מודל IS-LM
מודל IS/LM הוא מודל שמטרתו לסכם את עיקרי התאוריה המאקרו-כלכלית הקיינסיאנית בתוך התאוריה של הכלכלה הנאו-קלאסית. המודל פותח לראשונה על ידי ג'ון היקס ועל ידי אבלין הנסן בשנת 1937 כדי לנסות לשלב את רעיונותיו של ג'ון מיינרד קיינס יחד עם התיאור הנאו-קלאסי את שוק העבודה והסחורות.
היסטוריה
המודל נולד בכינוס כלכלי שנערך באוקספורד בשנת 1936. רוי הרוד, ג'ון היקס וג'יימס מיד הציגו מאמרים שתיארו מודלים מתמטיים שניסו לסכם את הספר של קיינס "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף". היקס, שראה טיוטה של מאמרו של הרוד, פיתח את מודל ה-IS-LM. מאוחר יותר הוא פרסם את המודל במאמר בשם "מר קיינס והקלאסיים: אינטרפטציה מוצעת" (Econometrica, April 1937). מאוחר יותר הסכים היקס כי המודל פספס כמה נקודות חשובות בתאוריה של קיינס. הבעיה הייתה שהמודל מציג את הסקטור הריאלי (מפעלים העוסקים בייצור סחורות) והמוניטרי כנפרדים, דבר שקיינס ניסה להתעלות מעליו. בנוסף מודל ה-IS-LM הוא מודל של שיווי משקל המתעלם מאי וודאות. תזוזה בעקומת IS או LM תגרום לשינוי בציפיות, דבר שיזיז גם את העקומה השנייה. לפיכך יצר היקס מודל היקס-הנסן IS/LM חדש שניסה לפתור כמה מהבעיות. רוב כלכלני מאקרו-כלכלה המודרניים רואים במודל ה-IS-LM קירוב ראשון להבנה של העולם האמיתי.
תיאור המודל
מודל IS-LM מוצג בדרך כלל כשתי עקומות הנחתכות בתוך גרף דו ממדי. הציר האופקי של הגרף מייצג את התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של משק כלשהו, במונחים ריאליים (כמויות של סחורות), והוא מיוצג באות Y. הציר האנכי מייצג את שיעור הריבית במשק במונחים נומינליים (כספיים), והוא מיוצג על ידי האות i (ריבית- Interest). בתוך גרף זה נחתכים שני קווים (ישרים) ברביע הראשון (כלומר החיובי) של הגרף - קוים אלה הן עקומות IS ו-LM.
עקומת IS
עקומת ה-IS מצוירת כעקום יורד (כאשר מסתכלים עליו משמאל לימין). ראשי התיבות IS הם עבור "שיווי משקל של חסכונות-השקעות" ("Investment/Saving equilibrium") אבל מאז 1937 הוא אמור לתאר את אוסף כל נקודות שיווי המשקל שבהם ההוצאה המצרפית (הוצאות צרכנים + השקעות פרטיות מתוכננות + רכישות ממשלתיות + ייצוא נטו) שווה לתפוקה הכלכלית המצרפית (שמקובל להגיד במסגרת המודל שהיא שווה לתוצר הריאלי, Y או תמ"ג). במונחים היסטוריים, עקומת ה-IS יכולה לייצג נקודת שיווי משקל שבה ההשקעה הפרטית הכוללת, שווה לסך החיסכון. סך החיסכון הוא חסכון הצרכנים, יחד עם חסכון הממשלה (עודפי תקציב) יחד עם השקעות זרות (עודפי סחר). בכל מקרה, בשיווי משקל, כל ההוצאות הן דבר רצוי או מתוכנן - אין צבירה לא רצונית. רמת התמ"ג נקבעת לאורך עקומה זו, עבור כל רמה של ריבית. עקומת IS היא לכן אוסף של נקודות שיווי משקל בכלכלה ה"ריאלית". בהינתן ציפיות לגבי שיעורי החזר על השקעה, כל רמה של שער הריבית (i) תיצור רמה מסוימת של השקעה קבועה מתוכננת, וכן הוצאות אחרות שמושפעות משער הריבית. שער ריבית נמוך יותר יעודד שיעור גדול של השקעות קבועות (בציוד, מכונות וכו'). ההכנסה היא בשיווי משקל לאותה רמת ריבית כאשר החיסכון של הצרכנים שווה להשקעה (או באופן כללי יותר, כאשר היציאות מהמודל של הזרימה המעגלית, שוות לכניסות אליו). בשער ריבית נתון, יש צורך ברמת הכנסה גבוהה יותר כדי להפיק רמה גבוהה יותר של חסכון. צורת הצגה אחרת היא שהשפעת המכפיל של עלייה בהשקעה הקבועה מעלה את התמ"ג. מודל IS-LM מניח שקיים קשר בין ירידה בשיעורי הריבית לעליה בשיעורי ההשקעה בהון קבוע, וכי קיים קשר בין העלייה בשיעורי ההשקעה לבין עליה בתוצר ובהכנסה.
עקומת LM
עקומת LM היא עקומה עולה (כאשר מסתכלים משמאל לימין) שאמורה לתאר את התפקוד של כסף ושל מימון במאקרו-כלכלה. ראשי התיבות LM מייצגות "שיווי משקל של נזילות העדפה והיצע כסף" ("Liquidity preference/Money supply equilibrium") אבל קל יותר להבין אותם כשיווי משקל בין הביקוש לכסף (כנכס וכמכשיר לביצוע עסקאות כספיות בחיי היומיום), לבין היצע הכסף על ידי בנקים ועל ידי הבנק המרכזי (במדינת ישראל, בנק ישראל). לאורך עקום זה, רמת הריבית נקבעת לכל רמה נתונה של תמ"ג ריאלי.
הרחבות של המודל
הרחבה אחת של מודל ה-IS/LM היא מודל מנדל-פלמניג (Mundell-Fleming model). בעוד שמודל ה-IS/LM הוא מודל של משק אוטרקי (ללא יבוא ויצוא), מודל מנדל-פלמינג הוא מודל שמנסה לתאר מקרו כלכלה של משק כלכלי קטן שמבצע מסחר חופשי עם שאר מדינות העולם.
ראו גם
לקריאה נוספת
- שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה
קישורים חיצוניים
- מודל IS/LM, בוויקיפדיה האנגלית
הערות שוליים
24340035מודל IS-LM