לורד (עיר)

לורד
Lourdes
	לורד-מבט כללי
	לורד-מבט כללי
מדינה	צרפת
חבל	אוקסיטניה
מחוז	Hautes-Pyrénées
נפה	Argelès-Gazost
שטח	36.94 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ צפיפות	396 נפש לקמ"ר (2013)
	(למפת צרפת רגילה) פריז מרסיי ליון טולוז ניס נאנט שטרסבורג מונפלייה בורדו ליל רן ריימס לה האבר סנט אטיין אנז'ה גרנובל דיז'ון קורסיקה ספרד שווייץ גרמניה בלגיה לו. איטליה הממלכה המאוחדת תעלת למאנש הים התיכון האוקיינוס; האטלנטי; לורד

לורד (בצרפתית: Lourdes) היא עיר שוק הממוקמת למרגלותיו הצפוניים של רכס הרי הפירנאים בדרום-מערב צרפת. את פרסומה העיקרי קיבלה העיר החל משנת 1858 כאשר על פי המסורת הנוצרית-קתולית התגלתה בה, במערה, מרים, אם אותו האיש לילדה ענייה, בת איכרים פשוטה ושמה ברנדט (Bernadette Soubirous). זמן קצר לאחר מכן הפכה העיר למוקד משיכה עולמי חשוב לנוצרים. היקף הצליינות בלורד עומד כיום על כ-6 מיליון מבקרים בשנה, ומבחינה זו היא שנייה בצרפת לעיר פריז בלבד, כמו גם במספר בתי המלון המוצעים בתחומה לעולי הרגל. העיר נחשבת גם למרכז הצליינות השלישי בחשיבותו בעולם הנוצרי-קתולי לאחר רומא ואתרי ארץ הקודש.

היסטוריה

אזור לורד היה מאוכלס כבר מן התקופה הפרהיסטורית. במאה הראשונה תחת השלטון הרומי הוקמה בה גבעת מבצר (במקום שבו ניצבת כיום הטירה) ונמצאו שרידי מבנים מצבות ופסלים. במאה החמישית הוקמה על יסודות המקדש כנסייה נוצרית שנהרסה מאוחר יותר בשריפה. על חורבותיה הוקמה נקרופוליס שלגודלה והיקפה לא נמצא מידע. חשיבותה הכלכלית של העיר הושגה כפועל יצא ממיקומה על הדרך העיקרית שקישרה דרך רכס הפירנאים בין אזורי מסחר בצרפת וספרד של ימינו .

מידע מועט קיים אודות העיר מתקופת הכיבוש הברברי ועד לתקופה הקרולינגית. עד לשנת 778 ובמשך 46 שנים נשלטה לורד על ידי המוסלמים האנדלוסים. בתקופה זו שימשו העיר והמבצר זירת התנגשויות בינם לבין קרל הגדול מלך הפרנקים. לאחר תבוסת המורים עברה העיר לשליטת הדוכסים הביגורים (Bigorre). בתקופה זו נבנה המבצר בראש הגבעה אשר שימש את דוכס ביגור ולאחר מכן עבר לשליטת דוכסות שמפיין. במאה ה-14 נכבשה העיר לראשונה על ידי פיליפ הרביעי, מלך צרפת. בשנים 1360–1407 במהלך מלחמת מאה השנים נשלטה העיר על ידי האנגלים באמצעות אצילים מקומיים נאמנים במסגרת הסכם השלום של בריטני (Brétigny Treaty). האנגלים ניצלו את המיקום האסטרטגי של העיר והשגשוג הכלכלי שזכתה לו כעיר שוק אזורית בין אזורי המסחר של טולוז וספרד.

בסוף המאה ה-16 וכחלק ממלחמת הדת בצרפת בין הקתולים להוגנוטים עברה השליטה בעיר בין דוכסויות שונות ובשנת 1607 עברה סופית לשליטת ממלכת צרפת. בתקופת לואי ה-15 שימשה הטירה שבעיר כבית כלא. אך בשנת 1789 הורתה האספה הלאומית על שחרור אסירים. לאחר עלייתו של נפוליאון בשנת 1803 שוב חזרה הטירה לייעודה הקודם כבית כלא. בשנת 1814 נכבשה העיר על ידי כוחות בריטיים ובעלי בריתם בפיקוד הדוכס מוולינגטון. מאז ועד לשנת 1858 לא התרחשו בעיר הקטנה בת 4,000 התושבים כל אירועים חריגים. בטירה הוצב משמר, והעיר שימשה בעיקר כנקודת מעבר על ציר המסחר האזורי ומעבר לפירנאים בספרד.

מעשה ההתגלות

ב-11 בפברואר 1858 יצאה ילדה מקומית בשם ברנדט סובירו ביחד עם אחותה ומלווה נוסף, לקושש עצים. לטענתה, אישה התגלתה בפניה במערה מרוחקת. האישה לא הזדהתה והורתה לילדה לשתות ממי המעיין הנובע במערה כסגולה לריפוי.

הסיפור התפשט במהירות, והאמונה כי המדובר באם אותו האיש החלה לרווח. והחל משנת 1859 החלו אלפי נוצרים להגיע לעיר. מתקופה זו החלה העיר להפוך למוקד צליינות נוצרי ענק, בעיקר למטרות ריפוי בהשפעת מי המעיין הנובע בתוך המערה. האפיפיור יוחנן פאולוס השני ביקר בעיר פעמיים.

ההערכה היא כי מאז 1860 ביקרו בעיר למעלה מ-200 מיליון בני אדם.