ליבוהובה
| מדינה |
 אלבניה |
|---|---|
| מחוז | ג'ירוקסטרה |
| נפה | ליבוחובה |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במטרופולין | 2,765 (2023) |
| קואורדינטות | 40°02′N 20°16′E / 40.033°N 20.267°E |
| https://www.bashkialibohove.gov.al | |
ליבוחובה (באלבנית: Libohovë, אופן היידוע באלבנית: Libohova) היא עיירה ורשות מקומית השוכנת במחוז ג'ירוקסטרה אשר בדרום אלבניה.
גאוגרפיה ומינהל
ליבוחובה שוכנת על רמה בגובה 406 מטרים מעל גובה פני הים למרגלות רכס הרים המשתרע באזור. ב-2015 במסגרת רפורמה שבוצעה בשלטון המקומי האלבני, הוכללו בשטח הרשות המקומית עוד ארבע יישובים בסביבתה. אוכלוסיית העיירה נמצאת במגמת קיטון. ב-2023 התגוררו בה 1,599 תושבים, קיטון של כ-20 אחוזים לעומת 2011.[1]
היסטוריה
במאה ה-15 כבשו העות'מאנים את האזור. במחצית השנייה של המאה ה-18, הקים המצביא עלי פאשא את מצודת ליבוחובה (אנ'). במהלך המאה ה-19 התפתחה העיירה למרכז אזורי ונמנו בה כ-15,000 תושבים.[2]
נסיגת האימפריה העות'מאנית הובילה לאי שקט אזורי, ב-1912 פרץ מרד אלבני (אנ') נגד העות'מאנים ובאוגוסט שוחררה העיירה מהשלטון העות'מאני, אך נכבשה בהמשך שוב. במהלך מלחמת הבלקן השנייה כבש צבא ממלכת יוון את ליבוחובה, והיוונים החזיקו בעיר עד 1914, עת הועברה לאלבניה העצמאית בהמשך לסיכומי הסכם לונדון. במהלך מלחמת העולם הראשונה נכבש האזור על ידי הצבא האיטלקי. האיטלקים שהיו חלק ממדינות ההסכמה ביקשו להבטיח אחיזה מלא בים האדריאטי, והחזיקו באזור עד 1920, מועד בו שבה העיירה לידיים אלבניות.[3]
ב-1928 הוקמה רשמית ממלכת אלבניה. באפריל 1939 פלשו האיטלקים לאלבניה, כבשו אותה, ובהמשך פרצה מלחמת איטליה–יוון. היוונים הדפו את האיטלקים לתוך אלבניה וייצבו קו באזור פרמט הסמוכה לליבוחובה. ב-1941 שבו האיטלקים וכבשו את האזור.
ב-1943, במהלך מלחמת העולם השנייה בעקבות הסכם שביתת הנשק עם איטליה, כבש הוורמאכט את אלבניה. ב-24 במאי 1944 שוחרר האזור על ידי כוחות צבא בריטיים ופרטיזנים קומוניסטיים, אליהם הצטרפו עריקים מהצבא האיטלקי בראשות אנוור הוג'ה אשר תפס את השלטון במדינה. הגרמנים נסוגו בשיטת אדמה חרוכה והותירו נזקים כבדים בטפלנה. במהלך התקופה הקומוניסטית התבססה הכלכלה המקומית על חוות חקלאיות משפחתיות ובהן גידלו צאן ובקר והתבססו על חקלאות עונתית.
סתיו העמים לא פסח על אלבניה, ובראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 קרס השלטון הקומוניסטי במדינה. העיירה התמודדה עם אתגרים כלכליים והגירה שלילית, כפי שהתרחש במקומות רבים באלבניה. בראשית המאה ה-21 התפתחה באזור תעשיית תיירות בעיקר לאזורים ההרריים הסמוכים לעיירה ולמצודה ההיסטורית.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ליבוהובה
הערות שוליים
- ↑ מפקד האוכלוסין באלבניה, באתר instat.gov.al (באנגלית).
- ↑ William Martin Leake, Travels in northern Greece, באתר anemi.lib.uoc.gr (באנגלית).
- ↑ אואן פירסון, Albania and King Zog: Independence, Republic and Monarchy, 1908-1939, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 2004, אוחזר ב-28 בנובמבר 2025 (באנגלית).
ליבוהובה42471649Q18738