מועצת ההגנה של הממלכה המאוחדת
 | |
| בניין משרד ההגנה הבריטי בוויטהול, לונדון | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תחום שיפוט |
 הממלכה המאוחדת |
| משרד אחראי | משרד ההגנה (הממלכה המאוחדת) |
| ממשלה |
 ממשלת בריטניה |
| ראש |
 מזכיר ההגנה |
מועצת ההגנה של בריטניה (באנגלית: Defence Council of the United Kingdom) היא הגוף העליון האחראי מבחינה פורמלית על ניהול ופיקוח הכוחות המזוינים של בריטניה. המועצה נוסדה בשנת 1964 בעקבות רפורמות מבניות במערכת הביטחון הבריטית, והיא כפופה למזכיר ההגנה , המשמש כראש המועצה. למועצת ההגנה יש מעמד משפטי ייחודי, שכן הכוחות המזוינים של בריטניה נחשבים ככפופים לכתר, ולא ישירות לממשלה. לפיכך, המועצה מהווה את הגורם שבאמצעותו מוענקת הסמכות החוקית לגיוס חיילים, מינוי קצינים, הפעלת כוח ולניהול מבצעים צבאיים. היא מקנה את המסגרת המשפטית להפעלת הצבא, אך אינה עוסקת ישירות בקבלת ההחלטות האסטרטגיות העליונות.
היסטוריה
עד לשנות ה-60 של המאה ה-20, מערכת הביטחון של בריטניה פעלה במבנה מפוצל, כאשר שלוש הזרועות העיקריות – הצי המלכותי, הצבא הבריטי וחיל האוויר המלכותי – נוהלו בנפרד באמצעות משרדי ממשלה ייעודיים: משרד הצי (Admiralty), משרד המלחמה (War Office) ומשרד האוויר (Air Ministry). לכל אחד מהמשרדים הייתה סמכות מלאה על הזרוע שעליה הופקד, לרבות גיוס, תקצוב, ניהול כוח האדם וקביעת מדיניות צבאית.
המערכת המפוצלת הובילה לביקורת על חוסר תיאום, כפילויות ניהוליות, והתנגשות בין גופים, במיוחד לנוכח המורכבויות האסטרטגיות של תקופת המלחמה הקרה. בעקבות שורת דו"חות פנימיים והמלצות של ועדות רפורמה, החליטה ממשלתו של הרולד וילסון לבצע איחוד ארגוני כולל.
בשנת 1964, בעקבות חקיקת חוק שירותי ההגנה (Defence (Transfer of Functions) Act 1964), בוטלו שלושת המשרדים הוותיקים, והוקם משרד ההגנה (Ministry of Defence) במתכונתו הנוכחית. במסגרת זו הוקמה גם מועצת ההגנה של בריטניה, אשר קיבלה את הסמכות החוקית העליונה לפיקוח וניהול כלל הכוחות המזוינים. המועצה איחדה את סמכויותיהם של הגופים הקודמים והפכה לגוף החוקי שבאמצעותו פועל הצבא הבריטי בשם הכתר.
הרכב המועצה
המועצה מורכבת מבכירים אזרחיים וצבאיים במשרד ההגנה, בהם:[1]
- מזכיר ההגנה של בריטניה – עומד בראש המועצה ומקבל את הסמכות מהפרלמנט והכתר לנהל את ענייני הביטחון.
- סגן השר ושרים נוספים האחראים על תחומים ייעודיים (לוגיסטיקה, רכש, חיילים משוחררים ועוד).
- ראש מטה ההגנה (Chief of the Defence Staff) – הקצין הבכיר ביותר בצבא הבריטי.
- ועדת ראשי המטות: ראש הצי, ראש הצבא, וראש חיל האוויר.
- המנכ"ל (Permanent Secretary) של משרד ההגנה – הפקיד הבכיר ביותר בדרג האזרחי.
- יועצים משפטיים, אנשי כספים, ואנשי תכנון אסטרטגי.
תפקידי המועצה
- למרות שמועצת ההגנה היא הגוף החוקי העליון, בפועל היא כמעט ואינה מתכנסת, ואת הסמכויות שלה מעבירה לוועדות ולגופים יומיומיים שמבצעים את העבודה בפועל.[1]
- בין התפקידים העיקריים של המועצה:
- אישור ההפעלה של הצבא בשם המדינה.
- אחריות משפטית כוללת על כל הכוחות המזוינים.
- מסגרת חוקית לגיוס, שחרור, חוקים פנימיים ומשמעת בצבא.
- מינוי קצינים בכירים.
למרות שמועצת ההגנה מהווה את הגוף הפורמלי האחראי על הצבא, את ההכרעות הביטחוניות המרכזיות מקבל ראש ממשלת בריטניה. ראש הממשלה, העומד בראש הרשות המבצעת, ממנה את מזכיר ההגנה, מוביל את מדיניות החוץ והביטחון של בריטניה, ומתוקף תפקידו גם עומד בראש המועצה לביטחון לאומי (National Security Council), שהוקמה בשנת 2010 כדי לתאם את תחומי הביטחון, המודיעין והביטחון הלאומי. ראש הממשלה מקבל דיווחים קבועים מראשי מערכת הביטחון והמודיעין דרך ועדת המודיעין המשולבת, והוא המוסמך לאשר שימוש בכוח צבאי, פתיחת מבצעים או הפעלה של יכולות מיוחדות, כולל נשק גרעיני. אף כי הפעלת הצבא נעשית בשם הכתר, הסמכות לכך מופעלת בפועל על ידי הממשלה – ובראשה ראש הממשלה – באמצעות מועצת ההגנה כמסגרת חוקית.
גופים שפועלים בשמה
אף שמדובר בגוף הפורמלי העליון, המועצה אינה פועלת כפורום קבוע ומתכנסת לעיתים רחוקות בלבד. בפועל, רבות מסמכויותיה מועברות לגופים ביצועיים:[1]
- ועדת שירותי ההגנה (Defence Board)- זהו הגוף שקובע את המדיניות היומיומית של משרד ההגנה – כולל תקציבים, ניהול כוח האדם וניהול לוגיסטי של הצבא.
- ועדת ראשי המטות (Chiefs of Staff Committee)- פורום צבאי בכיר בו משתתפים שלושת ראשי הזרועות וראש מטה ההגנה. הם דנים בשאלות צבאיות-אסטרטגיות ומכינים המלצות למזכיר ההגנה.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Our governance, GOV.UK (באנגלית)
מועצת ההגנה של הממלכה המאוחדת41160423Q2993771