לירוי פרסי

לירוי פרסי

לידה	גרינוויל, מיסיסיפי, ארצות הברית
פטירה	ממפיס, טנסי, ארצות הברית
מדינה
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
סנאטור מטעם מדינת מיסיסיפי 23 בפברואר 1910 – 3 במרץ 1913 (3 שנים) → ג'יימס גורדון ג'יימס ורדמן ←

לירוי פרסי (באנגלית: LeRoy Percy‏; 9 בנובמבר 1860 – 24 בדצמבר 1929) היה עורך דין, בעל מטעים ופוליטיקאי אמריקאי, חבר המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת מיסיסיפי בשנים 1910–1913.

פרסי צבר הון רב מעבודתו כעורך דין. לעיתים שולם לו שכרו בשטחי אדמה, וכך הפך לבעל מטעים גדול בגרינוויל, מיסיסיפי, בלב דלתת המיסיסיפי. המטע שלו, "Trail Lake", השתרע בסופו של דבר על פני 20,000 אקר, ועבדו בו חוכרים שחורים ומהגרים איטלקים. בנוסף, הוא שכר אדמות במחוז צ'יקוט שבדלתת ארקנסו.

השפעתו הגוברת הובילה אותו לעסוק בפוליטיקה. בשנת 1910 נבחר על ידי בית המחוקקים של מיסיסיפי לסנאט של ארצות הברית. בשנת 1912 הפסיד בבחירות הישירות הראשונות לסנאט במדינה לפופוליסט ג'יימס ורדמן, תומך עליונות לבנה, שתקף את פרסי על עמדותיו המתונות יחסית בנושא הגזע ועל השתייכותו לאליטה של בעלי המטעים. ורדמן, שגם הוא היה דמוקרטי, התמודד ללא מתחרים בבחירות הכלליות.

בשנת 1922 עלה פרסי לכותרות ברחבי המדינה כאשר עמד בגלוי נגד נציגי הקו קלוקס קלאן שניסו לגייס חברים בגרינוויל, ואיחד את תושבי האזור להתנגד להם. במהלך שיטפון מיסיסיפי הגדול של 1927, מינה את בנו, ויליאם אלכסנדר פרסי, לפקח על עבודתם של אלפי פועלים שחורים שהועסקו בהקמת סוללות ההגנה ליד גרינוויל.

ביוגרפיה

ראשית חייו

פרסי נולד ב-9 בנובמבר 1860 בגרינוויל שבמיסיסיפי, והיה נכדו של צ'ארלס "דון קרלוס" פרסי. הוא השלים את לימודיו באוניברסיטת הדרום שבסואני בשנת 1879, ולאחר מכן בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת וירג'יניה בשנת 1881, ובאותה שנה הוסמך לעריכת דין.

בעל מטעים

פרסי עבד כעורך דין בגרינוויל, מיסיסיפי. בשנותיו הראשונות קיבל תשלום מחלק מלקוחותיו בסוסים, ומאחרים באדמות – וכך רכש 20,000 אקר. במטע שלו עבדו חוכרים שחורים, שהיוו את רוב האוכלוסייה במחוז מאז ימי העבדות. פרסי נהג להעניק לחוכרים תנאים טובים יותר מהממוצע, הקים בתי ספר לילדי העובדים ואפשר להם לרכוש אדמות. הוא ניסה ליצור קהילה עצמאית ומשגשגת במטע.

נישואין ומשפחה

לאחר שהחל לעסוק בעריכת דין, נישא פרסי לקמיל, אישה קתולית ממוצא צרפתי. לשניים נולדו שני בנים, אך רק אחד מהם – ויליאם אלכסנדר פרסי (1885–1942) – הגיע לבגרות. ויליאם הלך בעקבות אביו במקצוע המשפטים, שירת בהצטיינות במלחמת העולם הראשונה, ונודע בזכות זיכרונותיו Lanterns on the Levee: Recollections of a Planter’s Son וכן בזכות שירתו. הוא לא נישא מעולם, ואימץ את שלושת בני דודיו היתומים – בהם ווקר פרסי, שהפך לסופר מפורסם וזכה בפרס הספר הלאומי על ספרו הראשון The Moviegoer.

עבודת כפייה ותקופת ג'ים קרואו

פרסי החזיק גם אחזקות נוספות, ובהן מטע "Sunnyside" במחוז צ'יקוט שבארקנסו. כדי להתמודד עם מחסור בעובדים גויסו לשם מהגרים איטלקים בשנת 1895, אך רבים מהם עזבו לאחר שגילו תנאי עבודה קשים במיוחד. אחרים נותרו אך טענו כי הם כלואים במעגל של חוב תמידי. בעקבות תלונותיהם, פתחה ממשלת תאודור רוזוולט בחקירה פדרלית, והחוקרת מרי גרייס קווקנבוס קבעה כי התנאים במקום מהווים למעשה עבודת כפייה. עם זאת, בשל קשריו של פרסי בממשל, הדוח נקבר ולא ננקטו צעדים נגדו.

במקביל, דמוקרטים לבנים המשיכו לפעול לדיכוי זכויות ההצבעה של שחורים. בשנת 1890 חוקקה מדינת מיסיסיפי חוקה חדשה שהגבילה את הצבעתם של שחורים באמצעות מסי הצבעה, מבחני קריאה ו"חוק הסב". זכות ההצבעה שלהם הושבה רק לאחר העברת חוק זכויות ההצבעה בשנת 1965.

סנאטור

לאחר מותו של הסנאטור ג'יימס גורדון, התכנס בית המחוקקים של מיסיסיפי למנות מחליף. רוב המחוקקים תמכו בג'יימס ורדמן הקיצוני, אך מתנגדיו התאחדו סביב פרסי כדי למנוע את בחירתו. בשנת 1910 נבחר פרסי לסנאט – האחרון שנבחר בדרך זו לפני התיקון ה־17 לחוקה, שקבע בחירות ישירות לסנאטורים.

פרסי כיהן בסנאט עד 1913. בבחירות המקדימות של 1912 הובס על ידי ורדמן, בקמפיין שנוהל על ידי תאודור בילבו, שהתמקד בהסתה מעמדית וגזעית. פרסי הוצג כאריסטוקרט מנותק, למרות מאמציו לקדם חינוך לשחורים ולשפר את היחסים הבין־גזעיים.

המשך הקריירה

לאחר הפסדו פרש מהפוליטיקה, ניהל את מטעו "Trail Lake" ועסק בעריכת דין עבור חברות רכבת ובנקים. משקיעים בריטיים שכרו אותו לנהל את מטע הכותנה הגדול ביותר בארצות הברית, והוא קיבל 10% מהרווחים.

התנגדות לקו קלוקס קלאן

בשנת 1922 התפרסם ברמה הלאומית כשהתעמת עם נציגי הקו קלוקס קלאן בגרינוויל. במהלך נאום של מנהיג הקלאן, ג'וזף קמפ, שקרא נגד שחורים, יהודים וקתולים, עלה פרסי לבמה, פירק את טענותיו אחת לאחת וזכה לתשואות הקהל. בסיום נאומו אמר:

ידידיי, תנו לקלאן הזה ללכת למקום אחר, שם לא יגרום נזק כמו שיכול לגרום כאן. שיפיץ את השנאה בקהילה פחות מלוכדת משלנו.

לאחר מכן, הועלתה להצבעה החלטה (שנוסחה בחשאי על ידו) לגנות את הקלאן – והיא התקבלה. הקלאן נאלץ לעזוב את המחוז, ונאומו של פרסי זכה לשבחים בעיתונות הארצית.

שיטפון המיסיסיפי 1927

במהלך שיטפון נהר המיסיסיפי ההרסני של 1927, שהציף מיליוני אקרים של אדמות חקלאיות, ניהל פרסי מאמצים להגן על גרינוויל. הוא השתמש באלפי פועלים שחורים לחיזוק הסוללות, אך נמתחה עליו ביקורת חריפה לאחר שדווח כי מנע מהעובדים לעזוב את המקום וכפה עליהם לעבוד ללא תשלום גם בחלוקת סיוע של הצלב האדום.

מותו

פרסי נפטר בליל חג המולד, 24 בדצמבר 1929, מהתקף לב, בגיל 69. על שמו נקרא "פארק המדינה לירוי פרסי" שבמיסיסיפי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לירוי פרסי בוויקישיתוף

• לירוי פרסי באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• לירוי פרסי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

לירוי פרסי42145395Q6041149