ליאו ליידרמן

ליאו ליידרמן
לידה	קורדובה שבארגנטינה
תאריך עלייה	1969
ענף מדעי	כלכלה
השכלה	אוניברסיטת שיקגו; האוניברסיטה העברית בירושלים;
מנחה לדוקטורט	רוברט לוקאס
מעסיק	בנק הפועלים; בנק ישראל; אוניברסיטת תל אביב;
ילדים	2

לאונרדו (ליאו) ליידרמן (Leonardo Leiderman; נולד ב-18 במאי^[^{דרוש מקור]} 1951, קורדובה, ארגנטינה) הוא כלכלן ישראלי, פרופסור אמריטוס בבית הספר לכלכלה על-שם ברגלס באוניברסיטת תל אביב, פרופסור אורח בפקולטה לניהול על-שם קולר באוניברסיטת תל אביב והיועץ הכלכלי הראשי של קבוצת בנק הפועלים. משמש פרופסור אורח בבית הספר לניהול של אבו דאבי (ADSM). היה ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל וחבר ההנהלה הבכירה בבנק ישראל. בסוף יולי 2013 נבחר כמועמד לנגיד בנק ישראל, אך הסיר את מועמדותו.^[1]^[2]

קורות חיים

ליידרמן נולד וגדל בקורדובה שבארגנטינה, שם למד עברית מגן הילדים ועד סוף בית הספר התיכון. היה חבר בתנועת נוער ציונית בלתי מפלגתית. ב-1969 עלה לישראל.

השכלה

למד לתואר ראשון בכלכלה ובסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים,^[3] ולתואר שני ושלישי בכלכלה באוניברסיטת שיקגו. עבודת הדוקטורט שלו נכתבה ב-1978 בהנחיית פרופסור רוברט לוקאס, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 1995.

קריירה אקדמית

פרופ' ליידרמן חבר סגל באוניברסיטת תל אביב משנת 1979, מרצה מצטיין בחוג לכלכלה,^[4] וחבר הוועד המנהל של "מרכז פנחס ספיר לפיתוח" באוניברסיטה. בשנים 1986-1988 כיהן כראש החוג לכלכלה באוניברסיטה. מחקריו עוסקים באינפלציה ובשערי חליפין, מדיניות לייצוב המשק, מדיניות של בנקים מרכזיים, שווקים פיננסיים, משברים כלכליים (כולל משבר הקורונה) וכלכלות של שווקים מתעוררים. בשנת 2019 החל לכהן כפרופסור אורח בפקולטה לניהול על-שם קולר באוניברסיטת תל אביב. ב-2020 החל לכהן כפרופסור אורח בבית הספר לניהול של אבו דאבי (ADSM). הוא כתב וערך 7 ספרים ופרסם מעל ל-70 מאמרים אקדמיים.

מחקר וייעוץ לבנקים

עבד בבנק ישראל כעובד וכיועץ במשך כ-10 שנים. בשנים 1991–1995 היה יועץ בכיר לנגיד ולמחלקה המוניטרית בבנק. בשנים 1996–2000 היה מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל תחת הנגיד יעקב פרנקל, וכאשר פרש פרנקל מתפקידו כנגיד ב-1999, הועלה שמו של ליידרמן כמועמד להחליפו, אולם לבסוף נבחר ד"ר דוד קליין. ליידרמן סיים את תפקידו ביוני 2000.

מיד לאחר מכן, מונה לתפקיד מנהל מחקר השווקים המתעוררים בדויטשה בנק. במקביל לתפקידיו, שימש עמית מחקר בקרן המטבע הבינלאומית בבנק העולמי. היה חבר בוועדה הממשלתית ליחסים הכלכליים בין ישראל לרשות הפלסטינית.

החל משנת 2003 הוא מכהן כיועץ הכלכלי הראשי של קבוצת בנק הפועלים. ביולי 2013 נבחר כמועמד לנגיד בנק ישראל לאחר שפרופ' יעקב פרנקל ביטל את מועמדותו לתפקיד. כעבור יומיים הסיר את מועמדותו, בטרם הובא לאישור בידי ממשלת ישראל וועדת טירקל למינויים בכירים בשירות הציבורי.^[5]

חיים אישיים

ליידרמן גרוש ואב לשתי בנות.^[6]^[7]

ספריו ומאמריו

לאונרדו ליידרמן, Macroeconometric Testing of the Rational Expectations and Structural Neutrality Hypotheses for the United States‏ (1979), הוצאת Foerder Institute for Economic Research באוניברסיטת תל אביב
לאונרדו ליידרמן, On the Monetary-macro Dynamics of Colombia and Mexico‏ (1982) הוצאת Center for Latin American Development Studies באוניברסיטת בוסטון
לאונרדו ליידרמן ואלחנן הלפמן, Real Wages, Monetary Accommodation, and Inflation‏ (1988), הוצאת National Bureau of Economic Research
Political Economy, Growth, and Business Cycles‏ (1992), עורכים: אלכס צוקרמן, צבי הרקוביץ ולאונרדו ליידרמן, הוצאת הספרים של MIT
Inflation and Disinflation: The Israeli Experiment‏ (1993), הוצאת הספרים של אוניברסיטת שיקגו
לאונרדו ליידרמן ולארס סוונסון, Inflation Targets‏ (1995), הוצאת Centre for Economic Policy Research