מארי אדלייד, הדוכסית הגדולה של לוקסמבורג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מארי אדלייד, הדוכסית הגדולה של לוקסמבורג
Marie-Adélaïde vu Lëtzebuerg
לידה 14 ביוני 1894
קולמר-ברג, הדוכסות הגדולה של לוקסמבורג לוקסמבורגלוקסמבורג
פטירה 24 בינואר 1924 (בגיל 29)
הוהנבורג, רפובליקת ויימאר רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר
שם מלא מארי אדלייר תרז אילדה אנטואנט וילהלמין
מדינה לוקסמבורג
שושלת בית נסאו-ויילבורג
תואר הדוכסית הגדולה של לוקסמבורג
אב גיום הרביעי, הדוכס הגדול של לוקסמבורג
אם מריה אנה, נסיכת פורטוגל
הדוכסית הגדולה מלוקסמבורג
25 בפברואר 191215 בינואר 1919
(6 שנים ו־46 שבועות)

מארי אדלייד, הדוכסית הגדולה של לוקסמבורג (14 ביוני 1894 - 24 בינואר 1924) כיהנה כדוכסית הגדולה של לוקסמבורג בין השנים 1912-1919.

ביוגרפיה

מארי אדלייד נולדה ב-14 ביוני 1894 והייתה בתם הבכורה של גיום הרביעי, הדוכס הגדול של לוקסמבורג ואשתו מריה אנה, נסיכת פורטוגל. מכיוון שלהוריה נולדו רק בנות מארי אדלייד ירשה את אביה כדוכסית הגדולה עם מותו בשנת 1912, בכך היא הפכה לאשה הראשונה לכהן כדוכסית גדולה וגם הייתה הראשונה שנולדה על אדמת לוקסמבורג והייתה קתולית.

היותה של מארי אדלייד קתולית אדוקה היה אחד הגורמים שעיצבו את תקופת שלטונה, היא השקיעה מאמץ רב בהחייאת טקסים דתיים נשכחים מתוך מטרה לחזק את אחיזתה של האמונה הקתולית במולדתה. אמונתה הקתולית הביאה אותה להתנגשות עם גורמי שמאל בלוקסמבורג, היא סירבה לקצץ את מספר השעות שמוקדשות לחינוך דתי בבתי הספר וגם התעמתה עם ראש ממשלתה פול איישן בנוגע למינוי אנשי שמאל בממשלתו.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה לוקסמבורג הכריזה על נייטרליות אולם דבר זה לא מנע מן הקיסרות הגרמנית לפלוש ולכבוש את המדינה. הדוכסית הגדולה והממשלה הורשו להישאר במדינה ולמרות שהיא נכבשה על ידי גרמניה הם דבקו במדיניות נייטרלית. במהלך הכיבוש הגרמני מארי אדלייד הואשמה על ידי יריביה הפוליטיים בבית בשיתוף פעולה עם כוחות הכיבוש ובכך שהיא הייתה ידידותית יותר מן המידה הראויה כלפי הגרמנים.

מעמדה הבינלאומי של לוקסמבורג התדרדר לאחר ניצחון מדינות ההסכמה, המדינות המנצחות לא הסתכלו בעין יפה על התנהגותה של לוקסמבורג ושל הדוכסית הגדולה בזמן המלחמה. צרפת הודיעה שבמצב העניינים הנוכחי היא לא יכולה להמשיך ביחסיה התקינים עם לוקסמבורג ובלגיה הכינה תוכנית לסיפוחה של הדוכסות הגדולה.

כתוצאה מחוסר הפופולריות שלה בבית ומהלחץ הבינלאומי מארי אדלייד ויתרה על כסאה בשנת 1919. לאחר התפטרותה נערך משאל עם בלוקסמבורג על עתידה של המדינה ובה הוחלט להמשיך את המונרכיה תחת שלטונה של אחותה הצעירה שארלוט, אולם כוחו של המונרך קוצץ באופן משמעותי ולוקסמבורג הפכה למעשה למונרכיה חוקתית שבה הדוכס הגדול ממלא תפקיד סמלי.

לאחר התפטרותה נדדה מארי אדלייד באירופה, היא הצטרפה למסדר נזירות למספר שנים, אולם בשל הרעה במצבה הבריאותי פרשה ממנה. היא מתה ב-24 בינואר 1924.

אילן יוחסין

וילהלם, דוכס נסאו
 
לואיזה, נסיכת סקסוניה-הילדבורגהאוזן
 
פרידריך אוגוסט, נסיך אנהלט-דסאו
 
מריה לואיזה שרלוטה, נסיכת הסן-קאסל
 
ז'ואאו השישי, מלך פורטוגל
 
קרלוטה ז'ואקינה מספרד
 
קונסטנטין, נסיך הכתר של לוינשטיין-ורטהיים-רוזנברג
 
אגנס, נסיכת הוהנלוהה-לנגנבורג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אדולף, הדוכס הגדול של לוקסמבורג
 
 
 
 
 
אדלהייד-מריה, נסיכת אנהלט-דסאו
 
 
 
 
 
מיגל הראשון, מלך פורטוגל
 
 
 
 
 
אדליידה מלוינשטיין-ורטהיים-רוזנברג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
וילהלם הרביעי, הדוכס הגדול של לוקסמבורג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מריה אנה, נסיכת פורטוגל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מארי אדלייד, הדוכסית הגדולה של לוקסמבורג


קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27892947מארי אדלייד, הדוכסית הגדולה של לוקסמבורג