ליפא שווגר
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| ||
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. |
אהרן ליפא אליעזר שווגר (ה'תרמ"ב, 1882 בהוסיאטין אוקראינה – כ"ב בשבט ה'תשכ"א, תל אביב ישראל) היה בעליה של הוצאת ספרים "דובבי שפתי ישנים", וסוחר בכתבי יד ובספרים עתיקים. חסיד רבי ישראל מהוסיאטין.
ביוגרפיה
נולד לר' יהודה שווגר שהיה מחסידיו ונאמניו של האדמו"ר מהוסיאטין, ולשרה לאה לבית רטר, שהייתה מיוחסת לרבי אלימלך מליז'נסק[1]. משפחתו של ליפא שוויגר הגיעה להוסיאטין מהעיירה סקאלאט, אותה עזבה אחרי פטירתו של רבי אורי השרף מסטרלינסק. ראש משפחת שווגר, היה הרב אהרן, שנמנה עם חבורת החסידים הקרובה לרבי ישראל מרוז'ין. הוא גם היה מהסייענים שהוציאו לפועל את בריחתו הנועזת של רבו, מהכלא הרוסי אל החופש באוסטריה. כשנחקר לאחר מעשה, ספג עינויים קשים ולא פתח את פיו, ומאז נתכנה "אהרן דער שוואגער" שפירושו: אהרן השתקן, ומכאן שם המשפחה שווגר.
בנו של אהרן, רבי דוד ("דודיא" בפי החסידים), נמנה עם עדת חסידי רוז'ין, ומאוחר יותר אף התמנה לגבאו המיתולוגי של הרבי מהוסיאטין[2]. הוא היה אביו של יהודה שווגר אביו של ליפא, בנה אכסניה בעיירה הוסיאטין, עבור העולים לרגל לביתו של הרבי.
בנעוריו נשלח ליפא לסקאלאט, עיר אבותיו, שם למד תורה אצל הרב מסקאלאט. במלחמת העולם הראשונה ברחה משפחת שווגר לווינה. בשנת תרנ"ט (1899), הוא נישא לבתו של שלמה ליבמן, ועבר להתגורר לצד חותנו בקולומיאה.
דובבי שפתי ישנים
בראשית המאה ה-20, בהיותו בן 20, הקים ליפא, יחד עם גיסו, הרב דוד פרנקל, רבה של הוסיאטין, הוצאת ספרים בשם 'דובבי שפתי ישנים' לכתבי יד ודפוסים נדירים, וכן בית מסחר לספרים. מקום ההוצאה היה בהוסיאטין, והיא התקיימה משנת 1906 ועד לכניסת הרוסים להוסיאטין במלחמת העולם הראשונה. דובבי שפתי ישנים, היה בית המסחר לספרים הגדול ביותר בגליציה, שהתמחה בספרים עבריים עתיקים וכתבי יד נדירים. בית המסחר נהרס במלחמת העולם הראשונה והועלה באש, ורק מעט כתבי יד וספרים ניצלו.
בית המסחר הדפיס קטלוגים ארבע פעמים בשנה. הקטלוגים נערכו על פי מדורים: אוניקה, אינקונבולה וקלף. המחירים נקובים במארקים ופפניגים. הרשימות מלוּוֹת בתיאורים ביבליוגרפיים מקצועיים, מגלות ידע והבנה עמוקה בספרים עבריים עתיקים. קטלוגים לא מעטים יוחדו לסוגה אחת: הגדות של פסח, ספרי קבלה, ספרי תפילות, ספרי שאלות ותשובות, ספרי דרוש, ספרי פוסקים ומפרשיהם, כתבי הקודש, כתבי יד בקלף, ובנייר, ועוד.
קישורים חיצוניים
- ניצה פרילוק, האותיות שפרחו למוכר הספרים, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2008
הערות שוליים
24748057ליפא שווגר