מוזיאון אגא ח'אן
 |
מוזיאון אגא ח'אן (באנגלית: Aga Khan Museum) הוא מוזיאון לאמנות האסלאם בווינפורד דרייב 77 ברובע צפון יורק בטורונטו, קנדה.[1] המוזיאון מוקדש לאמנות ולחפצים אסלאמיים, והוא מכיל כ-1,200 חפצים נדירים שנאספו על ידי אגא ח'אן הרביעי והנסיך סדראדין אגא ח'אן. המוזיאון הוקם ביוזמתה של קרן אגא ח'אן לתרבות. בנוסף לאוסף הקבוע, מוזיאון אגא ח'אן מציג מדי שנה מספר תערוכות מתחלפות המגיבות לעבודות עכשוויות, נושאים מתעוררים והתפתחויות אמנותיות חדשות.
היסטוריה
הקמה
במשך שנים רבות תכנן אגא ח'אן, המנהיג הרוחני של המוסלמים השיעים האסמאעילים, לבנות מוזיאון גדול לאמנות ולחפצים אסלאמיים, שיבטא את תפיסתה של הקהילה האסמאעילית המציעה נקודת מבט חדשה על הציוויליזציות האסלאמיות על ידי שילובים בין-תרבותיים לאורך ההיסטוריה. המיקום בדון מילס, טורונטו, קנדה, אושר בשנת 2002, לאחר שהצעה להקמת המוזיאון על נהר התמזה מול בתי הפרלמנט הבריטיים נתקלה במחאות והתנגדות.[2] אגא ח'אן בחר בקנדה כמחווה לפלורליזם של המדינה.[3]
אגא ח'אן רכש את משרדה הראשי לשעבר של נעלי באטה, בניין מודרניסטי שתוכנן על ידי האדריכל ג'ון בי. פרקין, והיה סמוך למרכז איסמעילי שכבר היה בבנייה.
בשנת 2007 נהרס הבניין ומבנה חדש תוכנן על ידי האדריכל היפני זוכה פרס פריצקר פומיהיקו מאקי.
טקס הנחת היסודות נערך על ידי ראש ממשלת קנדה סטיבן הרפר ואגא ח'אן ב-28 במאי 2010.[4]
סיבוב תערוכות באירופה
בזמן שנבנה בית קבע לאוסף, פריטים נבחרים נשלחו לסיבוב תערוכות באירופה.[5] התערוכות נערכו בין היתר במוזיאון הלובר, מרטין-גרופיוס-באו, ארמיטאז', מוזיאון קאלוסט גולבנקיאן, וקאיעשה פורום במדריד.
פתיחה
מוזיאון אגא ח'אן המחודש נפתח לקהל הרחב ב-18 בספטמבר 2014.[6] הנסיך אמין אגא ח'אן מונה ליו"ר הדירקטוריון החל מ-18 במאי 2016.
בשנת 2018 הוכר מוזיאון אגא ח'אן כאחד המוזיאונים הטובים ביותר בטורונטו על ידי מגזין קונדה נסט טרוולר.[7] באותה שנה, התערוכה של מוזיאון אגא ח'אן, "עולם הפאטימים", זכתה בפרס האמנויות היפות בקטגוריית אמנות עתיקה.
קו 5 אגלינטון, קו חדש במערכת הרכבת התחתית של טורונטו, צפוי לשרת את באי המוזיאון החל משנת 2025.
אדריכלות
מוזיאון אגא ח'אן, שעוצב על ידי פומיהיקו מאקי, משתרע על שטח של 6.8 דונם יחד עם מרכז איסמעילי, שתוכנן על ידי האדריכל ההודי צ'ארלס קוראה. הפארק המעוצב שמסביב נוצר על ידי אדריכל הנוף ולדימיר דיורוביץ' והוא פרשנות עכשווית לחצר האסלאמית - הצ'רבאג.
בניין המוזיאון והחללים סביבו עוצבו כך שייצרו חגיגה ותעלומה של אור. הבניין המלבני מכוון ארבעים וחמש מעלות לצפון השמשי, כאשר כל צדדיו חשופים לשמש. הצורה גולפה ליצירת פרופיל זוויתי קעור, שהוא גם ביטוי טבעי של הבניין בן שתי הקומות. משטחי הבניין, מצופים בגרניט ברזילאי לבן ומחולק, נמצאים בתנועה תוך משחק גומלין מתמיד עם השמש באור ובצללים עמוקים, ומייצרים אפקט דומה לשעון שמש.[8]
במרכז הבניין ניצבת חצר שנועדה לשמש כמקום מפלט ומנוחה. קירות הזכוכית של החצר מוטבעים בדוגמה דו-שכבתית היוצרת אפקט תלת-ממדי המזכיר את מסכי הג'אלי האסלאמיים המסורתיים. האור המגיע מהחצר יוצר צללים מדוגמים על התקרה התחתונה, הקירות והרצפה של המבואה המרכזית. למעלה, בקומה השנייה, ארבעה פתחים גדולים משקיפים על החללים הציבוריים דרך מסך אבץ יצוק בצורת משרביה עכשווית. בתוך הגלריות, חלונות גג גדולים, מחוררים בפתחים משושים קטנים, פולטים אור טבעי רך אל אזורי התערוכה.
אוסף
מוזיאון אגא ח'אן מוקדש לרכישה, שימור, תצוגה ומחקר של חפצים הקשורים למסורות האינטלקטואליות, התרבותיות, האמנותיות והדתיות של קהילות מוסלמיות, בעבר ובהווה. הממצאים כוללים עבודות קרמיקה, עבודות מתכת וציורים המכסים את כל תקופות ההיסטוריה האסלאמית. כתבי היד באוסף כוללים את העותק המוקדם ביותר הידוע של קאנון פי'ל-טיב ("הקאנון של הרפואה") מאת אבן סינא משנת 1052.
האוסף, הכולל כ-1,000 פריטים,[9] כולל מספר דוגמאות של כתבי יד של הקוראן המדגימות את מגוון הכתב, המדיה וסגנונות העיצוב שהתפתחו בעולם המוסלמי. ביניהם, דף פוליו מצפון אפריקה מהמאה השמינית המדגים את הסגנון המוקדם ביותר של כתב כופי שנכתב על קלף. דף מהקוראן הכחול מספק דוגמה לכתב כופי באותיות מזהב רשומות על קלף צבוע אינדיגו. הקוראן הכחול נחשב לאחד מכתבי היד יוצאי הדופן של הקוראן שנוצרו אי פעם; מקורו באיפריקיה והוא מתוארך להמאה התשיעית ולראשית המאה העשירית. מקובל להניח שהוא נוצר עבור הח'ליפים הפאטימים ששלטו בקירואן.[10]
חדר בלרייב (Bellerive Room), הממוקם בקומה הראשית של המוזיאון, מציג מבחר מאוסף הקרמיקה של הנסיך סדראדין אגא ח'אן והנסיכה קתרין אגא ח'אן.[11] החדר הוא שחזור של "La Chambre Persane", או "הסלון הפרסי", בביתם, בז'נבה, שווייץ, שם הוצג במקור חלק מהאוסף. בחדר בלרייב מוצגים כ-60 חפצי קרמיקה. הם מתוארכים לתקופות האסלאמיות מהקדומה ועד המאה ה-17. סגנונותיהם משקפים את התרומות הטכנולוגיות והאסתטיות החדשניות של קדרים אסלאמיים לאורך הדורות.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון אגא ח'אן
הערות שוליים
- ↑ "New Aga Khan Museum To Showcase Cultural Contributions of Muslim Civilisations". Artlyst. נבדק ב-20 באוגוסט 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Aga Khan's museum thwarted by real-estate fight". נבדק ב-2020-04-24.
- ↑ "Aga Khan Museum will prove to be of historic significance: Siddiqui | The Star". thestar.com (באנגלית). נבדק ב-2019-04-08.
- ↑ "Mawlana Hazar Imam is awarded Honorary Canadian Citizenship as he is joined by Prime Minister for Foundation Ceremony in Toronto". TheIsmaili.org. 28 במאי 2010. ארכיון מ-1 ביוני 2010. נבדק ב-30 במאי 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Islamic treasures go on show in Italy". Middle East Online. 24 במרץ 2007. אורכב מ-המקור ב-12 ביוני 2011. נבדק ב-2 בדצמבר 2007.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Aga Khan Museum to open Sept. 18". thestar.com (באנגלית). 2014-09-08. נבדק ב-2021-05-09.
- ↑ Ramani, Sandra. "10 Best Museums in Toronto". Condé Nast Traveler (באנגלית). נבדק ב-2019-04-08.
- ↑ "The Aga Khan Museum / Maki and Associates". ArchDaily (באנגלית אמריקאית). 2018-07-30. נבדק ב-2019-04-08.
- ↑ Mehnaz Thawer (20 במאי 2010). "Aga Khan Museum Collection reflects pluralism of the Muslim world and shared human heritage". TheIsmaili.org. ארכיון מ-24 במאי 2010. נבדק ב-24 במאי 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Spirit & Life: Masterpieces of Islamic Art from the Aga Khan Museum Collection. Switzerland: The Aga Khan Trust for Culture. 2007. ISBN 978-2-940212-02-6.
- ↑ "International Day of Islamic Art: Five must-see collections around the world". The National (באנגלית). נבדק ב-2020-12-31.
מוזיאון אגא ח'אן41204449Q4690937