מוניטין (חשבונאות)

מוניטין בחשבונאות הוא סך הנכסים הלא מזוהים (ששולם תמורתו). נכס לא מזוהה הוא נכס שאינו נובע מזכות חוזית או חוקית ואינו ניתן להפרדה. שווי המוניטין החשבונאי הוא ההפרש שבין השווי הנומינלי לבין הסכום ששולם בעדו. בניגוד למוניטין בכלכלה המוניטין חשבונואת לא קיים כל עוד לא שולם בעדו סכום כלשהו.

כך, לדוגמה, ייתכן מצב בו חברת תוכנה, מחזיקה בבעלותה נכסים מוחשיים (כמו מחשבים שולחניים, שרתים, ציוד משרדי וכדומה), בערך כולל של מיליון ש"ח, בעוד שסך ערך השוק שלה (הכולל, בין היתר, סמלים, שמות מסחריים, הון אינטלקטואלי וכיוצא בזה, מעבר לנכסים המוחשיים) נאמד בעשרה מיליון ש"ח. אדם הרוכש את החברה ישלם, לפיכך, עשרה מיליון ש"ח עבור סך נכסי החברה, שמתוכם ניתן מיליון בלבד עבור נכסים מוחשיים והיתר עבור נכסים רוחניים, דהיינו - המוניטין.

למוניטין ניתן ערך פיננסי כאשר חברה נמכרת במחיר הגבוה מסך ערך נכסיה המוחשיים. ההפרש שבין מחיר המכירה לערך סך הנכסים הוא בהגדרה המוניטין של החברה שנמכרה. על החברה הרוכשת להכיר במוניטין כנכס בדוחות הכספיים שלה ולהציג אותה בשורה נפרדת במאזן, בהתאם לשיטה החשבונאית הנוהגת עבור הפעולה של רכישת חברה.

בעבר, עמדה בפני הפירמות בחירה בין שתי שיטות חשבונאיות אפשריות לרישום פעולת צירוף עסקים: השיטה החשבונאית עבור רכישה, כפי שהוסבר לעיל, ואיחוד עניין. שיטת איחוד עניין משלבת את ערך הספרים של הנכסים וההתחייבויות של שתי הפירמות, במטרה ליצור מאזן חדש. בצורה זו, לא ניתן היה להבחין בין החברה הרוכשת לבין החברה הנרכשת. שיטה זו גם לא רשמה את מחיר הרכישה ששילמה החברה בעסקה זו. פרסומה של 141 FAS אסר את השימוש בשיטה זו. מאז ה-1 בינואר 2005 הוחל, בנוסף, איסור להשתמש בשיטה זו תחת כללי הוועדה לתקנים בינלאומיים בחשבונאות (IASC).

בעבר, שוערך ערך המוניטין של חברה על סמך קביעת ערך התחלתי והפחתת סכום בכל שנה על פני תקופה בת 40 שנה לכל היותר (כמובן, בהנחה שלא התרחשו אירועים מיוחדים המחייבים בחינה מחודשת של ערך הבסיס). כיום, לעומת זאת, נדרשות החברות לאמוד את הערך ההוגן של המוניטין על-פי שימוש בערך הנוכחי של תזרים מזומנים עתידי, ולהשוותו לערך הספרים (לרבות ערך הנכסים והמוניטין, פחות ההתחייבויות). אם הערך ההוגן המתקבל קטן מהערך הרשום בספרים, יש להפחית את ערך המוניטין כך שהערך ההוגן יהיה שווה לערך הספרים. ההפסד בהפחתה מדווח בשורה נפרדת בהצהרת ההכנסה, וערך המוניטין המותאם החדש מדווח בדוח המאזן.

יצוין כי "פרמיית שליטה" (סכום הגבוה מהשווי ההוגן המשולם לשם השגת השליטה) היא גם מוניטין.

פחת

הקניין הרוחני, באופן כללי, מהווה חלק מהמוניטין. פועל יוצא מכך הוא, שאחד הנכסים החשובים ביותר בחברות מבוססות-ידע אינו מופיע בדוחות המאזנים הרשמיים שלהן. בחברות מסוג זה, הקניין הרוחני הוא הגורם העיקרי המניב רווח, ולא המבנים או המזומנים המצויים ברשותן. כתוצאה מכך, עלולים דוחותיהן המאזניים שלהן ליצור אומדנים מטעים, המרתיעים משקיעים שאינם מודעים לערכן האמיתי. אולם, למטבע זו יש שני צדדים - קשה לאמוד נכס בלתי מוחשי מלכתחילה, והערכת יתר של הידע, המהווה חלק מהמוניטין, עלולה להוביל לקריסה טוטלית של ענפים שלמים, כפי שאירע, למשל, בבועת הדוט קום.

כאשר חברה מצויה במצוקה, תחת איום של חדלות פירעון, נוהגים המשקיעים לנכות את המוניטין מכל החישובים לגבי השקעה אפשרית, מכיוון שסביר להניח ששווי המוניטין לא יבוא לידי ביטוי במכירה חוזרת.