מאיר חרטינר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מאיר חרטינר (Meir Khartiner) (1972 - 1881) היה סופר, עיתונאי, מתרגם ועורך עברי, מחנך ועסקן ציוני. היה עורך "העולם".

ביוגרפיה

נולד בגליציה. בשנת 1898 החל לפרסם ב"הצפירה", ומאז פרסם בקביעות מאמרים, רשימות, תרגומים ומסות בעיתונים ובכתבי עת העבריים, בעברית וביידיש. היה משנה לעורך העיתון "טאגבלאט" בלבוב, והיה העורך האחרון של ביטאון התנועה הציונית "העולם".

פרסם יומן ובו תיאור יומיומי של הווי החיים וסבל היהודים תחת הכיבוש הרוסי בטרנופול ולאחר מכן תחת הכיבוש האוסטרי, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. החל מסוף המאה ה-19 היה פעיל בתנועה הציונית. היה פעיל מרכזי בתנועה הציונית בגליציה, חבר הוועד המרכזי הציוני בלבוב. לאחר מכן היה פעיל בתנועה הציונית בווינה. החל מהקונגרס הציוני בבזל ב-1903, היה ציר ועיתונאי עברי בקונגרסים הציוניים. לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר להתגורר ולפעול בווינה.

שימש כמורה לעברית בטרנופול, בווינה ובארץ ישראל.

בשנת 1938 עלה לארץ ישראל והתגורר בשכונת מאה שערים בירושלים. המשיך לכתוב ולפרסם מאמרים ורשימות אודות התנועה הציונית, ההיסטוריה של עם ישראל וחיי היהודים בגליציה.

חרטינר עסק גם בתרגום. תרגם מגרמנית את הנובלה מיכאל קולהאס.

ארכיונו שמור בספרייה הלאומית.

היה נשוי לציפורה (ציפה), בת יעקב וינטה מרגליות מברוד, צאצאית של הרב אפרים זלמן מרגליות (נפטרה בירושלים בשנת 1955). חרטינר נפטר בשנת 1972 ונקבר בהר המנוחות.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מאיר חרטינר41245909Q134895106