מחסור בוויטמין K
| שמות נוספים | Vitamin K deficiency |
|---|---|
| גורם | מחסור בויטמין K1,K2 או שניהם |
| תסמינים | חבורות, פטכיות, והמטומות |
מחסור בוויטמין K נובע מצריכה תזונתית לא מספקת של ויטמין K1 או K2 או שניהם.[1] ויטמין K חיוני מאוד בתהליכי קרישה של הדם. ויטמין K1 משמש בעיקר בכבד ליצירת גורמי קרישה, בעוד שוויטמין K2 זמין לקרבוקסילציה בשאר אברי הגוף, למשל בעצמות ובכלי הדם.
סימנים
מחסור בוויטמין K מוביל בעיקר לבעיות בקרישת הדם, המתבטאות בנטייה לדימומים, שטפי דם תת-עוריים, חבורות, פטכיות, המטומות, דימומי חניכיים ואף, ודימום וסתי מוגבר. סימנים נוספים עשויים לכלול דם בשתן או בצואה, היחלשות העצמות -סיכון לשברים, ודימומים פנימיים.[2][3] צהבת, עור חיוור, צואה דמית כהה ודביקה[4]
תפקידו של ויטמין K
ערך מורחב – ויטמין K
ויטמין K חיוני ביותר לתהליכי קרישת דם תקינים ולבריאות העצם. הוא קיים בעיקר כ-K1 בירקות ירוקים ו-K2 במזונות מותססים ומן החי, כאשר השילוב ביניהם מונע שקיעת סידן בכלי דם ומסייע להטמעתו בעצמות.
ויטמין K הופך בכבד לצורתו הפעילה, על ידי האנזים ויטמין K אפוקסיד רדוקטאז. האנזים המופעל משמש ליצירת גמא קרבוקסילציה ובכך להפעלת אנזימים מסוימים המעורבים בקרישת הדם: גורמים II, VII, IX, X, וחלבון C וחלבון S. חוסר היכולת להפעיל את מפל הקרישה באמצעות גורמים אלה מוביל לתסמיני הדימום שהוזכרו לעיל.
בתינוקות, ובמיוחד ביילודים שזה עתה נולדו, חוסר בוויטמין K הוא נפוץ ועלול לגרום לדימום מחוסר ויטמין K של היילוד, שיכול להתבטא בדימום מוחי ובמוות.
סיבות למחסור
במבוגרים, מחסור בוויטמין K נחשב לתופעה יחסית נדירה. חוסר עלול להיווצר בעת תפקוד לא תקין של המעי או בעת פגיעה טראומטית במעי או הסרה של המעי.
נטילת תרופות אנטיביוטיות גורמת לדילול כמות חיידקי המעי ולייצור מופחת של ויטמין K.
תרופות מסוימות המשמשות לדילול הדם פועלות באמצעות שיבוש פעולתו של ויטמין K או מניעת ייצורו בגוף. התרופה החשובה ביותר מסוג זה היא וארפרין (Warfarin). מספר ימים לאחר תחילת נטילת התרופה אוזל מלאי הוויטמין הפעיל בגוף ושיעור קרישת הדם יורד בצורה ניכרת.
מחסור בוויטמין K1 עלול להתרחש עקב מספר סיבות: הפרעה בספיגה במעיים כתוצאה מחסימה בצינור המרה.
במקרים נדירים מאוד, עקב מחסור תזונתי בוויטמין K1.
ביילודים, חוסר בוויטמין K הוא נפוץ ועלול לגרום לדימום מחוסר ויטמין K של היילוד, שעלול לגרום לדימום מוחי ולמוות. מאז שנות ה-60 של המאה ה-20, בישראל וברוב מדינות העולם, הוויטמין ניתן בדרך שגרה לתינוקות לאחר הלידה. גם תינוקות מבוגרים יותר עלולים לסבול מחוסר בוויטמין, עקב חיידקי מעיים מועטים אצלם וכן עקב היותו של חלב האם דל בוויטמין K.
אפידמיולוגיה
שכיחות מחסור בוויטמין K משתנה באוכלוסיות העולם, בהתאם לאזור גאוגרפי. בארצות הברית, מחסור בוויטמין K1 ללא דימום עשוי להופיע אצל עד 50% מהתינוקות מתחת לגיל 5 ימים. לכן, ממליצה הוועדה לתזונה של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים על מתן 0.5 עד 1.0מ"ג ויטמין K1 לכל היילודים זמן קצר לאחר הלידה.[5]
בתאילנד, נשים לאחר גיל המעבר ונשים מבוגרות נמצאות בסיכון גבוה למחסור בוויטמין K2.[6] המלצות המינון הנוכחיות לוויטמין K עשויות להיות נמוכות מדי.[7] שקיעת סידן ברקמות רכות, כולל דפנות עורקים, שכיחה למדי, במיוחד אצל אלו הסובלות מטרשת עורקים, דבר המצביע על כך שמחסור בוויטמין K שכיח יותר ממה שחשבו בעבר.[8]
מכיוון שחיידקי המעי הגס מסנתזים חלק משמעותי מוויטמין K הדרוש לצרכים אנושיים, אנשים עם הפרעות או כמויות לא מספקות של חיידקים אלה עלולים להיות בסיכון למחסור בוויטמין K.[9]
הערות שוליים
- ↑ "Vitamin K Deficiency: Background, Physiology, Complications and Prognosis". 24 בינואר 2022.
{{cite journal}}: (עזרה); Cite journal requires|journal=(עזרה) - ↑ "Causes". Mayo Clinic.
- ↑ Vitamin K Deficiency - Nutrition, Merck Manual Consumer Version
- ↑ Why Does My Newborn Need a Vitamin K Shot?, Cleveland Clinic
- ↑ American Academy of Pediatrics – Committee on Fetus and Newborn (ביולי 2003). "Controversies concerning vitamin K and the newborn". Pediatrics. 112 (1): 191–2. doi:10.1542/peds.112.1.191. PMID 12837888.
{{cite journal}}: (עזרה) - ↑ Bunyaratavej N (2007). "[Experience of vitamin K2 in Thailand]". Clin Calcium (ביפנית). 17 (11): 1752–60. PMID 17982197.
- ↑ Adams J, Pepping J (2005). "Vitamin K in the treatment and prevention of osteoporosis and arterial calcification". Am J Health Syst Pharm. 62 (15): 1574–81. doi:10.2146/ajhp040357. PMID 16030366.
- ↑ Berkner KL, Runge KW (2004). "The physiology of vitamin K nutriture and vitamin K-dependent protein function in atherosclerosis". J. Thromb. Haemost. 2 (12): 2118–32. doi:10.1111/j.1538-7836.2004.00968.x. PMID 15613016.
- ↑ Frick PG, Riedler G, Brögli H (בספטמבר 1967). "Dose Response and Minimal Daily Vitamin K Requirement in Man". Journal of Applied Physiology. 23 (3): 387–389. doi:10.1152/jappl.1967.23.3.387. PMID 6047959.
{{cite journal}}: (עזרה)
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
מחסור בוויטמין K42951032Q4138767