה, מחווה דעתו שניתן להגן על רעיונות באתרי מימון המונים באמצעות הגשת בקשות מוקדמות לפטנטים ושימוש בהגנות של סימן מסחר וזכויות יוצרים, כמו גם שימוש בסוג חדש של הגנה על רעיונות הנתמך על ידי הארגון העולמי לקניין רוחני ואשר נקרא Creative Barcode.

סכסוכים על פטנטים

ב-30 בספטמבר 2011 הגיש אתר מימון ההמונים קיקסטארטר (Kickstarter) תביעה לקבלת סעד הצהרתי נגד Fan Funded שבבעלותו הפטנט[4] שמפרט את "השיטות והמנגנונים למימון ושיווק עבודה יצירתית". ממציא הפטנט הוא המוזיקאי בריאן קמליו, מייסד אתר מימון ההמונים ArtistShare. קיקסטארטר הגיש את התביעה בטענה שהוא עצמו מפר את הפטנט, ותבע לבטל את הפטנט, או לפחות לקבוע כי האתר לא יואשם בהפרתו. קמליו הגיש את הבקשה הראשונית לרשום את הפטנט כבר ב-2003, אולם הרישום הסופי של הפטנט הושלם רק בראשית 2011. בתקופה זו החל קמליו במסע לגביית תמלוגים כשפנה למספר אתרי מימון המונים וביקש לקבל תשלום עבור השימוש בפטנט שלו. קיקסטארטר טען כי הוא חושש שבכוונתו של קמליו לתבוע את האתר על הפרת הפטנט שלו. קיקסטארטר תבע לבטל את הפטנט או לפחות לקבוע שהאתר לא יואשם בהפרתו[5]. בפברואר 2012 הגיבו ב-Fan Funded להאשמות קיקסטארטר כי מעולם לא נעשו מהלכים להגשת תביעה על הפרת פטנט ושבמקום להגיש הצעה נגדית, קיקסטארטר מיהרו להגיש תביעה.

יתרונות וחסרונות

חסידי פלטפורמת מימון ההמונים טוענים כי היא מאפשרת לרעיונות טובים, שלא היו עוברים את המסננת השגרתית של בעלי הון, לפרוץ ולהשיג מימון באמצעות שימוש בחוכמת ההמונים. אם הצליח היזם למשוך את תשומת הלב הראשונית בצורה זו, הוא יוכל לא רק להבטיח מימון לשלב ה-seed לצורך התחלת הפרויקט שלו, הוא אף עשוי לבסס ראיות שיתמכו בו וברעיון מצד לקוחות פוטנציאליים ולהפיק תועלת מקידום מכירות בשיטת "מפה לאוזן".

כנגד תועלות אלו עומדת הדרישה מהיזם לחשוף את הרעיון שלו בשלב בראשיתי. חשיפה זו מעמידה את היזם בסיכון לכך שהרעיון שלו יועתק ויפותח לשלב מתקדם יותר על ידי מתחרים בעלי מימון יציב יותר.

הגבלות משפטיות

חיסרון משמעותי נוסף בפנייה למימון המונים, טמון בסיכון של אובדן בסבך הפתלתל של חוקי ניירות הערך השונים, מכיוון שפנייה לקבלת השקעות מהציבור הרחב היא לרוב בלתי חוקית, אלא אם כן האפשרות הוגשה בשיתוף עם רגולטור ניירות הערך המתאים, דוגמת הוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית), הרשות לניירות ערך באונטריו, קנדה, הרשות לשווקים פיננסיים בצרפת, או בקוויבק, קנדה, או הרשות לשירותים פיננסיים בבריטניה. לרגולטורים אלו יכולות להיות דרכים שונות לקבוע מהו נייר ערך ומה לא נחשב לנייר ערך, אולם חוק כללי שניתן להסתמך עליו (לפחות בארצות הברית), הוא the Howey Test .the Howey Test קובע כי העִסקה מהווה חוזה השקעה (ולכן נייר ערך) אם יש: 1. חלופה בכסף. 2. ציפייה לרווחים הנובעים. 3. מהפרויקט המשותף. 4. אשר תלויים אך ורק במאמציהם של היזם או של צד שלישי. על פי תקן זה ברור, שכל הסדר למימון המונים שבו אנשים מתבקשים לתרום כסף תמורת רווחים פוטנציאליים המבוססים על עבודתם של אחרים ייחשב לנייר ערך. לפיכך, חוזה ההשקעה הישים צריך להיות מוסדר עם סוכנות רגולציה (כמו הוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית)) אלא אם כן הוא מתאים לפטור כזה או אחר. העונש על הפרת כללי ניירות הערך יכול להשתנות במידה רבה ותלוי בחלקו הגדול בכמות הרווחים שהושגו על ידי היזם, הנזק שנגרם למשקיעים, והאם הפגיעה היא עבירה שנעשתה בפעם הראשונה. כך או אחרת, עבירה יכולה להסתיים בענישה אזרחית או פלילית, השבת כל רווח שנעשה ולעיתים, השעיה לכל החיים מעבודה בתעשיית ניירות הערך.

מימון המונים בישראל

בישראל פועלים בין היתר אתרי מימון ההמונים "מימונה", הדסטארט וכן "start*art", המסייע למימון פרויקטים בתחומי היצירה.

הארגון הישראלי למימון המונים (ISCA)

הארגון הישראלי למימון המונים (ISCA) הוא ארגון ללא מטרות רווח שמטרתו יצירת מקורות מימון חדשים לעסקים קטנים ובינוניים, עמותות ומשקי בית על ידי שימוש במנגנוני מימון המונים[6]. הארגון אימץ גישה ממלכתית והוליסטית לקידום רגולציה בתחום כמשאב לאומי חדש לתועלת הכלכלה והחברה.

הארגון מתחזק אתר אינטרנט בו ניתן להתעדכן בפעילות הארגון, לקבל מידע כללי וללמוד על התחום, ולקבל עצות שימושיות בקשר לגיוס כספים במימון המונים.

שיטת ההכפלה (מצ'ינג)

ערך מורחב – מאצ'ינג

אחת השיטות לגיוס המונים היא שיטת המצ'ינג, כשפילנטרופ אחד או יותר מכפילים את הסכום שנתרם במגבית, אם היא הגיעה ליעד שנקבע בזמן שנקבע (בדרך כלל כ-36 שעות). בשיטה זו השתמשו בחורף שנת תשע"ט במגביות שנערכה למרכז הרפואי מעיני הישועה, למוסדות עטרת שלמה[7] ומוסדות תורה וחסידות רבים.

שיטה זו מופעלת בין היתר על ידי אתר Charidy, וקומז'אץ.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • עמית גל, מימון המונים: מדריך מעשי לבנייה והפצה של קמפיין גיוס באינטרנט, הוצאת פראג, 2015.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מימון המונים

הערות שוליים

  1. ^ כהן, בערל, ספר הפרענומעראנטן, באתר היברובוקס, בספר רשימת מקומות היישוב של התורמים, רשימת הספרים ועוד
  2. ^ http://www.businessweek.com/articles/2013-01-20/peer-to-peer-lending-no-longer-just-a-curiosity
  3. ^ http://techcrunch.com/2012/12/12/i-owe-you/
  4. ^ [1]
  5. ^ Kickstarter עומדת בפני תביעה; מי יממן את זה?
  6. ^ נייר עמדה - הארגון הישראלי למימון המונים
  7. ^ היעד היה 35 מליון ₪, כשבפועל גויסו למעלה מ-49 מליון ₪
אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מימון_המונים&oldid=1769542"