מזון אולטרה-מעובד
מזון אולטרה-מעובד (באנגלית: ultra-processed food; בקיצור: UPF) הוא סוג של מזון מעובד המיוצר דרך עיבוד וסינתזציה של מזון טבעי.[1][2] מזון אולטרה-מעובד מיוצר באמצעות תוספי מזון, חומרים משמרים, צבעי מאכל וחומרי טעם וריח, המזון לרוב עובר תהליך של עיצוב, הידרוגנציה וטיגון.
המזון האולטרה-מעובד צבר פופולריות רבה במהלך העשורים האחרונים, מכיוון שהוא רווחי, טעים ונוח לייצור תעשייתי. מאז שנות ה-90, חברות רבות החלו לייצר ולמכור מזון אולטרה-מעובד. המובילות בתעשייה זו נכון ל-2023 הן ארצות הברית והממלכה המאוחדת. בארצות הברית לדוגמה, האזרח הממוצע צורך 57%-58% מסך הקלוריות היומיות שלו דרך מזון אולטרה-מעובד. בצרפת, ספרד וצ'ילה, הנתונים נמוכים יותר, בין 25% ל-35%.[3]
מחקרים אפידמיולוגים קישרו צריכת מזון אולטרה-מעובד עם סיכון לפיתוח מחלות לא מדבקות (אנ') כגון מחלות אוטואימיוניות, סוכרת והשמנת יתר.[4] ב-2024, מטא-אנליזה של כתב העת הרפואי The BMJ שהתבססה על 32 מחקרים שונים, מצאה קשר ישיר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד להשפעה שלילית על הבריאות של הפרט. עם זאת, סיבת הקשר אינה ידועה במלואה.[5]
הגדרה
החשש ממזון אולטרה-מעובד התקיים עוד מתחילת המהפכה התעשייתית. ב-2009, צוות של האפידמיולוג קרלוס אוגוסטו מונטירו ניסחו הגדרה מדויקת למזון אולטרה-מעובד. כיום היא ידועה בשם "נובה 4".[6][7]
מיון נובה
מיון נובה (בפורטוגזית: nova classificação) הוא מסמך שממין סוגים שונים של מזון אולטרה-מעובד. על פיו יש 4 דרגות שונות
- נובה 1- מזון לא מעובד או מעובד באופן מינימלי
- נובה 2 - מזון עם מרכיבים מעובדים
- נובה 3 - מזון מעובד
- נובה 4 - מזון אולטרה-מעובד
ההגדרה למזון אולטרה-מעובד על פי מיון נובה (נובה 4) הוא מזון הכולל כמות גבוהה של סירופ גלוקוז-פרוקטוז ושמנים שעברו תהליך הידרוגנציה. רובם כוללים תחליפי סוכר כגון פרוקטוז, לקטוז, תרכיזי מיצים, ממתיקים וחומרים מסמיכים.[8]
הערות שוליים
- ↑ Carlos Monteiro, Ultra-processing. The big issue, World Nutrition 1, 2010
- ↑ Carlos Monteiro, Ultra-processing. Why bread, hot dogs – and margarine – are ultra-processed, World Nutrition 2, 2011
- ↑ Hyperpalatable Foods, Hormones, and Addiction, The Psychology of Overeating, 2015, עמ' 91–104 doi: 10.5040/9781474267670.ch-007
- ↑ G. Pagliai, M. Dinu, M. P. Madarena, M. Bonaccio, L. Iacoviello, F. Sofi, Consumption of ultra-processed foods and health status: a systematic review and meta-analysis, The British Journal of Nutrition 125, 2021-02-14, עמ' 308–318 doi: 10.1017/S0007114520002688
- ↑ Melissa M. Lane, Elizabeth Gamage, Shutong Du, Deborah N. Ashtree, Amelia J. McGuinness, Sarah Gauci, Phillip Baker, Mark Lawrence, Casey M. Rebholz, Bernard Srour, Mathilde Touvier, Felice N. Jacka, Adrienne O'Neil, Toby Segasby, Wolfgang Marx, Ultra-processed food exposure and adverse health outcomes: umbrella review of epidemiological meta-analyses, BMJ (Clinical research ed.) 384, 2024-02-28, עמ' e077310 doi: 10.1136/bmj-2023-077310
- ↑ Carlos A. Monteiro, Geoffrey Cannon, Renata B. Levy, Jean-Claude Moubarac, Maria Lc Louzada, Fernanda Rauber, Neha Khandpur, Gustavo Cediel, Daniela Neri, Euridice Martinez-Steele, Larissa G. Baraldi, Patricia C. Jaime, Ultra-processed foods: what they are and how to identify them, Public Health Nutrition 22, 2019-04, עמ' 936–941 doi: 10.1017/S1368980018003762
- ↑ Carlos Augusto Monteiro, Renata Bertazzi Levy, Rafael Moreira Claro, Inês Rugani Ribeiro de Castro, Geoffrey Cannon, A new classification of foods based on the extent and purpose of their processing, Cadernos de Saúde Pública 26, 2010, עמ' 2039–2049 doi: 10.1590/S0102-311X2010001100005
- ↑ Euridice Martinez-Steele, Neha Khandpur, Carolina Batis, Maira Bes-Rastrollo, Marialaura Bonaccio, Gustavo Cediel, Inge Huybrechts, Filippa Juul, Renata B. Levy, Maria Laura da Costa Louzada, Priscila P. Machado, Jean-Claude Moubarac, Tonja Nansel, Fernanda Rauber, Bernard Srour, Mathilde Touvier, Carlos A. Monteiro, Best practices for applying the Nova food classification system, Nature Food 4, 2023-06, עמ' 445–448 doi: 10.1038/s43016-023-00779-w
מזון אולטרה-מעובד42603389Q48931140