לי ארצ'ר
 |
לי אנדרו ארצ'ר ג'וניור (6 בספטמבר 1919 - 27 בינואר 2010) היה טייס קרב אפרו-אמריקאי, אלוף ההפלות השחור היחידי עד כה. היה מהטייסים השחורים הראשונים בגיס האווירי של צבא ארצות הברית, בחילות האוויר של צבא ארצות הברית ולבסוף בחיל האוויר האמריקאי. את שירותו הצבאי סיים בדרגת לוטננט קולונל (מקביל לדרגת סא"ל בדרגות צה"ל).
בזמן מלחמת העולם השנייה, כחלק מיחידת טייסי טסקיגי, השתתף ב-169 גיחות מבצעיות, ביניהן ליווי של מפציצים, סיור אווירי ותקיפת מטרות קרקעיות. צבר 4.5 הפלות מאושרות של מטוסי אויב.
ביוגרפיה
ארצ'ר נולד ביונקרס ניו יורק, גדל במחוז הארלם ובהמשך למד באוניברסיטת ניו יורק. עם סיום לימודיו התגייס לצבא מתוך כוונה להתקבל לקורס טיס. באותם ימים, צבא ארצות הברית לא אפשר לשחורים להתקבל למסלולי טיס וארצ'ר הוצב בחיל הקשר בתור אחראי על מכשיר טלגרף בג'ורג'יה. כאשר מדיניות הצבא השתנתה, הוא הוצב בקורס טיס לאפרו-אמריקאים בבסיס חיל האוויר בטסגיקי, אלבמה. הוא הראשון שסיים את הקורס מהמחזור שלו, והראשון מבין 994 טייסים שחורים שהוכשרו שם. קיבל דרגת סקונד-לוטננט (מקביל לדרגת סגן) ב-28 ביולי 1943.
מלחמת העולם השנייה
ארצ'ר נחשב על ידי רבים בתור אלוף ההפלות הראשון, ונכון לשנת 2010, היחידי ממוצא אפרו-אמריקאי שהפיל חמישה מטוסים בקרב. בפועל, ארצ'ר הפיל ארבעה מטוסי אויב במלחמה, והפלתו החמישית היא למעשה הפלה משותפת עם טייס נוסף (נחשב לחצי הפלה). חקירה העלתה שהאש שירה על המטוס בהפלתו האחרונה היא זו שנזקה את המטוס קשות ועל כן זכה לתואר אלוף הפלות בחיל האוויר. הוא השמיד מטוס נוסף שחנה על הקרקע באוגוסט 1944, וכן מספר קרונות רכבת, כלי תובלה ואסדות.
לחם בקרבות בחזית מערב אירופה כחלק מלהק 302 של חיל האוויר האמריקאי כטייס קרב, כינויו היה "באדי". הוא השתתף ב-169 גיחות והטיס מטוסי בל P-39 "איירקוברה", P-47 ת'נדרבולט ו-P-51 מוסטנג. במטוס מוסטנג מדגם P-51C עם זנב בצבע אדום, כך נצבעו מטוסיהם של טייסי טסקיגי, זקף לזכותו את הפלתו האווירית הראשונה - מסרשמיט Bf 109 גרמני שהופל מעל ממינגן ב-18 ביולי 1944.
ה-12 באוקטובר 1944 היה "יומו הגדול" של ארצ'ר. במהלך קרבות אוויר שהתפתחו מעל הונגריה הכבושה על ידי הנאצים, הפיל 3 מטוסי מסרשמיט הונגריים מעל אגם בלטון בתוך עשר דקות בלבד.
היסטוריונים של חיל האוויר האמריקאי חלוקים בדעותיהם בשאלה האם ארצ'ר חלק הפלה עם טייס נוסף או לא. לפי אחד מהם, מסמך המאשר הפלה זו נגנב ממכוניתו של ארצ'ר מיד סיום המלחמה בשנת 1945.
עם חזרתו מאירופה הוענק לו צלב התעופה המצוינת אך הוא ציין שהגזענות בחברה האמריקאית לא דעכה. "טסתי 169 גיחות קרב כאשר רוב הטייסים השתתפו רק בחמישים גיחות", אמר לשיקגו טריביון בשנת 2004. "כאשר חזרתי לארצות הברית וירדתי מהאונייה, היה שלט ועליו כתוב "גדודים 'צבעוניים' לימין, גדודי לבנים לשמאל".
ארצ'ר המשיך בקריירה צבאית בחילות האוויר של צבא ארצות הברית ולימים חיל האוויר של ארצות הברית. הוא השתתף בקרבות במלחמת קוריאה, כיהן כנציג צבאי-דיפלומטי של המדינה באירופה וכראש מטה הפיקוד האווירי הדרומי בפנמה, עד לפרישתו בדרגת לוטננט קולונל בשנת 1970.
לאחר השירות הצבאי
עם פרישתו מחיל האוויר כיהן כסמנכ"ל חברת ג'נרל פודס והיה מראשוני הסמנכ"לים האפרו-אמריקאים בהיסטוריה של ארצות הברית. עבר להתגורר בניו רושל ניו יורק.
באוקטובר 2005 ביקר בבסיס חיל האוויר האמריקאי בעיראק, ונפגש עם טייסי להק 332, "להק הבן" של יחידת טייסי טסקיגי.
"זהו חיל אוויר חדש", אמר ל-Associated Press. הוא אמר שראה טייסים "שחורים, לבנים, אסייתים, מזרחיים ומחלקים שונים של אירופה. "כך", הוא אמר, "אמריקה מורכבת".
מחלתו ומותו
באפריל 2009, ארצ'ר נבחר להיות יועץ עבור סרטו של ג'ורג' לוקאס "זנבות אדומים". הוא מת באוניברסיטת קורנל ב-27 בינואר 2010 מסיבוכי לב לפי בנו רוי ארצ'ר. מותו אירע לפני סיום העבודה על הסרט ולכן הסרט הוקדש לזכרו. בטקס אזכרה לכבודו שנערך ב-4 בפברואר נכח הקומיקאי ביל קוסבי ונשא הספד.
אשתו של ארצ'ר, אינה בורדל, מתה בשנת 1996. במותו, הוא השאיר אחריו שלושה בנים, בת אחת וארבע נכדות. נקבר בבית הקברות הלאומי ארלינגטון.
אותות ועיטורים
לארצ'ר הוענקו האותות והעיטורים הבאים:
- צלב התעופה המצוינת (ארצות הברית)
- מדליית הניצחון במלחמת העולם השנייה (ארצות הברית)
- לגיון הכבוד
- מדליית הזהב של הקונגרס
כמו כן, תוכנית אימוני טייס נקראה על שמו והן דווייט אייזנהאואר, ג'ון פיצג'רלד קנדי ולינדון ג'ונסון ציטטו את דבריו.
קישורים חיצוניים
31908723לי ארצ'ר