מטה הרמדאן בכוח קודס
 | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | הקורפוס הראשון של כוח קודס, קורפוס עיראק |
| מדינה | איראן |
| שיוך | משמרות המהפכה האסלאמית |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | אפריל 2003 – הווה (כ־22 שנים) |
| נוצרה מתוך | כוח קודס |
| מקים היחידה | קאסם סולימאני, חסן דאנאי-פר |
| מלחמות |
מלחמת עיראק מבצע נחישות טבועה מלחמת חרבות ברזל |
| פיקוד | |
| יחידת אם | כוח קודס |
| מפקד נוכחי | מוחמד קדים אל-סאדיק |
| מפקדים |
חסן דאנאי-פר (2003–2006) איראג' מסג'די (2006–2022) |
מטה הרמדאן או קורפוס עיראק או הקורפוס הראשון של כוח קודס הוא יחידה שהיא חלק מכוח קודס של משמרות המהפכה האסלאמית. מפקד היחידה הנוכחי הוא מוחמד קדים אל-סאדיק.
היסטוריה
מטה רמדאן הוקם לאחר הפלישה האמריקנית לעיראק בשנת 2003, על ידי כוח קודס של משמרות המהפכה. מטרתו המרכזית הייתה לנהל את כלל הפעילות האיראנית בעיראק, לרבות חימוש, אימון, הכשרה, תיאום ותמיכה במיליציות שיעיות מקומיות הפועלות נגד כוחות הקואליציה הבינלאומית ונגד ממשלת עיראק בתקופת המרד הסוני. המטה נחשב לאחת הזרועות האפקטיביות והחשאיות ביותר של כוח קודס.[1]
המטה חולק לשלושה פיקודים אזוריים: פיקוד נאסר שאחראי על צפון עיראק, כולל מחוזות כורדיים, פיקוד זאפר שאחראי על מרכז עיראק כולל בגדאד, ופיקוד פג'ר שאחראי דרום עיראק, בעיקר באזורים השיעיים כמו בצרה, כרבלא ונג'ף.[2]
כבר בשנת 2005 הוקמו בסיסי אימונים ומתקני תיאום בין מטה רמדאן לבין מיליציות שיעיות עיראקיות, הן בשטח עיראק והן באזורים הגובלים באיראן, בעיקר במחוז ח'וזסתאן (אהוואז). ההכשרות כללו לוחמה הנדסית, הפעלת מטענים חודרי שריון (EFP), ירי רקטות, חטיפה, והתנקשויות ממוקדות.[3]
בין השנים 2006 ל-2008 נעצרו מספר בכירים במטה רמדאן על ידי כוחות צבא ארצות הברית. בין העצורים הבולטים היו מחמוד פרהדי, מפקד פיקוד זאפר, שנעצר בסולימאניה בספטמבר 2005 ועלי מוסא דקדוק פעיל בכיר בחזבאללה הלבנוני, שסייע למטה רמדאן בהקמת "הקבוצות המיוחדות" – רשת מחתרתית של לוחמים נגד כוחות הקואליציה.[4][5]
המטה היה גם אחראי להברחות נרחבות של אמצעי לחימה לעיראק, כולל רקטות קצרות טווח, מטענים מתקדמים וציוד תקשורת מוצפן. פעילות זו התבצעה בין היתר באמצעות יחידה 190 ויחידה 340 של כוח קודס.[6]
התמודדות עם ארצות הברית וישראל
מאז הקמתו משתתף מטה רמדאן בהתעמתויות צבאיות רבות מול כוחות אמריקאיים וישראליים, במסגרת פעילותו הנתמכת במיליציות שיעיות בפריסה רחבה בעיראק ובסביבתה.
במהלך השנים 2006–2008 נעצרו מספר בכירים במטה רמדאן על ידי כוחות הקואליציה בעיראק, ביניהם מפקד פיקוד זאפר מחמוד פרהדי, ראש רשת ההברחות הראשית של המטה, בעת שהותו בסולימאניה; כמו כן נלכדו פעילים נוספים בקשר לפשיטות על ארגזי תחמושת ותשתיות הפעלה בלב הסכסוכים בדרום עיראק .[7]
ב־20 בינואר 2007 חטיבה פרטית של מיליציה שיעית בעיר קרבלא ביצעה פשיטה נגד מפקדת צבא ארצות הברית בעיר, שבה נהרגו חמישה חיילים ונחטפו ארבעה נוספים, שבעקבותיו תרמה מטה רמדאן באימון הלוחמים ותיאום פיננסי-לוגיסטי לאירוע, כחלק מהקשר הישיר עם אופוזיציה עיראקית ופעילי מיליציות.[8]
מעבר לכך, הכוחות ששלט בהם מטה רמדאן – כולל כתאיב חזבאללה – תקפו בסיסים אמריקאיים במספר מקרים שהביאו להרוגים ופצועים, כמו תקיפה נגד כוחות באל־אסד ואירביל ב־2 בפברואר 2024,[9] בתגובה להרג חיילים אמריקאיים, התקיפה האמריקאית לאחר מכן הפציצה מפקדות לוגיסטיות של המטה באזור הגבול עיראק–סוריה.[10]
ב־3 בינואר 2020 מפקד כוח קודס קאסם סולימאני נפגש עם צמרת מטה רמדאן וסגן מפקד ארגון אל-חשד א-שעבי, אבו מהדי אל-מוהנדס על מנת לתכנן תקיפות נגד דיפלומטים אמריקאים. על מנת לסכל זאת ארצות הברית תקפה (בסיוע המודיעין הישראלי) את שיירתו ליד נמל התעופה הבינלאומי של בגדאד והרגה אותו. ב־8 בינואר הגיב כוח קודס בהשמדת בסיסים אמריקאיים בתמרון "שהיד סולימאני", שכלל שיגור רקטות בליסטיות לאלו וסבל הרוגים עם סימפטומים טראומטיים רבים לפי דיווחים.
ב־23–24 ביוני 2025, בעקבות תקיפות אמריקאיות על מתקני הגרעין בפורדו שבאיראן, הגיבה איראן במבצע בשורת הניצחון, בו תקפה באמצעות שיגור טילים ורחפנים לעבר בסיסי צבא אמריקאיים בעיראק (כגון אל־אסד).
תקיפת מטה הקורפוס ותקיפות ישראליות בעיראק
בשעה שמדיניות עימותים הייתה בעיקר מול ארצות הברית, ישראל אף היא פנתה נגד מטה רמדאן וגורמים קשורים בסוריה ובעיראק.
במהלך העשור השני של המאה ה-21 ולאחר מכן, חלו תקיפות ישראליות ממוקדות בעיראק ובסוריה, שפגעו בבכירים מזוינים של מטה רמדאן ומיליציות קשורות, ב-2019 התרחשו גלי תקיפות בין 19 ביולי ל-22 בספטמבר במהלכם עשרות פעילים מהמטה נהרגו.
ביוני 2025 חיל האוויר הישראלי תקף במסגרת מבצע עם כלביא בקום והרג את בהנאם שהריארי שהיה בין מקימי המטה ותקפה את מטה הקורפוס בטהראן.
מפקדות
מטה רמדאן פועל בעיקר דרך מפקדות שטח קבועות ונקודות מעבר אסטרטגיות בקו הגבול איראן–עיראק, לצד בסיסי אימון ושימור השפעה בפריסה גאוגרפית רחבה בעיראק:
מעבר מיראן ושאלמשה – גבול איראן–עיראק
שני מעברי גבול אלו נחשבים למוקדים אסטרטגיים של מטה רמדאן להעברת ציוד צבאי, תחמושת, לוחמים וטכנולוגיה צבאית מאיראן לעיראק. מעבר שאלמשה, הסמוך לבצרה, משמש להברחות לעבר דרום עיראק, בעוד שמעבר מיראן בצפון־מזרח עיראק מוביל לכיוון מחוזות מיסאן ודיאלא. לפי דיווחים ממקורות צבאיים אמריקאיים, המעברים כוללים גם תשתיות אחסון תת-קרקעיות ואמצעי הסוואה מתקדמים. פעילותם פוענחה בין השאר דרך יירוט משלוחים ומעצר סוחרים מקומיים ששימשו כמתווכים של המטה.[11]
דרום עיראק – מפקדות קדמיות של פיקוד פג'ר
במחוזות בצרה, מיסאן וד'י קאר פועלות מפקדות קבועות של פיקוד פג'ר, כולל בסיסי אימון, מרכזים לוגיסטיים ומחסני נשק. בעמארה פעלו מפקדות בשיתוף עם כתאיב חזבאללה.[12]
מרכז עיראק – מוקדי שליטה של פיקוד זאפר
במחוזות בגדאד, דיאלא וסלאח א-דין מפעיל המטה מערך תיאום ולוגיסטיקה למיליציות פרו-איראניות. בשנת 2007 נעצר מפקד הפיקוד, מחמוד פרהדי, בסולימאניה.[13]
צפון עיראק – תיאום בפיקוד נאסר
במחוזות סולימאניה, ארביל ונינוה פעיל פיקוד נאסר – אחראי לתיאום עם גורמים שיעיים ואף כורדים. הפריסה באזור מאפשרת גם מעקב אחרי נוכחות אמריקנית ופוליטיקה מקומית.[14]
אזור אל־קאאים – נקודת מעבר לסוריה
אל־קאאים בצפון־מערב עיראק, על גבול סוריה, שימשה כצומת מרכזית עבור מעבר לוחמים ואמצעים מסוריה לעיראק ובכיוון ההפוך. מטה רמדאן ניצל את האזור לצד מיליציות כמו כתאיב סייד אל-שוהדא וחראכת נוג'בא.
תת-יחידות
פיקוד נאסר – מכסה את אזור צפון עיראק, כולל מחוזות כורדיים כגון סולימאניה, ארביל ונינוה. פיקוד זה אחראי על תיאום עם מיליציות שיעיות ופורמליים מקומיים בעזרת רשת מודיעין ולוגיסטיקה סמויה.[15]
פיקוד זאפר – מכסה את מרכז עיראק, לרבות בגדאד, דיאלא וסלאח א־דין. הפיקוד שימש כמרכז אימון לוחמים ותמיכה לוגיסטית למיליציות עיראקיות, ופעל לעיתים מתוך בסיסים מקומיים ובאזורים סמוכים לגבול עם איראן.[15]
פיקוד פג'ר – מופקד על דרום עיראק (בצרה, כרבלא, נג'ף וד'י־קאר). פיקוד זה ניהל העברות אמצעי לחימה, אחזקת בסיסי אימון ותמיכה בטקטיקות לחימה עבור מיליציות שיעיות מקומיות.[15]
חטיבת מודיעין ייעודית – יחידה קטנה שהתמקדה באיסוף מודיעין בשטח עיראק עבור מטה רמדאן ומיליציות עיראקיות; שילובה בתכנון תקיפות ופעילות דיסקרטית הוכח במספר דוגמאות חשאיות.[16]
חטיבת מבצעי חוץ – תפקידה לכלול תיאום בין-לאומי, כולל קישור בין טהראן לבגדאד סביב מבצעי חיזוק מיליציות, תיאום בין סוכנויות ודיפלומטיה צבאית.
יחידה 2800 – יחידת מבצעים מיוחדת של חזבאללה שפעלה בשיתוף פעולה הדוק עם כוח קודס בעיראק. בראשות עלי מוסא דקדוק, היחידה עסקה באימון לוחמים, תיאום מבצעים ותמיכה לוגיסטית למיליציות שיעיות בעיראק.[17]
מפקדים ביחידה
| תפקיד | שם | זמן פעילות | הערות |
|---|---|---|---|
| מקים מטה הרמדאן | חסן דאנאי-פר | 2003–2006 | ממייסדי הכוח, פיקד על פעילות כוחות קודס בעיראק[18] |
| מפקד מטה הרמדאן | איראג' מסג'די | 2006–2022 | מחליפו של דנאיפר, המשיך לפקד על הפעילות בעיראק[18] |
| מפקד מטה הרמדאן | מוחמד קדים אל-סאדיק | 2022–הווה | מחליפו של מסג'די, אחראי על שיגורים רבים מעיראק לעבר ישראל במלחמת חרבות ברזל |
| מפקד זפאר קומנדו וזרוע המבצעים | מחמוד פרהדי | 2005–2007, 2009–הווה | נעצר על ידי כוחות אמריקאיים בסולימאניה ושוחרר יחד עם מפקדים אחרים ביולי 2009[19] |
| מפקד היחידה הימית של מטה הרמדאן | חסן סבורינזאד | ||
| מפקד תחנת ההתנקשויות עיראק | מוחמד עלי מינאי | ||
| ראש החברה קוסאר שממנת את המטה | אלירזה פדקר | ||
| ראש המועצה לטיפול בסנקציות על כוח קודס בעיראק | חסן פלרק | ||
| מפקד אתרי מעבר בין איראן לעיראק | מוחמד אל-גורייפי | ||
| מפקד תחנת יחידה 840 במטה רמדאן | מוהנמד עלי מינאי |
הערות שוליים
- ↑ Meet the General Who Ran Soleimani’s Spies, Guns and Assassins, The Daily Beast, 2020-01-21 (באנגלית)
- ↑ Staff Writer, Iran regime's involvement in Iraq, NCRI, 2008-03-29 (באנגלית)
- ↑ Bill Roggio, Iran's Ramazan Corps and the ratlines into Iraq, FDD's Long War Journal, 2007-12-05 (באנגלית)
- ↑ Paul McLeary, Blogging the Long War, Columbia Journalism Review (באנגלית)
- ↑ [https://www.washingtoninstitute.org/media/4707 HEZBOLLAH’S REGIONAL ACTIVITIES IN SUPPORT OF IRAN’S PROXY NETWORKS]
- ↑ Institute for the Study of War, Institute for the Study of War (באנגלית)
- ↑ Bill Roggio, Iraqi forces detain seven Iranian agents in Iraq, FDD's Long War Journal, 2008-10-20 (באנגלית)
- ↑ Bill Roggio, Iran's Ramazan Corps and the ratlines into Iraq, FDD's Long War Journal, 2007-12-05 (באנגלית)
- ↑ U.S. mixed up enemy, friendly drones in attack that killed 3 troops
- ↑ Schmitt, Eric (2024-02-05). "U.S. Strikes Hit Most of Targets in Iraq and Syria, Pentagon Says". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-06-30.
- ↑ Bill Roggio, Iran's Ramazan Corps and the ratlines into Iraq, FDD's Long War Journal, 2007-12-05 (באנגלית)
- ↑ Institute for the Study of War, Institute for the Study of War (באנגלית)
- ↑ Bill Roggio, Iran's Ramazan Corps and the ratlines into Iraq, FDD's Long War Journal, 2007-12-05 (באנגלית)
- ↑ Bill Roggio, Iran's Ramazan Corps and the ratlines into Iraq, FDD's Long War Journal, 2007-12-05 (באנגלית)
- ^ 15.0 15.1 15.2 De Faakto, Quds Force, Elite Operators of Iran’s Revolutionary Guard-An Open Source Intelligence Study, De Faakto, 2019-11-04 (באנגלית)
- ↑ CFR org Editors, The Islamic Revolutionary Guard Corps (IRGC) | Council on Foreign Relations, www.cfr.org (באנגלית)
- ↑ Institute for the Study of War, Echoes of Syria: Hezbollah reemerges in Iraq
- ^ 18.0 18.1 Bill Roggio, Iran's Ramazan Corps and the ratlines into Iraq, FDD's Long War Journal, 2007-12-05 (באנגלית)
- ↑ Bill Roggio, US released senior Iranian Qods Force commander, FDD's Long War Journal, 2009-07-27 (באנגלית אמריקאית)
מטה הרמדאן בכוח קודס41389547