ליאור בוקר
| ליאור בוקר בעת קבלת דרגה | |
| לידה | י"ב באדר ב' ה'תשי"ד |
|---|---|
| נהרג | כ"ה בכסלו ה'תשע"א (בגיל 56) |
| מקום קבורה | בית העלמין הצבאי, פרדס חנה, ישראל |
| מדינה |
|
| השכלה | בסמ"ת (תיכון) |
| תקופת פעילות | 1975–2010 (כ־35 שנים) |
| דרגה |
|
| בת זוג | נאוה בוקר |
| תפקידים בשירות | |
| ראש מפלג סמים בימ"ר צפון, מפקד תחנת חדרה, סגן מפקד מרחב עמקים, קצין אגף המבצעים של המחוז הצפוני | |
| עיטורים | |
|
| |

תת ניצב ליאור בוקר (17 במרץ 1954 – 2 בדצמבר 2010) היה קצין אגף המבצעים של המחוז הצפוני במשטרת ישראל.
נספה בעת מילוי תפקידו באסון השרפה בכרמל בשנת 2010.
חייו
ליאור בוקר נולד לרינה ולמיכאל בויקר במשגב עם. לאחר שנה עבר עם הוריו לחיפה, שם גדל, ואת לימודיו התיכוניים סיים בבית הספר התיכון בסמ"ת.
עם גיוסו לצה"ל בשנת 1972 הצטרף ליחידת חרמ"ש כלוחם. לחם במלחמת יום הכיפורים ולאחריה שימש כמדריך בחיל השריון.
בשנת 1975, לאחר סיום שירותו הצבאי, התגייס למשטרת חיפה. בשנותיו הראשונות במשטרת ישראל שימש כשוטר סיור ובלש ובשנת 1982 סיים קורס קצינים במשטרה. בין תפקידיו: סגן מפקד תחנת זבולון, מפקד משטרת חדרה, ראש מפלג סמים בימ"ר צפון, סגן מפקד מרחב העמקים וקצין אגף המבצעים של המחוז הצפוני.
ב-2 בדצמבר 2010 נספה בוקר במהלך הטיפול בשרפת הענק בכרמל. על פי עדויות ניצולים מהאסון הייתה לו אפשרות להימלט אך הוא בחר להישאר ולנסות לחלץ סוהרים מהאוטובוס שנקלע ללהבות[1]. הובא לקבורה בבית העלמין הצבאי בפרדס חנה. עם מותו הועלה לדרגת תת ניצב.
במרץ 2011 אישרה ועדת העיטורים במשטרת ישראל את הענקת עיטור המופת לבוקר.
ארגון השוטרים הבינלאומי העניק לו אות גבורה ומופת על ניסיונו להציל חיי אדם תוך הקרבת חייו שלו.
חיים אישיים
מנישואיו הראשונים נולדו לו שלוש בנות.
היה בן זוגה של העיתונאית נאוה בוקר שנבחרה, ארבע שנים לאחר מותו, לכנסת העשרים מטעם "הליכוד"[2].
קישורים חיצוניים
- אריאל נוי וקובי מנדל, זוהתה גופתו של נצ"מ ליאור בוקר, באתר וואלה, 3 בדצמבר 2010
- קורות החיים של ליאור בוקר, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- האקתון ליאור בוקר - אתר ההאקתון לזכר תנ"צ ליאור בוקר
- ליאור בוקר - אתר ההנצחה

הערות שוליים
- ↑ השריפה בכרמל: תנ"צ ליאור בוקר הובא למנוחות, באתר וואלה, 5 בדצמבר 2010
- ↑ אייל לוי, שורדת: נאוה בוקר חוזרת אל הרגעים הקשים וסוגרת חשבון עם האפיזודה הפוליטית בחייה, באתר מעריב אונליין, 17 באוקטובר 2020
ליאור בוקר42189777Q6731178
