לה קנאר אנשנה
| מדינה | צרפת |
|---|---|
| מערכת | פריז |
| פורמט | ברואדשיט |
| תקופת הפעילות | 1915–הווה (כ־111 שנים) |
| תוכן | |
| סוגה | סאטירה |
| שפה | צרפתית |
| בעלי תפקידים | |
| בעלים | מישל גיאר |
| עורך | קלוד אנז'לי ואריק אמטה |
| שידור והפצה | |
| תדירות | שבועון |
| תפוצה | כ-400 אלף (2004) |
| www.canardenchaine.com | |
לֶה קָנָאר אֶנְשֵנֶה (בצרפתית: Le Canard enchaîné, שפירושו "הברווז הכבול") הוא שבועון צרפתי המוקדש לסאטירה ולתחקירים. השבועון יוצא לאור מאז 1915 ולפיכך הוא אחד העיתונים הוותיקים ביותר בצרפת. התחקירים, המאמרים הסאטיריים והקריקטורות עוסקים כמעט כולם בפוליטיקה של צרפת, כשנקודת המבט היא שמאלית באופן מובהק. עיצוב העיתון פשוט: הוא מודפס בשלושה צבעים בלבד, בפורמט ברואדשיט.
"לה קנאר אנשנה" נוסד ב-10 בספטמבר 1915 על ידי הזוג מוריס וז'אן מארשל (Maurice et Jeanne Maréchal). השם שניתן לו הוא פרפרזה על שמו של עיתון שייסד ז'ורז' קלמנסו - " L’Homme Enchaîné" ("האדם הכבול"). שמו המקורי של עיתונו של קלמנסו היה "האדם החופשי", אך לאחר שנסגר בידי הצנזורה, ייסד אותו קלמנסו מחדש בשם "האדם הכבול". הבחירה ב"ברווז" נובעת כנראה מהסלנג הצרפתי שבו המילה "ברווז" יכולה להתפרש כ"עיתון", ואולי יש בה רמז לביטוי ברווז עיתונאי. למשך תקופה קצרה אחרי מלחמת העולם הראשונה שינה העיתון את שמו ל"הברווז המשוחרר מכבלים" (Le Canard Déchaîné) כדי להביע תמיכה בביטול הצנזורה על העיתונות בצרפת, אולם ב-1920 חזר העיתון לשמו המקורי.
קישורים חיצוניים
לה קנאר אנשנה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- בריטה זנדברג , דר שפיגל, הברווז שצחק אחרון, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2011
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] לה קנאר אנשנה26310029