לה קאנה
 מגן | |
 | |
| בנין עירייה לה קאנה, 2014 | |
| מדינה / טריטוריה |
 צרפת |
|---|---|
| חבל |
 פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור |
| מחוז |
 האלפים הימיים |
| ראש העיר | Yves Pigrenet |
| העיר הגדולה | קאן |
| עיר אם | ניס |
| שפה רשמית | צרפתית |
| שטח | 7.71 קמ"ר |
| ‑ הנקודה הגבוהה | 12 מ' |
| ‑ הנקודה הנמוכה | 285 מ' |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בקומונה | 40,198[1] (2022) |
| ‑ צפיפות | 5,200 נפש לקמ"ר (2022) |
| קואורדינטות | 43°34′36″N 7°01′09″E / 43.57660596521824°N 7.019168562421459°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| lecannet.fr | |
לה קאנה (בצרפתית ואנגלית: Le Cannet; באוקסיטנית: Lo Canet; באיטלקית: Canneto) היא קומונה (רשות מקומית) במחוז אלפ-מריטים שבדרום-מזרח צרפת, בפרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור. תושביה נקראים קַנֵּטָנִים (Cannettans).
היסטוריה
כבר בתקופות קדומות התיישבו רומאים באזור שבו שוכנת לה קאנה, לאחר שגירשו ממנו את תושבי המקום הקלטים-ליגורים. הרומאים השתקעו במקום, נטעו עצי זית וקראו לו בשם אוליבטום (Olivetum).
במאה ה־15 גייסו נזירים מאיי לרן (Îles de Lérins) משפחות מעמק אואנליה שבתחומי איטליה של ימינו, כדי להתיישב ולעבד את האדמות באזור. בשנת 1441 העניק המנזר קרקעות לסילבסטר קלווי (Sylvestre Calvy), שנחשב למייסד היישוב, לעיבוד חקלאי בשטחי קאנה. בין השנים 1441 ל־1500 הגיעו ליישוב 140 משפחות. הקרקע חולקה למקבצי חוות קטנות שהקיפו את האדמות שהוקצו. שמות משפחות רבות מאותן משפחות נקלטו לאורך הדורות, הם מהווים שמות של שכונות בלה קאנה: דני, ארדיסון, קלווי, אסקרה, גורין ואפי.
עד שנת 1778 נכללה לה קאנה בתחום השיפוט של עיריית קאן. באותה שנה הופרדה והוכרה כקומונה עצמאית. בימינו מתחברות לה קאנה וקאן לאזור עירוני רציף (מטרופולין), ומונות יחד יותר מ־100,000 תושבים.
מקום
לה קאנה שוכנת מצפון לקאן, בריביירה הצרפתית, כ־2 קילומטרים מחוף הים התיכון. שתי הערים מהוות יחד מרחב עירוני רצוף (מטרופולין), ומונות יחד יותר מ־100,000 תושבים.
לה קאנה היא בירת הקנטון בו היא שוכנת, מצפון לחופים ולנמלים של קאן.
העיר מכונה גם "מדיירה של צרפת" – כינוי שניתן לה בשנת 1862 על ידי ד"ר פייטרה סנטה, לאחר שגילה את המקום בדרכו חזרה מהארכיפלג הפורטוגלי מדיירה.
מיקומה הגבוה מקנה לעיר תצפית פנורמית לעבר איי לרן ועד לרכס אסטרל.
בדומה לעיר רומא (ראו: שבע הגבעות של רומא העתיקה), גם בתחומה של לה קאנה מצויות שבע גבעות: פזו, קול, בוסקה, סרה קאפאו, קלוון, פונט-מארי וברגייר.
דרך רומית בשם, ויה אורליה (המשכה של ויה יוליה אוגוסטה), שעברה בין ארל לרומא, חצתה את הגבעות של לה קאנה, ושרידים ממנה עדיין נראים בשטח.
אקלים
מיקומה הגאוגרפי, המוגן על ידי גבעות רבות המכוסות עצי אורן, מקנה לה מיקרו־אקלים ייחודי, המתאפיין ברמות נמוכות של לחות ושל קרח, אפילו בחודשי החורף. תכונות אלה הפכו את לה קנה לאזור מועדף במיוחד למגורים ולנופש בריביירה הצרפתית.
בשנת 2010 סווג האקלים של לה קאנה כאקלים ים־תיכוני מובהק, על פי מחקר של המרכז הלאומי למחקר מדעי של צרפת (CNRS), שהתבסס על סדרת נתונים בתקופה שבין השנים 1971–2000.[2]
בשנת 2020 פרסם מטרו-פראנס (Météo-France) טיפולוגיה של האקלים בצרפת המטרופולינית, ולפיה מצויה הקומונה באזור האקלימי של ואר–אלפ-מריטים, המאופיין בגשמים עזים בסתיו ובחורף (כ־250 עד 300 מ"מ בסתיו), שמש מרובה בקיץ (שיעור הארה > 75%), חורפים מתונים (כ־8 מעלות צלזיוס) ומעט ערפל.[3]
בתקופה שבין 1971 ל־2000, עמד ממוצע הטמפרטורה השנתי בלה קאנה על 15.6°C מעלות צלזיוס, עם טווח טמפרטורות שנתי של 14.7°C מעלות. ממוצע המשקעים השנתי הכולל עמד על 891 מ"מ, עם 6.4 ימי גשם בינואר ו־1.9 ימים בלבד ביולי.[2]
בתקופה מאוחרת יותר, 1991–2020, נמדדה בתחנת המטאורולוגיה הקרובה ביותר של מטרו-פראנס, "קאן–מנדליו", השוכנת בקומונת קאן כ־3 קילומטרים בקו אווירי מלה קאנה,[4] טמפרטורה שנתית ממוצעת של 15.5°C מעלות צלזיוס וממוצע משקעים שנתי של 881.2 מ"מ.
הטמפרטורה המרבית שנמדדה בתחנה זו הייתה 39.2°C מעלות צלזיוס, ב־19 ביולי 2023. הטמפרטורה המזערית שנמדדה הייתה 12°C מעלות צלזיוס מתחת לאפס, ב־9 בינואר 1985.[5][6]
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנתי |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| טמפרטורה ממוצעת מינימלית (°C) | 3.7 | 3.7 | 6.0 | 8.7 | 12.6 | 16.3 | 18.7 | 18.8 | 15.4 | 12.1 | 7.9 | 4.6 | 10.7 |
| טמפרטורה ממוצעת
מרבית (°C) |
13.6 | 13.9 | 16.0 | 18.2 | 21.9 | 25.5 | 28.2 | 28.6 | 25.3 | 21.3 | 17.1 | 14.3 | 20.3 |
| משקעים (מ"מ) | 82.5 | 57.0 | 60.2 | 78.2 | 51.8 | 32.5 | 18.7 | 23.9 | 92.1 | 134.3 | 145.4 | 104.6 | 881.2 |
- מקור: donneespubliques.meteofrance.fr (נתונים מעודכנים ליום 6 בינואר 2024)
אוכלוסייה
| שנה | 1793 | 1800 | 1806 | 1821 | 1831 | 1836 | 1841 | 1846 | 1851 | 1856 | 1861 | 1866 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אוכלוסייה | 1,189 | 1,289 | 1,229 | 1,433 | 1,480 | 1,532 | 1,546 | 1,480 | 1,591 | 1,596 | 1,676 | 1,762 |
| שנה | 1872 | 1876 | 1881 | 1886 | 1891 | 1896 | 1901 | 1906 | 1911 | 1921 | 1926 | 1931 |
| אוכלוסייה | 1,722 | 1,738 | 2,563 | 2,552 | 2,572 | 2,593 | 3,097 | 3,642 | 4,166 | 3,883 | 6,244 | 10,016 |
| שנה | 1936 | 1946 | 1954 | 1962 | 1968 | 1975 | 1982 | 1990 | 1999 | 2006 | 2011 | 2016 |
| אוכלוסייה | 10,056 | 10,299 | 11,601 | 15,499 | 23,231 | 33,892 | 37,411 | 41,842 | 42,158 | 42,531 | 42,754 | 41,612 |
| שנה | 2021 | 2022 | – | – | – | – | – | – | – | – | – | – |
| אוכלוסייה | 41,597 | 40,198 | – | – | – | – | – | – | – | – | – | – |
- קור: Ldh / EHESS / Cassini עד 1999; INSEE משנת 2006.
תושבים ידועים
- ריצ'רד גליאנו (נולד ב-1950), נגן אקורדיון
- פייר בונאר, צייר
ערים תאומות
לה קאנה קשורה ל:
ספרד, בנידורם
גרמניה, קניגשטיין אים טאורוס
ארצות הברית, לפאייט (לואיזיאנה)
איטליה, מג'ונה
פורטוגל, וילה דו קונדה
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של לה קאנה (בצרפתית)- Nadine de Trans, Le Vieux Cannet des Maures, Passion Provence, 5 ביוני 2013
לה קאנה, חברה ברשת החברתית LinkedIn
הערות שוליים
- ↑ מפקד אוכלוסין 2022
- ^ 2.0 2.1 Daniel Joly, Thierry Brossard, Hervé Cardot, Jean Cavailhes, Mohamed Hilal, Pierre Wavresky, Les types de climats en France, une construction spatiale, Cybergeo: European Journal of Geography, 2010-06-18 doi: 10.4000/cybergeo.23155
- ↑ Un peu de géographie - Pluies extrêmes en France métropolitaine, pluiesextremes.meteo.fr (בצרפתית)
- ↑ Distance entre Le-Cannet, Alpes-Maritimes et Cannes, Alpes-Maritimes
- ↑ CANNES (06)
- ↑ CANNES MANDELIEU
לה קאנה41262324Q207967