מוריס כהן (מדען)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מוריס כהןאנגלית: Morris Cohen;‏ 27 בנובמבר 191127 במאי 2005) היה מטלורג אמריקאי יהודי, מומחה למטלורגיה של פלדה ופרופסור במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס.

ביוגרפיה

כהן נולד ב-1911 בעיר צ'לסי (אנ') שבמדינת מסצ'וסטס, ארצות הברית, בנם של אליס לבית אוֹבְסון וג'וליוס כהן.

בשנת 1933 קיבל תואר בוגר במדעים ב-MIT, ובשנת 1936 קיבל תואר דוקטור למדעים מהמכון. ב-1937 הצטרף לסגל המכון כמרצה למטלורגיה במחלקה להנדסת חומרים, וב-1946 התמנה לפרופסור מן המניין למטלורגיה פיזית.

ב-1962 זכה ב-Ford professorship, וב-1974 הפך לפרופסור של המכון (Institute Professor – הדרגה הגבוהה ביותר הניתנת לחברי סגל המכון; מקביל לפרופסור מחקר). בשנת 1982 פרש לגמלאות כפרופסור אמריטוס.

במהלך מלחמת העולם השנייה היה כהן חבר הנהלת פרויקט מנהטן. הוא ועמיתיו פיתחו את מוטות דלק עבור הכור הגרעיני הראשון של אנריקו פרמי, פרופסור במכון ללימודי הגרעין באוניברסיטת שיקגו.

בשנת 1968 זכה במדליית זהב מחברת ASM International (לשעבר האגודה האמריקנית למתכות). ב-1970 זכה במדליית זהב מהמכון למתכות של יפן. בשנת 1976 זכה במדליה הלאומית למדעים "על מחקר מקורי וקידום הידע על אודות המטלורגיה הפיזית והמכנית של ברזל ופלדה, ובמיוחד על עבודתו בתחום הטרנספורמציה המרטנזיטית בהקשחת פלדה"[1].

ב-1987 זכה בפרס קיוטו לטכנולוגיה מתקדמת, על תרומתו היסודית לפיתוח חומרים חדשים.

מותו

מוריס כהן נפטר ב-2005, בביתו שבסוומפסקוט, בגיל 93. במותו הניח את בנו ג'ואל וכלתו, נכדים ונינים.

חיים אישיים

ב-24 בינואר 1937, נישא כהן לרות קרֶנצמן, והיה אב לשניים: ברברה נורווינד וג'ואל כהן.

בראשית שנות ה-50, היה ממייסדי בית הכנסת "סיני" (Temple Sinai) שבמַרבּלהֶד (אנ'), מסצ'וסטס (המשרת את מרבלהד וסווֹמפּסקוט (אנ')), ובין השנים 1955–1957 כיהן כנשיאו[2].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • 'Cohen, Morris,' in: Who's who in world Jewry, 1978, p. 163.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0