לורנץ פון שטיין
 | |
| לורנץ פון שטיין |
לוֹרֶנְץ פוֹן שְׁטַיין (בגרמנית: Lorenz von Stein; 6 בנובמבר 1815 – 2 בספטמבר 1890) היה כלכלן, סוציולוג וחוקר מינהל ציבורי גרמני. כיועץ ליפן בתקופת מייג'י, דעותיו הפוליטיות הליברליות[1][2] השפיעו על ניסוח חוקת האימפריה היפנית,[3] וכן על הוגים חוקתיים מרכזיים כמו רודולף פון גנייסט (אנ').[4]
לדברי קולין גורדון, שטיין ניסח "חזון של מדינה ליברלית כשותפה היסטורית פעילה ביצירת החברה האזרחית" וקרא "להעלאת שאלת היווצרות המעמדות כחלק מסדר היום של המדינה". שטיין דגל בשילוב של מדינה ליברלית חוקתית עם מדינת רווחה,[4] וכונה "האב האינטלקטואלי של מדינת הרווחה".[5] שטיין וליברלים הגליאניים אחרים, כמו רוברט פון מול (אנ'), גם הם השפיעו עמוקות על הפרוגרסיביזם בארצות הברית.[6]
קורות חיים
פון שטיין נולד בעיירת החוף בורבי (גר') (בהמשך הפכה לחלק מאקרנפרדה (אנ')) שבשלזוויג-הולשטיין בשם וסמר יאקוב לורנץ. הוא למד פילוסופיה ומשפטים באוניברסיטאות קיל וינה בשנים 1835–1839, ובאוניברסיטת פריז בשנים 1841–1842. בין השנים 1846 ו-1851 היה שטיין פרופסור חבר באוניברסיטת קיל. הוא השתתף במהפכות 1848 והתמודד בבחירות כחבר בפרלמנט של פרנקפורט.[6] תמיכתו בעצמאות עבור חבל הולדתו שלזוויג, שהיה אז חלק מדנמרק, הובילה לפיטוריו ב-1852.
ב-1848 פרסם פון שטיין ספר בשם "תנועות סוציאליסטיות וקומוניסטיות מאז המהפכה הצרפתית השלישית (1848)" בו הציג את המונח "תנועה חברתית" לדיונים אקדמיים - ובכך תיאר למעשה את מאבקן של תנועות פוליטיות למען זכויות חברתיות המובנות כזכויות רווחה.
פון שטיין חזר לנושא זה בשנת 1850, כאשר הוא פרסם ספר בשם "היסטוריה של התנועות החברתיות הצרפתיות מ-1789 ועד ימינו (1850)". עבור שטיין, התנועה החברתית נתפסה בעיקרה כתנועה מהחברה למדינה, שנוצרה על ידי אי-השוויון בכלכלה, מה שהפך את הפרולטריון לחלק מהפוליטיקה באמצעות ייצוג.
משנת 1855, ועד פרישתו בשנת 1885, היה פון שטיין פרופסור לכלכלה פוליטית באוניברסיטת וינה. עבודתו מאותה תקופה נחשבת לבסיס של המדע הבינלאומי של המינהל הציבורי. הוא גם השפיע על תחום המימון הציבורי (אנ').
בשנת 1882, ראש ממשלת יפן, איטו הירובומי, עמד בראש משלחת לאירופה כדי ללמוד מערכות ממשל מערביות. המשלחת נסעה תחילה לברלין, שם קיבלה הדרכה מרודולף פון גנייסט (אנ'), ולאחר מכן לווינה, שם פון שטיין הרצה באוניברסיטת וינה. כמו גנייסט, המסר של שטיין למשלחת היפנית היה שיש להימנע מזכות בחירה אוניברסלית ומפוליטיקה מפלגתית. פון שטיין טען שהמדינה מעל החברה, וכי מטרתה היא להביא לרפורמה חברתית, אשר יושמה החל מהמונרכיה ועד לעם הפשוט.
עם זאת, פון שטיין ידוע בעיקר בזכות העובדה שיישם את הדיאלקטיקה של הגל בתחום המינהל הציבורי והכלכלה הלאומית, במטרה לשפר את השיטתיות של מדעים אלה, אם כי הוא לא הזניח את ההיבטים ההיסטוריים.[6]
פון שטיין ניתח את מדינת המעמדות של תקופתו והשווה אותה למדינת הרווחה. הוא שרטט פרשנות כלכלית של ההיסטוריה שכללה מושגים של פרולטריון ושל מלחמת מעמדות, אך הוא היה שותף לפחד ממהפכה אלימה שהיה נפוץ בקרב ליברלים בני מעמד הביניים ודגל במקום זאת בפתרונות רפורמיסטיים.[7] הוא הדגיש את "השאלה החברתית", לפיה לעובד התעשייה במדינה קפיטליסטית אין סיכוי לרכוש רכוש והון באמצעות עבודה, וכי הייתה זו שאלה שתטופל באמצעות תוכנית של מדינת רווחה ומנהל חברתי המסודר על פי העיקרון הליברלי של הזדמנויות אישיות חופשיות ושוות.[8]
למרות דמיון בין רעיונותיו לאלה של המרקסיזם, מידת השפעתו של פון שטיין על קרל מרקס אינה ודאית. עם זאת, מרקס מראה באמצעות הערות מפוזרות על פון שטיין שהוא היה מודע לספרו רב ההשפעה משנת 1842 על המחשבה הקומוניסטית בצרפת. לדוגמה, ב"האידאולוגיה הגרמנית" (1845–46), פון שטיין מוזכר, אך רק ככותב ספרו משנת 1842.
שטיין נפטר בביתו בעיירה הדרסדורף-ויידלינגאו (גר') (שבהמשך סופחה לרובע פנצינג בווינה) ונקבר בבית הקברות הפרוטסטנטי מצליינסדורף.
כתביו
- Der Sozialismus und Kommunismus des heutigen Frankreich, Leipzig 1842, second edition, 1847.
- Die sozialistischen und kommunistischen Bewegungen seit der dritten französischen Revolution, Stuttgart, 1848.
- Geschichte der sozialen Bewegung in Frankreich von 1789 bis auf unsere Tage, Leipzig, 1850, 3 volumes.
- Geschichte des französischen Strafrechts, Basel, 1847.
- Französische Staats- und Rechtsgeschichte, Basel, 1846- 1848, 3 volumes.
- System der Staatswissenschaft, Volume 1: Statistik, Basel, 1852; Volume 2: Gesellschaftslehre, Basel, 1857.
- Die neue Gestaltung der Geld- und Kreditverhältnisse in Österreichklñjo , Vienna, 1855.
- Lehrbuch der Volkswirtschaft, Vienna, 1858; third edition as Lehrbuch der Nationalökonomie, third edition,1887.
- Lehrbuch der Finanzwissenschaft, Leipzig, 1860; fifth edition, 1885 - 1886, 4 volumes.
- Die Lehre vom Heerwesen, Stuttgart, 1872.
- Verwaltungslehre, Stuttgart, 1865- 1884, 8 volumes.
- Handbuch der Verwaltungslehre, Stuttgart, 1870; third edition, 1889, 3 volumes.
לקריאה נוספת
- Werner J. Cahnman (1966). Book Review: Lorenz von Stein: The History of the Social Movement in France, 1789–1850; Translated by Kaethe Mengelberg. The American Journal of Sociology, Vol. 71, No. 6. (May 1966), pp. 746–747.
- Joachim Singelmann and Peter Singelmann (1986). ”Lorenz von Stein and the paradigmatic bifurcation of social theory in the nineteenth century”. The British Journal of Sociology, vol. 34, no. 3.
- Sandro Chignola, «Der arbeitende Staat». Storia giuridica, scienza dello Stato e teoria dell’amministrazione in Lorenz von Stein, «Quaderni Fiorentini per la storia della cultura giuridica», XLVI, 2017, 589–623.
קישורים חיצוניים
- Literature by and about Lorenz von Stein in the catalogue of the German National Library
- Works by and about Lorenz von Stein in the German Digital Library
- Lorenz von Stein Institute for Administrative Sciences with link to the Lorenz von Stein Society of Kiel e. V.
הערות שוליים
- ↑ Rosenblatt, Helena (2018). The Lost History of Liberalism: From Ancient Rome to the Twenty-First Century. Princeton University Press. pp. 100–102.
- ↑ Drozdowicz, Zbigniew (2013). Essays on European Liberalism. LIT Verlag Münster. p. 108.
- ↑ Spaulding, Robert M. (1967). "Itō and Stein, 1882". Imperial Japan's Higher Civil Service Examinations. Princeton University Press. pp. 43–50. ISBN 9781400876235.
- ^ 4.0 4.1 MacMillan, Catharine; Smith, Charlotte (2018). Challenges to Authority and the Recognition of Rights: From Magna Carta to Modernity. Cambridge University Press. p. 214.
- ↑ Stolleis, Michael (2012). Origins of the German Welfare State: Social Policy in Germany to 1945. Springer Science & Business Media. pp. 2–3.
- ^ 6.0 6.1 6.2 Emerson, Blake (2015). "The Democratic Reconstruction of the Hegelian State in American Progressive Political Thought" (PDF). The Review of Politics. 77 (4): 545–574. doi:10.1017/S0034670515000571. S2CID 29295818. אורכב מ-המקור (PDF) ב-4 במרץ 2019.
{{cite journal}}: (עזרה) - ↑ Lerg, Charlotte A.; Tóth, Heléna (2017). Transatlantic Revolutionary Cultures, 1789-1861. BRILL. pp. 246–250.
- ↑ Koslowski, Peter (2012). The Theory of Ethical Economy in the Historical School: Wilhelm Roscher, Lorenz von Stein, Gustav Schmoller, Wilhelm Dilthey and Contemporary Theory. Springer Science & Business Media. p. 43.
לורנץ פון שטיין40961939Q61956