מארק אדלמן

מארק אדלמן

לידה	1919 (גיל: 105 בערך) הומל, רוסיה הסובייטית
פטירה	ורשה, פולין
מקום קבורה	בית הקברות היהודי, ורשה

אדלמן ב-1944

ציור קיר בוורשה המנציח את מארק אדלמן

מארֶק אדלמן (בפולנית: Marek Edelman;‏ 1919 או 1922 - 2 באוקטובר 2009), ממנהיגי מרד גטו ורשה ולאחר מכן רופא קרדיולוג ופעיל חברתי ופוליטי יהודי-פולני.

קורות חיים

על מקום הולדתו ומועד הולדתו של מארק אדלמן יש שתי גרסאות: לפי האחת נולד בשנת 1919 בהומל (כיום בבלארוס), ולפי האחרת נולד בשנת 1922 בוורשה. אמו, צציליה אדלמן, הייתה פעילה בארגון "הבונד", התנועה היהודית הסוציאליסטית הבלתי-ציונית, ובילדותו היה אדלמן חבר בתנועת הנוער של הבונד.

אדלמן נמנה עם ראשי "הארגון היהודי הלוחם" בגטו ורשה, האחראי על המודיעין. הוא היה נציג "הבונד" בהנהגת המרד, ושימש כסגנו של מרדכי אנילביץ'. בספרו "הגטו לוחם" תיאר אדלמן את פרוץ המרד, כאשר הוא היה מפקד אזור ה"מברשתנים". עם דיכוי המרד הצליח להמלט מהגטו, עם כמה משרידי הלוחמים, דרך תעלות הביוב. הוא הצטרף לארגון המחתרת הקומוניסטי "ארמייה לודובה", והשתתף, בשנת 1944, במרד ורשה נגד השלטון הנאצי.

אחרי המלחמה נשאר בפולין, למד רפואה ועסק בקרדיולוגיה בלודז'. בשנת 1976 הצטרף לוועדת ההגנה של הפועלים (Komitet Obrony Robotników), ולאחר מכן היה חבר בתנועת "סולידריות", והשמיע את קולו בנושאים שונים הקשורים לזכויות אדם והתנגדותו לציונות. בשנים 1989–1993 כיהן כחבר הסיים - הבית התחתון של הפרלמנט הפולני. בשנת 1998 קיבל מנשיא פולין אלכסנדר קוואשנייבסקי את העיטור הגבוה ביותר בפולין, מסדר הנשר הלבן.

הלוויתו של אדלמן עוברת ליד האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה

הסופרת הפולנייה חנה קראל כתבה ספר על אדלמן, להקדים את אלוקים, שבו הוא מספר הן על המרד והן על חייו כרופא וכאדם אחרי השואה.

בקיץ 2007 יצאה לעיר לודז' שבפולין משלחת בני נוער מטעם סינמטק ירושלים, במטרה לצלם סרטים תיעודיים. אחד הסרטים שצולמו עסק במארק אדלמן, והתמקד בעובדה שהנערים הישראלים לא שמעו אודותיו מעולם כיוון שהוא אנטי-ציוני. במהלך הצילומים ביקרו חברי המשלחת בביתו של אדלמן וערכו ראיון עמו.

בשנת 1993 הגיעה משלחת מישראל לאירועים לציון 50 שנה למרד גטו ורשה. כשנערכה רשימת הנואמים, ביקש נשיא פולין דאז, לך ולנסה, שמהצד הפולני ינאם אדם שהוא גיבור לאומי - מארק אדלמן, סגנו של מרדכי אנילביץ במרד. באי המשלחת שעמה נמנה ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, לחצו על כך שאדלמן לא יהיה בין הנואמים בטקס, רבין היה נבוך, אבל נכנע לאנשי המשלחת. ולנסה חסך לרבין את המבוכה וביטל את נאומו של אדלמן. ולנסה לא לגמרי ויתר וכשהגיע תורו להניח את זר נשיא פולין על האנדרטה, הוא ניגש אל אדלמן שהיה בקהל והזמין אותו להצטרף אליו.

אדלמן היה נשוי לאלינה מרגוליס-אדלמן, שנפטרה בשנת 2008, ולזוג נולדו בן ובת. הוא נפטר ב-2 באוקטובר 2009 בפולין ונקבר בבית הקברות היהודי בוורשה. היה אחרון מפקדי מרד גטו ורשה ששרד.

ספרים שכתב

• Marek Edelman, Resisting the Holocaust: Fighting Back in the Warsaw Ghetto, Ocean Press, 2004,

• הגטו לוחם: צעירי הבונד בגטו ורשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2001.
• והייתה גם אהבה בגטו, הוצאת דרור לנפש, 2014.

לקריאה נוספת

• ויסולד ברש וקשישטוף בורנסקו, מארק אדלמן: לוחם, מהפכן, אדם, מפולנית: מיכאל הנדלזלץ, ידיעות אחרונות, 2012.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מארק אדלמן בוויקישיתוף

• The Ghetto Fights, by Marek Edelman
• יום השואה 2015: האיש שלא הפסיק למרוד, משדר בגלי צה"ל, באתר soundcloud
• פרקים מספרו האחרון של מארק אדלמן, ממפקדי המרד בגטו ורשה, שנפטר בחודש שעבר, באתר הארץ, 13/11/09
• דניאל בלטמן, הביוגרפיה של מארק אדלמן: יהודי הוא מי שמגן על חלשים, באתר הארץ, 29 בפברואר 2012
• סוכנויות הידיעות, מת מארק אדלמן, אחרון מפקדי מרד גטו ורשה, באתר ynet, 3 באוקטובר 2009
• מיכאל הנדלזלץ, מארק אדלמן, 1923-2009, ללכת בצד המואר של הדרך, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2009
• ישראל גוטמן, פרט שולי, באתר הארץ, 18/10/09
• רועי ברק, מארק אדלמן, אחרון מפקדי מרד גטו ורשה, הובא לקבורה בטקס ממלכתי בפולין, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2009
• רונן דורפן, ‏גם הוא היה במרד, באתר ישראל היום, 27 בינואר 2012

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26314406מארק אדלמן