לוצ'יאן בלאגה
| הושפע מ | גתה, שילר, ברגסון |
|---|---|
לוצ'יאן בלאגה (ברומנית: Lucian Blaga , 9 במאי 1895 לאנקרם - 6 במאי 1961 קלוז') היה משורר, מחזאי, פילוסוף, פובליציסט, דיפלומט ומתרגם רומני. בשנים 1936-1947 היה חבר באקדמיה הרומנית, ממנה סולק על ידי המשטר הקומוניסטי. בעקבות חזרתה של רומניה לכללי המשטר הדמוקרטי חברותו באקדמיה הרומנית הוחזרה באופן סמלי לאחר מותו.
ילדותו
לוצ'יאן בלאגה נולד בכפר לאנקרם על יד העיר סבש- אלבה (בגרמנית - מיהלבאך) בדרום טרנסילבניה, אז חלק מהונגריה במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית כאחד מתבין תשעה ילדים של כומר. הוריו, הכומר איזידור באלגה ואמו, אנה לבית מוגה, היו רומנים ממוצא ארומני. התחיל לדבר רק בגיל 4.
את לימודיו הראשונות (1906-1902) עשה בלאגה בבית הספר היסודי הגרמני בסבש, לאחר מכן למד בשנים 1906-1914 בתיכון "אנדריי שאגונה" בבראשוב, שבו לימד קרוב משפחה שלו, יוסיף בלאגה, מחבר הטקסט הרומני הראשון בתחום תאוריית התיאטרון. באותה תקופה התעמק בלאגה, בין השאר, ביצירותיו של פרידריך שילר.
אחרי מות אביו בשנת 1909 עברה המשפחה לגור בסבש.
פרסומיו הראשונים
בשנת 1910, בגיל 15, פרסם לוצ'יאן בלאגה את שירו הראשון "על החוף" בעיתון הרומני "טריבונה" ("הבמה") בארד. בשנת 1914 פרסם העיתון "רומנול" ("הרומני") את מסתו "הרהורים על האינטואיציה אצל ברגסון. בשנת 1911 טייל הצעיר באיטליה, שבו בילה את זמנו בחיפוש אחר כתבי פילוסופיים בספריות ובביקורים באתרים הארכאולוגיים.
לימודיו האקדמיים
בלאגה התכוון לנסוע כדי ללמוד באוניברסיטה בגרמניה, אך פריצת מלחמת העולם הראשונה מנעה זאת ממנו. כדי להתחמק מהשרות הצבאי בצבא האוסטרו-הונגרי העדיף ללמוד בסמינר לתאולוגיה אורתודוקסית (1916-1914) בסיביו ובאוראדיה. ההיבטים המעשיים של לימודי הכמורה לא התחבבו עליו ובלאגה לא הצטיין בהם. אולם עלה על חבריו בלימודים בתחומים התאורטיים. בתקופה זו נמשך יותר במיוחד על ידי תחום הפילוסופיה של הדת ועל ידי תולדות האמנות.[1] בתחילת שנת 1916 ביקר בווינה, בה התוודע לזרם האקסרפסיוניסטי. בשנת 1917 סיים את לימודיו לתואר ראשון ואחר כך המשיך בווינה לימודי פילוסופיה וביולוגיה עד שנת 1920, כשגמר את עבודת הדוקטור שלו בתחומים אלה. לעבודת הדוקטורט שלו בפילוסופיה נתן את הכותרת" תרבות וידיעה" (Kultur und Ertkentnnis). בווינה הכיר בלאגה את קורנליה ברדיצ'אנו, שהפכה לאשתו.
פעילותו הספרותית והאקדמית
המחזה הראשון שלו, "זמולקסה" פורסם לראשונה בעיתון "ווֹאִינצה" הוא זיכה אותו בפרס "אדמאקי" של האקדמיה הרומנית. גם אוניברסיטת קלוז' במתכונתה הרומנית החדשה, אחרי איחוד טרנסילבניה עם רומניה (1918) ציינה מחזה זה לשבח. באותה שנה פרסם בלאגה את תרגומו הראשון לשירים גרמניים בעיתון הרגמני די בריקה" (הגשר) בצ'רנוביץ. ב-1924 ו-1925 התגורר בלוגוז', ערך את העיתונים "ווֹאִינצה" ו"פאטריה", היה חבר במועצת המנהלים של כתב העת "קולטורה" ותרם קבוע מאמרים לכתבי העת "גנדיריה", "אדוורול ליטראר וארטיסטיקז", ו"קובנטול"
בשנת 1937 נבחר לאקדמיה הרומנית ונאום הקבלה שלו בפורום זה היה "הוקרה לכפר הרומני". ב-1939 התמנה לפרופסור לפילוסופיה של התרבות באוניברסיטת קלוז' בקתדרה שנוצרה במיוחד בשבילו. ההרצאה הראשונה שלו הייתה Despre plenitudinea istorică ("על המלאות ההיסטורית"). לימד שם עד שנת 1948, כשסולק מן התפקיד על ידי השלטון הקומוניסטי.
כשבעקבות תכתיב וינה השני צפון טרנסילבניה סופח שוב להונגריה, ליווה בלאגה את האוניברסיטה הרומנית של קלוז' למקום הגלות שלה בסיביו (1946-1940). בלאגה השפיע מאוד על ה"חוג הספרותי של סיביו" ועל הוגה יון דזידריו סרבו. בשנת 1943 היה העורך של כתב העת "סקולום" (המאה, בלטינית).
פעילותו כדיפלומט
בשנת 1926 צורף בלאגה לשרות הדיפלומטי הרומני ומילא תפקיד של נספח תרבות בוורשה, פראג, ליסבון, ברן ווינה. בשנים 1936-1939 כיהן כתת-מזכיר במשרד החוץ הרומני ובשנים 1938-1939 היה ציר של רומניה בפורטוגל.
תחת השלטון הקומוניסטי ברומניה
כפרופסור באוניברסיטת קלוז' פעל עד שנת 1948 כשסולק מן התפקיד על ידי הרשויות ה קומוניסטיות. נאסר עליו ללמד ועד שנת 1960 הורשה לפרסם רק תרגומים בלבד. אחרי הרחקתו מהקתדרה הועסק בלאגה בסניף בקלוז' של המכון למדעי ההיסטוריה של האקדמיה הרומנית. בשנים 1961-1949 עבד כחוקר במכון להיסטוריה ופילוסופיה, בהתחלה כספרן ראשי (1954-1951) ואחר כך כמנהל שותף (1959-1954) של השלוחה בקלוז' של ספריית האקדמיה. בתקופה זו השלים בלאגה תרגום לרומנית של המחזה פאוסט מאת גתה. ב-1948 פרסם גם את הכרך א של יצרותיו של לסינג בתרגומו. הוא תרגם גם טקסטים אחרים מן הספרות הקלאסית והמודרנית הגרמנית. בשנת 1956 חוגים מחו"ל הציעו את מועמדותו לפרס נובל לספרות, אך ממשלת רומניה מחתה נגד הרעיון. שיריו שנכתבו בתקופה הקומוניסטית פורסמו רובם אחרי מותו. כך גם הרומן בעל אפיונים אוטוביוגרפיים "סירתו של כארון" מאז נפילת השלטון הקומוניסטי ברומניה פורסמו כתביו במלואם.
לוצ'יאן בלאגה הלך לעולמו בשנת 1961 בקלוז'. שלושה ימים מאוחר יותר, ביום הולדתו ה-66 הובא לקבורה בכפרו לנקרם. בלאגה היה נשוי לקורנליה ברדיצ'אנו ולזוג הייתה בת בשם דורלי.
פרסים ואותות כבוד
- 1935 - הפרס הגדול של האקדמיה הרומנית, על שם ק. המנג'יו - על יצירתו הדרמטית והלירית.
- 1936 -חבר האקדמיה הרומנית
- 1949 - הופקד על ידי האקדמיה הרומנית על חיבור שני פרקים מתוך ההיסטוריה של הפילוסופיה הרומנית
- 1956 - לפי המלצתם של באזיל מונטיאנו ורוזה דל קונטה הוצגה מועמדותו לפרס נובל לספרות. שלטונות רומניה הקומוניסטית שלחו משלחת לסטוקהולם על מנת למנוע את המהלך.
הנצחה
- 12 במאי 1995 - אוניברסיטת סיביו קיבלה את שמו
- 1999, 2006 - תמונתו הופיעה על שטרות רומנים של 5000 ליי, ו 200 ליי.
כתביו
שירים
- 1919 – Poemele luminii, (פואמות האור)
- 1921 – Pașii profetului, (צעדי הנביא)
- 1924 – În marea trecere, (במעבר הגדול)
- 1929 – Lauda somnului, (שיר הלל לשינה)
- 1933 – La cumpăna apelor, (בקו פרשת המים)
- 1938 – La curțile dorului, (בחצרות הגעגוע)
- 1943 – Nebănuitele trepte, (המדרגות הבלתי צפויות)
שירים שפורסמו אחרי מותו
- Vârsta de fier 1940–1944 (גיל הברזל)
- Cântecul focului (שיר האש)
- Corăbii cu cenușă (ספינות עם אפר)
- Ce aude unicornul (מה ששומע החד-קרן)
דרמות
- 1921 – Zamolxe (זמולקסס)
- 1923 – Tulburarea apelor (
- 1925 – Daria (דריה)
- 1925 – Ivanca (איוואנקה)
- 1925 – Învierea (התחייה), פנטומימה בארבע מערכות, ו- Fapta (המעשה)
- 1927 – Meșterul Manole (הבנאי מנולה)
- 1930 – Cruciada copiilor (מסע הצלב של הילדים)
- 1934 – Avram Iancu (אברם יאנקו)
- 1944 – Arca lui Noe (תיבת נח)
- 1964 – Anton Pann (posthum) (אנטון פאן) (פורסם אחרי מותו)
כתבים פילוסופיים
יצירתו הפילוסופית פורסמה בשלוש טרילוגיות:
- 1943 – Trilogia cunoașterii (טרילוגיית הידיעה) בשלושה כרכים:
- Eonul dogmatic (ה-אאון הדוגמטי)
- Cunoașterea luciferică (הידיעה הלוציפרית)
- Cenzura transcendentă. (הצנזורה הטרנסנדנטית)
- 1944 – Trilogia culturii (טרילוגיית התרבות) בשלושה כרכים:
- Orizont și stil (אופק וסגנון)
Spațiul mioritic, (המרחב המיוריטי) Geneza metaforei și sensul culturii (בריאת המטאפורה ומשמעות התרבות)
- 1946 – Trilogia valorilor (טרילוגיית הערכים), בשלוה כרכים
- Știință și creație (מדה ויצירה)
- Gândire magică și religie (חשביה מגית ודת)
- , Artă și valoare. (אמנות וערך)
- עבודה רביעית 'Trilogia gnoseologică - "טרילוגיה גנוסאולוגית" נשארה בשלב של תכנון.
אפוריזמים (אמרות שפר)
אפרויזמים של בלאגה הופיעו בקבצים:
- 1919 – Pietre pentru templul meu (אבנים למקדש שלי)
- 1926 – Ferestre colorate (חלונות צבעוניים), רשימות וקטעים
- 1945 – Discobolul, Aphorismen und Aufzeichnungen הדיסקובול - אפוריזמים ורשימות
- 1977 – Elanul insulei, פורסם אחרי מותו
פרוזה
- Hronicul și cântecul vârstelor, כתב אוטוביוגרפי, 1965 פורסם אחרי מותו
- Luntrea lui Charon, הסירה של כארון, רומן אוטוביוגרפי, 1992 פורסם אחרי מותו
מסות ומחקרים פילוסופיים
- 1922 – Cultură și cunoștință (תרבות וידיעה)
- 1924 – Filosofia stilului (פילוסופיית הסגנון)
- 1925 – Fenomenul originar (התופעה הבראשיתית)
- 1925 – Fețele unui veac (פניה של מאה)
- 1926 – Daimonion (דמוניון)
- 1931 – Eonul dogmatic (ה-אאון הדוגמטי)
- 1933 – Cunoașterea luciferică (הידיעה הלוציפרית)
- 1934 – Censura transcendentă (הצנזורה הטרנסנדנטית)
- 1934 – Orizont și stil (אופק וסגנון)
- 1936 – Spațiul mioritic (המרחב המיוריטי)
- 1936 – Elogiul satului românesc, (נאום קבלה לאקדמיה הרומנית)
- 1937 – Geneza metaforei și sensul culturii (בריאת המטאפורה ומשמעות התרבות)
- 1939 – Artă și valoare (אמנות וערך)
- 1940 – Diferențialele divine (הדיפרנציאלים האלהיים)
- 1941 – Despre gândirea magică (על החשיבה מגית)
- 1941 – Religie și spirit (דת ורוח)
- 1942 – Știință și creatie (מדע ויצירה)
- 1947 – Despre conștiința filosofică (על המצפון הפילוסופי)
- 1948 – Aspecte antropologice (היבטים אנתרופולוגיים)
מאמרים שפורסמו אחרי מותו
- 1966 – Gândirea românească în Transilvania în secolul al XVIII-lea (ההגות הרומנית בטרנסילבניה של המאה ה-18)
- 1968 – Zări și etape (אופקים ושלבים)
- 1969 – Experimentul și spiritul matematic (הניסוי והרוח המתמטית)
- 1972 – Isvoade מקורות
- 1977 – Ființa istorică (הישות ההיסטורית)
תרגומים
- 1955 פאוסט מאת גתה
- 1956 נתן החכם מאת לסינג
- 1957 Din lirica universală ( מן הליריקה העולמית)
- 1958 Din lirica engleză (מן הליריקה האנגלית)
מכתבים
- 1995 מכתבים לעלמה גרגינסקו-ואניה Domnița Nebănuitelor Trepte,פורסמו תחת הכותרת ("עלמת המדרגות הבלתי צפויות)
לקריאה נוספת
- George Ganã, Opera literarã a lui Lucian Blaga, Bucureşti, Editura Minerva, 1976
- Lucian Blaga interpretat de…, Bucureşti, Editura Eminescu, 1981
- Dan C. Mihãilescu, Dramaturgia lui Lucian Blaga, Cluj, Editura Dacia, 1984
- Ion Pop, Lucian Blaga — universul liric, Bucureşti, Cartea Românească, 1981
- Eugen Todoran, Lucian Blaga, mitul poetic, vol. I—II, Timişoara, Facla, 1981—1983
- Eugen Todoran, Lucian Blaga, mitul dramatic, Timişoara, Facla, 1985
- Ion Bălu, Lucian Blaga, Bucureşti, Editura Albatros, 1986
- Ion Bălu, Viaţa lui Lucian Blaga, Fundaţia Culturală Libra, 4 volume, 1995—1999
- Corin Braga, Lucian Blaga. Geneza lumilor posibile, Iaşi, Institutul European, 1998
- Ion Bãlu, Dorli Blaga, Blaga supravegheat de Securitate, Cluj, Biblioteca Apostrof, 1999
- Pop T. Lucian Blaga: sistemul cunoașterii. Cluj-Napoca: Casa Cărții de Știință, 2003
- Bruciu A. Lucian Blaga — reflexe germane în filosofia culturii. București: Fundația Culturală Libra, 2006
- Jones M.S. The metaphysics of religion: Lucian Blaga and contemporary philosophy. Madison: Fairleigh Dickinson UP, 2006
- Munteanu I. Mit şi filosofie în cosmologia lui Lucian Blaga. Craiova: Scrisul Românesc, 2006
- Popa M. Lucian Blaga și contemporanii săi. Cluj-Napoca: Casa Cărții de Știință, 2007
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מייקל ג'ונס 2011
27991679לוצ'יאן בלאגה