לשון סגי נהור
לְשון סַגִּי נְהור היא צורת שימוש בשפה שמתכוונת להפך ממה שנאמר. במקורות היהודיים, עיקר השימוש בלשון סגי נהור נעשה לצורך לשון נקייה, על ידי נקיטת לשון חיובית כשהכוונה האמיתית היא למשמעות ההפוכה, השלילית. בשפה העברית התפתחה לשון סגי נהור כצורת דיבור המבטאת ציניות וסרקזם.
מקור הביטוי
"סגי נהור" בארמית פירושו: רב אור[1], אך משמעותו הפוכה - זהו כינוי לעיוור, זה שאינו רואה דבר מלבד חושך. הביטוי מופיע לראשונה במדרש בראשית רבה, שם הוא ניתן לכבד-ראיה, שאכן, יחסית למי שאינו רואה כלל, הוא רב אור: "בשוק סמייא צווחין לעווירא סגי נהור"[2] (תרגום מארמית: בשוק של סומים, כלומר עיוורים לחלוטין, קוראים לעיוורים, כלומר לכבדי ראיה, "סגי נהור" - רב אור). ביטוי זה מופיע גם בגמרא: "רב ששת סגי נהור הוה"[3]. ידוע על חכמים עיוורים נוספים שכונו בלשון זו, כמו המקובל רבי יצחק סגי נהור. כינוי נוסף לעיוור המופיע בתלמוד בלשון סגי נהור: 'מאור עיניים'[4], ועיוורון מכונה בלשון סגי נהור 'נהורא'[5]. ובמקום אחר מכונה מי שנעשה עיוור 'עיניו קמו'[6].
בשפה הערבית, שאף היא משתייכת למשפחת השפות השמיות, נעשה שימוש מקביל במילה "אלבציר" (البَصِير "הרואה"), הניתנת ככינוי לחכם עיוור. כך למשל יוסף אלבציר (אנ')[7], מחשובי חכמי הקראים בירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-11, וכן מושל ירושלים הממלוכי עלאא' א-דין אלבציר - שניהם היו עיוורים.
בעקבות המשמעות ההפוכה של ביטוי זה, מתאר הניב "לשון סגי נהור" דיבור במשמעות הפוכה.
דוגמאות ללשון סגי נהור
בספר איוב מופיעות שתי דוגמאות ללשון סגי נהור:
- השטן אומר לה': ”ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו, אם לא על פניך יברכך?!”. שמשמעותו יקללך.
- אשתו של איוב אומרת לו, לאחר הייסורים שנפלו עליו: ”ברך אלוקים ומות!”. כלומר קלל ותמות.
מכאן נגזרה אף האמירה ההלכתית הבאה, המובאת בגמרא[8] ”רבי אליעזר בן יעקב אומר: אזהרה למברך (כשהכוונה: מקלל) את השם מניין? - תלמוד לומר: אלוקים לא תקלל[9]”
- הלכות אבלות ומסכת אבל רבתי (מהמסכתות קטנות) נקראות בהלכה הלכות ומסכת "שמחות".
- בני אדם היורדים מנכסיהם מכונים בלשון סגי נהור 'עולים'[10].
- בית קברות מכונה בלשון סגי נהור "בית החיים"[11].
- האמורא שמואל כונה 'אריוך' (ארוך)[12], ויש פירוש האומר שהכוונה היא שהיה גוץ, וכינוהו בלשון סגי נהור[13]. לעומת זאת, בסיפור רובין הוד, ג'ון הקטן הוא אדם גבוה שכינויו "הקטן" הוא בלשון סגי נהור.
- ביידיש, נשמרו ביטויים רבים בלשון סגי נהור מתוך מטרה לשמור על לשון נקייה, למשל: "א גוט אויג", שתרגומו הוא עין טובה והכוונה היא בעצם לעין רעה.
אופנים אחרים של לשון סגי נהור
ישנה צורה נוספת של ביטויים בלשון סגי נהור, על ידי היפוך גוף ראשון לגוף שלישי (לשון נסתר), או על ידי הסטת לשון הדיבור מפלוני לאלמוני, כדי להימנע מלומר דבר שלילי על מישהו שרוצים בטובתו. דוגמאות מן התורה:
- ”ונלחם בנו ועלה (כשהכוונה: ועלינו) מן הארץ”[14].
דוגמאות מן התלמוד:
- ”ראוי לו (הכוונה: לי) שאפול למטה”[15].
- ”תדעו שלמחר הוא (הכוונה: אני) מת”[16].
- ”כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו” (כשהכוונה לא על האדם אלא על הקדוש ברוך הוא)[17].
- ”נעשה שונאו של הקדוש ברוך הוא (כשהכוונה לקדוש ברוך הוא עצמו) מך” (כלומר: עני)[18].
- ”מפלתן של שונאי ישראל” (כשהכוונה לעם ישראל עצמו)[19].
- ”אוי להם לשונאיהן של תלמידי חכמים” (כשהכוונה לתלמידי החכמים עצמם)[20].
- ”אילו היה שונאי (כשהכוונה: אני עצמי) מתייחד עם אותה אשה, לא הייתי יכול להימנע מחטא”[21].
ישנה צורת נוספת של ביטויים בלשון סגי נהור, לא על ידי היפוך המילה עצמה אלא על ידי השמטה או תוספת של מילה, שמהפכת את המשמעות מרעה לטובה. למשל:
- ”על כל צרה שלא תבוא” (כשהכוונה: על צרה שבאה)[22].
- ”אראה בנחמה (כשהכוונה: לא אראה בנחמה) אם לא הרגתי עד זומם”[23].
לעיתים נדירות מצאנו ביטויים או כינויים הבאים בלשון סגי נהור אשר היפוך משמעותם נעשה מטובה לרעה. אחד מהם הוא התואר המובא בתורה לאשתו של משה - 'כושית'[24], ופירש רש"י כי בגלל יופייה היפכו את תוארה מ'נאה' ל'כושית', כדי שלא תשלוט בה עין הרע. וכן מובא בתלמוד התואר 'כושאי' (כושים) ככינוי בלשון סגי נהור לאנשים יפים[25].
שימוש בלשון סגי נהור בסלנג
גם בלשון הדיבור ובסלנג נעשה שימוש בלשון סגי נהור, וכאן יש לעיתים חשיבות לאינטונציה שבה נאמרות המילים. כאשר אומרים על מישהו שהוא "חכם גדול" הכוונה היא, פעמים רבות, שהוא לא ממש חכם, כלומר, קיים פער בין הנאמר לבין המשתמע. הדבר יוצר, בדרך כלל, רושם של לגלוג כלפי זה שמדברים אודותיו, לדוגמה:
- המילה "נח" היא מילה קצרה מאוד, ולכן צריך כישרון מיוחד כדי לכתוב אותה בשבע שגיאות.
משמעות המילה "כישרון" בהקשר לעיל היא בעצם "חוסר כישרון". משמעות דומה יש לאמירה "חוכמה גדולה", כמו גם לאמירה הלגלגנית "יפה מאוד מצידך", שמשמעה במקרים רבים עשית מעשה מכוער. פן נוסף נמצא בביטוי האנגלי "ביג דיל" (big deal), שתרגומו המילולי הוא עסק גדול ואילו בסלנג העברי, משמעותו היא דווקא עניין קטן מאוד. ספרם של דן בן אמוץ ונתיבה בן-יהודה, "מילון עולמי לעברית מדוברת", ממחיש את השימוש בביטוי "ביג דיל":
- א: סוף סוף אני נוסע לחוץ-לארץ. לקחתי שבועיים חופשה ואני נוסע לי לקפריסין.
- ב: ביג דיל!
לעיתים נכתבת המילה במירכאות, כדי להדגיש שאין מדובר במשמעותה הרגילה, אלא במשמעות סגי נהור:
- יוסי הוא ממש "כישרון מוזיקלי", כולם יוצאים ברגע שהוא מתחיל לנגן.
כאשר שימוש כזה נעשה בדיבור, יש המוסיפים לו את המילים "במירכאות כפולות" ואף "במירכאות כפולות ומכופלות", כדי שלא להותיר ספק באשר למשמעותו:
- כבוד השר הוא "נקי כפיים" במירכאות כפולות ומכופלות.
יש המהדרים ועושים תוך כדי דיבור תנועת מירכאות באצבעותיהם.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: לשון סגי נהור |
הערות שוליים
- ^ מהמילה נהור, אף נגזרת המילה העברית נהיר, שפירושה בהיר, ברור, מובן.
- ^ בראשית רבה, פרשה ל', פסקה ט' ופירוש "מתנות כהונה" שם
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ח עמוד א'
- ^ מסכת חגיגה, דף ה' עמוד ב'
- ^ מסכת פסחים, דף קי"א עמוד ב'
- ^ מסכת יבמות, דף ט"ז עמוד א'
- ^ מתוך האתר http://www.karaim.net: יוסף בן אברהם הכהן "הרואה", המכונה בערבית יוסף אבו יעקב "אלבציר"
- ^ מסכת סנהדרין, דף ס"ו עמוד ב'
- ^ שמות, כ"ב, כ"ז
- ^ מסכת פאה, פרק ה', משנה ו', לפי פירוש רבי עובדיה מברטנורא
- ^ מופיע לראשונה ב"ספר מצוות קטן"
- ^ מסכת שבת, דף נ"ג עמוד א'
- ^ "ספר יוחסין"
- ^ רש"י על שמות, א', י'
- ^ מסכת ראש השנה, דף כ"ה עמוד א'
- ^ מסכת חגיגה, דף ט"ז עמוד ב'
- ^ מסכת ברכות דף י"ד/ב'
- ^ מסכת תענית, דף ז' עמוד ב'
- ^ מסכת ברכות דף ד'/ב'
- ^ מסכת יומא דף ע"ב/ב'
- ^ מסכת סוכה דף נ"ב/א'
- ^ מסכת פסחים דף קי"ז/א'
- ^ מסכת מכות דף ה'/ב'
- ^ במדבר י"ב, י"א
- ^ מסכת סוכה דף נ"ג/א'
31160750לשון סגי נהור