מוזיאון אסירי המחתרות - עכו
 מבצר עכו בתמונה מראשית שנות החמישים | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מוזיאון להיסטוריה צבאית |
| כתובת | רח' ההגנה 10, עכו |
| בעלים | משרד הביטחון |
| מנהל | ערן מוזס |
| המוזיאון באתר משרד הביטחון | |
מוזיאון אסירי המחתרות - עכו הוא מוזיאון הנצחה לזכרם ופועלם של חברי המחתרות העבריות בתקופת המנדט הבריטי, שנכלאו בכלא עכו. המוזיאון מספר את המאורעות ההיסטוריים שהתרחשו במקום, וממחיש את חייהם של אסירי המחתרות ואת הפריצה לכלא עכו באמצעות חיזיון אור-קולי. באתר מוקדשים חדרי הנצחה לתשעת הנופלים בפריצה ולתשעת עולי הגרדום.
המוזיאון משוכן במבצר עכו אשר נבנה בתקופה העות'מאנית. המבצר שימש בתקופת השלטון העות'מאני כבסיס צבאי, מעון מושל עכו ואף בית סוהר.
ראשוני אסירי המחתרות שנכלאו במקום, בשנת 1912, היו חיים שטורמן וצבי ניסנוב, חברי ארגון השומר.
עם כיבושה של עכו בידי הבריטים, בשנת 1918, הפך המקום לבית הסוהר המרכזי בארץ ישראל לתקופת המנדט הבריטי. בתחילה עיקר אוכלוסיית הכלא הייתה מורכבת מאסירים ערבים, רובם פושעים פליליים. בשנת 1920 נכלא במקום זאב ז'בוטינסקי יחד עם 19 מחבריו שהיו מגיני ירושלים במאורעות תר"פ. תא כלאו של ז'בוטינסקי פתוח למבקרים במוזיאון. בתקופת המנדט הבריטי לכל אורכה נכלאו בכלא עכו מאות מחברי המחתרות, ההגנה, אצ"ל ולח"י.
שמונה מעולי הגרדום מצאו את מותם בתליה בכלא עכו: שלמה בן-יוסף, דב גרונר, יחיאל דרזנר, אליעזר קשאני, מרדכי אלקחי, מאיר נקר, אבשלום חביב ויעקב וייס.
ביום 4 במאי 1947 פרצו לכלא עכו לוחמי האצ"ל ושחררו 41 מחבריהם שהוחזקו במקום. בפריצה נפלו תשעה לוחמים וביניהם דב כהן גונדר "שמשון" מפקד הפעולה.
המוזיאון מופעל על ידי יחידת המוזיאונים של משרד הביטחון. מול המוזיאון ממוקמת אנדרטת פורצי כלא עכו שנבנתה בצורת לפיד-אש. האנדרטה הוקמה לצורך הנצחת שמותיהם של לוחמי האצ"ל והלח"י שהשתתפו בפריצה לכלא עכו במאי 1947.
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון אסירי המחתרות - עכו- מוזיאון אסירי המחתרות - עכו, באתר משרד הביטחון
31312275מוזיאון אסירי המחתרות - עכו