לוננבורג (נובה סקוטיה)
 | |
| מראה כללי של לוננבורג | |
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1995, לפי קריטריונים 4, 5 | |
| מדינה |
 קנדה פרובינציית נובה סקוטיה |
|---|---|
לוננבורג (באנגלית: Lunenburg) היא עיירת נמל קנדית במחוז לוננבורג, נובה סקוטיה. העיירה שוכנת על חצי אי במערב מפרת מהון, בחוף הדרומי של הפרובינציה. העיירה היא חלק מהמועצה האזורית הליפקס והיא שוכנת במרחק של כ-90 ק"מ מגבול המחוז.
בשנת 1995 הוענק לעיירה מעמד של אתר מורשת עולמית מטעם אונסק"ו.
היסטוריה
היישוב הרשמי הראשון בחצי האי שעליו שוכנת לוננבורג הוקם ב-1753, כאשר מהגרים גרמנים שווייצרים וצרפתים הובאו למקום במסגרת תוכנית בריטית קולוניאלית. במורדות הגבעה המובילה אל הנמל נבנתה אסכלה קשיחה. שמו של היישוב החדש נגזר מהשם של משפחת המלוכה של בראונזוויק-לוננבורג, שממנה יצאו מלכי בריטניה מבית הנובר. בין 1752 ל-1753 הגיעו למקום מהגרים דוברי גרמנית פרוטסטנטים, והם היו הקהילה הגרמנית הצפונית ביותר בצפון אמריקה. כיוון שלוננבורג הייתה מבודדת, המנהגים והשפה הגרמניים שרדו בה לאורך זמן רב.
לוננבורג היא העיירה השנייה שנבנתה לפי מודל קולוניאלי בריטי לאחר הליפקס שנבנתה ב-1749. מודל העיירה היה היבט חשוב במדיניות האימפריאלית של הבריטים, ששאפו להשיג את המרחב התפקודי הנחוץ לצורך תפקוד תקין של המושבות שלהם. מודל זה נוצר על ידי ועדת המסחר והמטעים. תוכנית לוננבורג הורכבה מכל העקרונות של עיירת מודל: רחובות וגושי בניינים הבנויים במבנה גאומטרי קבוע, קיומם של מרחבים ציבוריים, נתינת מענק לצורך בניית ביצורים והבחנה בין אזורים אורבניים ללא-אורבניים. הביצורים של לוננבורג הם המאפיין היחידי שלא שרד מאז הקמתה.
במקביל להקמתה נוסדו בעיר קהילות לותרניות ופרסביטריאניות, והן הקהילות הוותיקות ביותר בצפון אמריקה.
כלכלת העיירה התבססה במהלך המאה ה-19 על בניית ספינות ודיג, והתעשיות הללו המשיכו לצמוח במהלך המאה ה-20. באמצע המאה ה-19 יצאו הספינות הראשונות לאזור הגרנד בנקס. בשנות ה-70 של המאה ה-19 פותחה במקום מכמורת דיג הנמתחת בין שתי סירות. בשנות ה-20 לוננבורג הייתה העיר המפותחת ביותר מבחינת עיבוד דגים טריים בקנדה. כיום שוכן בעיירה מפעל קנדי שבעבר היה המפעל הגדול ביותר לעיבוד דגים, וכן צי דוגיות לטווח רחוק. לוננבורג היא אחת הערים היחידות בצפון אמריקה שבה נמצאים אומנים המתמחים בבניית ספינות בסגנון המסורתי.
עד לתחילת המאה ה-20 שימשה לוננבורג כמרכז שירותים אזורי עבור כל המחוז, דבר שהתבטא בין השאר בצורך לשלוח מורים ליישובים חדשים בחלק המערבי של המחוז.
תיאור
ההרכב האדריכלי של לוננבורג הוא הומוגני ואחיד. רוב הבניינים (מעל 95%) נבנו מעץ, וברובם נעשה שימוש בשיטת הבנייה קלעים (מונח הנגזר מהקלעים בבית קולנוע) שלא הייתה נפוצה בצפון אמריקה. על אף שהסגנונות האדריכליים בעיירה משקפים כמעט את כל התקופה של ההתיישבות הבריטית הרשמית בקנדה האטלנטית, יש בלוננבורג מגוון מקומות, ציפויי מגן וחלונות גג שאינם מתאימים לסגנון זה.
דפוס בניית בתי המגורים מעץ מופיע גם בבניינים המסחריים ובבניינים הקרובים לים, ואף לכנסיות: כנסיית יוחנן ה"קדוש" האנגליקנית, שנבנתה ב-1754, נחשבת על ידי מומחים רבים לדוגמה טובה מאוד של סגנון הבנייה קרפנטר גותי (סגנון אדריכלי המהווה יישום של התחייה הגותית). כנסיית סנט אנדרוס הפרסביטריאנית שונתה ב-1878, חמישים שנה לאחר שהסתיימה בנייתה.
בעיירה יש לכל הפחות שמונה בניינים שנבנו בסגנון קלעים (מסגרות עץ עם קורות אופקיות) המייצגים את תקופת ההקמה במאה ה-18. הבניינים הללו נבנו בסמיכות זה אל זה ואל הרחובות, כאשר ההגבהה הרחבה יותר פונה כלפי הנמל. שני שלישים מבנייני העיירה מתוארכים לתקופה המתחילה במאה ה-19, כאשר הבניינים העתיקים יותר נבנו בסגנון בנייה אדריכלי המתאים לזה של המאה ה-18. אולם, במחצית השנייה של המאה חוותה העיירה תקופה של צמיחה כלכלית שהתבססה על בניית ספינות ועל דיג. בעלי הרכוש נטו לבנייה בסגנון משוחרר יותר, מגמה שהוגבלה על ידי האופי השמרני של העיירה. רוב הבתים הפרטיים הם מלפני שנות ה-30, כאשר מסורת הבנייה בעץ נמשכת.
הנוף של העיר הנוכחית משמר בצורה כמעט מושלמת את נוף המודל מאמצע המאה ה-18. לפי התוכנית נבנו שישה אזורים שבכל אחד מהם שמונה גושי בניינים, בכל גוש ארבע-עשרה חלקות. כל אחד מהמתיישבים קיבל חלקה עירונית אחת ו"חלקת גן" ששטחה גדול יותר באזור הנמצא מחוץ לתחום העיירה. האזור הציבורי של העיר לא חולק לחלקות. רוחבם של הרחובות הניצבים לנמל הוא 14.6 מטרים ושל אלו המקבילים הוא 12.2 מטרים. החריג היחיד לכלל זה הוא רחוב קינג (הרחוב הראשי בעיירה) הניצב לנמל, שרוחבו 24.4 מטרים.
לוננבורג היא המקום שבו נבנו המפרשיות הידועות בלונואוז ובלונואוז II המהוות אתר תיירות חשוב בעיירה, ואף הונצחו בבול דואר קנדי. התיירות היא התעשייה החשובה ביותר בעיירה כיום, ואלפי תיירים מגיעים למקום בכל שנה. בעיירה יש מספר מסעדות, פונדקים, בתי מלון, חנויות ומוזיאון לדגת האוקיינוס האטלנטי, המשמשים את התיירים.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של לוננבורג- מוזיאון הדגה של האטלנטי
- לוננבורג באתר הפנסילבנים ההולנדים
- באזיל ברואלנס: "הסיפור של הכנסייה ההיסטורית ביותר בלוננבורג: 250 שנות היסטוריה של כנסיית יוחנן ה"קדוש" האנגליקנית", לוננבורג, 2002
- תמונות אוויר של לוננבורג והסביבה (www.avinova.ca)
  | ||
|---|---|---|
| הפארקים בהרי הרוקי הקנדיים | באנף, ג'ספר, קוטניי, יוהו (פצלי ברג'ס), האמבר, הפארק הפרובינציאלי הר אסיניבוין והפארק הפרובינציאלי הר רובסון | |
| בשיתוף עם ארצות הברית | קלואן, הפארק הלאומי ראנגל-סנט אליאס, הפארק הלאומי גליישר ביי, טאטשנשיני-אלסק • פארק השלום הבין-לאומי ווטרטון-גליישר | |
| פארקים לאומיים ופרובינציאליים | דינוזאור • גרוס מורן • מיגואשה • נאהאני • ווד באפלו • מיסטייקן פוינט • רייטינג-און-סטון/אייסינאיפי | |
| אתרי טבע | צוקי מאובני ג'וגינס • אנטיקוסטי | |
| אתרי תרבות | ל'אנס או מדוז • המרכז ההיסטורי בקוויבק סיטי • הד סמאשד אין • לוננבורג • תעלת רידו • נינסטינטס • גראן פרה • תחנת ציידי הלווייתנים הבאסקים ברד ביי • טרונדק-קלונדייק (פורט ריליאנס, דוסון סיטי, פורטי מייל, טרוצ'ק, מוסהייד) | |
| אתרים מעורבים | פימצ'יואין אקי | |
23634070לוננבורג (נובה סקוטיה)