מודל הדיסק של פואנקרה
בגאומטריה, מודל הדיסק של פואנקרה, הנקרא גם מודל הדיסק הקונפורמי, הוא מודל של גיאומטריה היפרבולית דו-ממדית שבו כל הנקודות נמצאות בתוך דיסק היחידה הפתוח, וקווים ישרים הם קשתות מעגליות הכלולות בתוך הדיסק שהן אורתוגונליות לדיסק היחידה, או קטרים של מעגל היחידה.
יחד עם מודל בלטארמי-קליין ומודל חצי-המרחב של פואנקרה, המודל הוצע לראשונה על ידי אאוג'ניו בלטראמי שהשתמש במודלים אלה כדי להראות שהגיאומטריה ההיפרבולית עקבית יחד עם הגיאומטריה האוקלידית (כלומר, גיאומטריה היפרבולית היא עקבית אם ורק אם הגיאומטריה האוקלידית עקבית). המודל נקרא על שמו של אנרי פואנקרה, מכיוון שגילויו מחדש של הייצוג הזה ארבע עשרה שנים מאוחר יותר הפך להיות ידוע יותר מהיצירה המקורית של בלטראמי.[1]
מודל הכדור של פואנקרה הוא המודל הדומה עבור גיאומטריה היפרבולית בת n ממדים (3 ממדים או יותר), שבו נקודות הגיאומטריה נמצאות בכדור יחידה n- ממדי.
היסטוריה
מודל הדיסק הוצג לראשונה על ידי ברנהרד רימן בהרצאה משנת 1854 (שפורסמה ב-1868), אשר שימשה השראה למאמר מ-1868 של בלטראמי.[2] המודל זכה לפרסום נרחב בעקבות הצגתו של פואנקרה את המודל בחיבורו הפילוסופי, "מדע והיפותזה" משנת 1905.[3] שם הוא מתאר עולם, הידוע כיום כדיסק פואנקרה, שבו המרחב היה אוקלידי, אבל נראה ליושביו כממלא את האקסיומות של הגיאומטריה ההיפרבולית:
נניח, למשל, עולם מוקף בכדור גדול וכפוף לחוקים הבאים: הטמפרטורה אינה אחידה; היא הגבוהה ביותר במרכז הכדור, ויורדת בהדרגה ככל שאנו מתקדמים לכיוון היקף הכדור, שם היא אפס מוחלט. החוק של טמפרטורה זו הוא כדלקמן: אם הוא הרדיוס של הכדור, ו המרחק של נקודה כלשהי מהמרכז, הטמפרטורה המוחלטת תהיה פרופורציונלית ל ...
אם הם בונים גיאומטריה, היא לא תהיה כמו שלנו, שהיא חקר תנועות המוצקים הבלתי משתנים שלנו; היא תהיה המחקר של שינויי מיקום שהם יובדלו בכך, ויהיו 'תזוזות לא אוקלידיות', וזו תהיה גיאומטריה לא אוקלידית. כך שליצורים כמונו, שהתחנכו בעולם כזה, לא תהיה אותה גיאומטריה כמו שלנו."
— [4]
הדיסק של פואנקרה הווה עדות חשובה להשערה שהבחירה בגיאומטריה מרחבית (כאשר הבחירה באותם זמנים היתה הגיאומטריה האוקלידית והיא בלבד), הינה קונבנציונלית ולא עובדתית. גישתו של פואנקרה הייתה בעלת חשיבות מרכזית בדיונים הפילוסופיים המשפיעים של רודולף קרנפ[5] ושל הנס רייכנבאך.[6]
קווים ומרחק
קווים ישרים היפרבוליים, או גיאודזים, מורכבים מכל הקשתות של מעגלים אוקלידיים הכלולים בתוך הדיסק, שהם אורתוגונלים לגבול הדיסק, בתוספת כל הקטרים של הדיסק.
המרחקים במודל זה הם מרחקי קיילי-קליין: בהינתן שתי נקודות נפרדות p ו- q בתוך הדיסק, הקו ההיפרבולי הייחודי המחבר אותן חוצה את הגבול בשתי נקודות אידיאליות, a ו- b . תייגו אותם כך שהנקודות יהיו, בסדר, a, p, q, b, כלומר כך ש: . המרחק ההיפרבולי בין p ל- q הוא אז:[7]
הפסים האנכיים מציינים את האורך האוקלידי של קטע הקו המחבר את הנקודות ביניהן במודל (לא לאורך קשת המעגל); ln הוא הלוגריתם הטבעי.
הערות שוליים
- ^ Penrose, Roger (2004). The Road To Reality: A Complete Guide to the Laws of the Universe. Great Britain: Jonathan Cape. p. 45. ISBN 0-224-04447-8.
- ^ Milnor, John W. "Hyperbolic geometry: the first 150 years." Bulletin of the American Mathematical Society 6, no. 1 (1982): 9-24.
- ^ Poincaré, Henri (1905). Science and hypothesis. Robarts - University of Toronto. London W. Scott.
- ^ Poincaré, Henri (1905). Science and hypothesis. Robarts - University of Toronto. London W. Scott. pp. 65–68.
- ^ Carus, A. W.; Friedman, Michael; Kienzler, Wolfgang; Richardson, Alan; Schlotter, Sven (2019-06-25). Rudolf Carnap: Early Writings: The Collected Works of Rudolf Carnap, Volume 1 (באנגלית). Oxford University Press. ISBN 978-0-19-106526-2.
- ^ Reichenbach, Hans (2012-03-13). The Philosophy of Space and Time (באנגלית). Courier Corporation. ISBN 978-0-486-13803-9.
- ^ Berger, Marcel (1987). "9.6 The Poincaré Model". Geometry II. תורגם ע"י Cole, M.; Levy, S. Springer. p. 339.
39571895מודל הדיסק של פואנקרה