מייקל בארן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מגלה ארצות ריקה. מייקל בארןאנגלית: Michael Barn;[1]15 באוקטובר 1877 - 31 במאי 1961)[2] היה קצין במשלחת דיסקברי לקוטב הדרומי.

חייו

בארן נולד בסאפוק, בן לפרדריק בארן, חבר פרלמנט מטעם איסט סאפולק.[3] הוא התגייס לצי המלכותי כפרח קצונה בשנת 1893. ב-1898 הוצב לשרת על סיפון אוניית הצי "פורקופיין".[4]

בחירה לדיסקברי

בשנת 1901 מינה אותו קפטן סקוט לקצין שני במשלחת דיסקברי לקוטב הדרומי.[5] על אף כוויות הקור שסבל מהן, ניהל בארן רישומים רבים[6] הן על התנאים הכלליים והן על תחומי עיסוקו הייחודיים, מגנטומטריה והצללת מעמקים. סקוט רחש הערכה רבה ליכולתו להרגיע מתחים אפשריים. על שמו נקרא מפרצון בארן שגילה, בקו רוחב 80°15′ דרום וקו אורך 160°15′ מזרח, ברוחב 27 ק"מ בצדו המערבי של מדף הקרח רוס.[7] בארן קיבל את מדליית הקוטב על תרומתו למשלחת.[8]

קריירה לאחר אנטארקטיקה

לאחר שובו מאנטארקטיקה, נשא בארן אישה וחזר לשרת בצי. הוא המשיך להתכתב עם סקוט בנושא דרכי התעבורה באנטארקטיקה. דעתו הייתה, שאפשר לעשות שימוש יעיל במזחלות ממונעות במשלחות עתידיות. במלחמת העולם הראשונה קיבל את אות השירות המצוין (DSO) על פיקוד על "מוניטור M27"[9] ובשנת 1919 פרש מן השירות בדרגת רב חובל. במלחמת העולם השנייה חזר בארן מפרישתו לפקד על ספינת סיור אנטי-צוללות.

הנצחה

מפרצון בארן, כף בארן וקרחון בארן באנטארקטיקה נקראים על שמו[10].

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25367701מייקל בארן