לארי טסלר
 |
לארי טסלר (באנגלית: Lawrence Gordon Tesler נולד ב-24 באפריל 1945 – 16 בפברואר 2020) היה מדען מחשבים יהודי אמריקאי, שהתמחה בתחום האינטראקציה בין אדם למחשב. עבד בפארק, אפל, אמזון ויאהו!.
במהלך עבודתו במרכז המחקר של זירוקס בפארק, עסק טסלר בפיתוח Smalltalk, שפת התכנות המונחית-העצמים הדינמית הראשונה, ובפיתוח ג'יפסי, מעבד התמלילים הראשון עם ממשק משתמש גרפי עבור מחשב ה־Xerox Alto. במהלך עבודה זו, יחד עם עמיתו טים מוט, פיתח טסלר את הרעיון של פונקציונליות העתק והדבק ואת הרעיון של תוכנה חסרת מצבים.
קורות חיים
טסלר נולד ב-24 באפריל 1945 בברונקס, ניו יורק, להורים יהודים, איזידור, שהיה רופא מרדים, ומוריאל (לבית קרצ'מר).[1] טסלר גדל בברונקס וב-1961 סיים את לימודיו בתיכון ברונקס למדעים. במהלך לימודיו בתיכון, מורה הכווין אותו לעסוק במחשבים לאחר שטסלר הציג לו אלגוריתם ליצירת מספרים ראשוניים. דרך כך, הוא למד על תוכנית באוניברסיטת קולומביה, שבה יכול היה להשתמש במחשבי האוניברסיטה במשך חצי שעה בשבוע, ובאמצעותה לימד את עצמו תכנות עוד לפני לימודיו האקדמיים.[1] הוא החל ללמוד באוניברסיטת סטנפורד ב-1961, בגיל 16, שם למד מדעי המחשב וסיים ב-1965 עם תואר במתמטיקה.[2] בסטנפורד עבד כמתכנת סטודנט עבור יהושע לדרברג על פלטפורמת LINC,[1] והיה עמית של לארי בריד, צ'ארלס ברנר, דאגלס הופשטטר, רוג'ר מור וביל סטראצ'ן.[3]
במהלך לימודיו באוניברסיטה ולאחר מכן, עסק טסלר בעבודות תכנות צדדיות. לאחר סיום לימודיו עבד כמתכנת יועץ באזור. כיוון שהיה אחד ממתכנתי המחשבים הבודדים ששמם הופיע בספר הטלפונים של פאלו אלטו, הוא קיבל עבודה רבה. עם זאת, מיתון כלכלי באזור גרם להתמעטות עבודות אלה. טסלר עבד גם במעבדת הבינה המלאכותית של סטנפורד (SAIL) בשלהי שנות ה-60. יחד עם הוראס אנאה, הוא תכנן את Compel, שפת תכנות פונקציונלית של הקצאה בודדת, שנועדה להפוך את העיבוד המקבילי לטבעי יותר ולהציג מושגי תכנות למתחילים.[4]
במהלך שהותו בסטנפורד, השתתף טסלר בתרבות הנגד של שנות ה-60, כולל מחאות נגד מלחמת וייטנאם. בסוף שנות ה-60, הוא הצטרף לאוניברסיטה החופשית של מידפנינסולה, חלק מתנועת הדיבור החופשי, שם לימד קורסים כמו "כיצד לסיים את המונופול של IBM", "מחשבים עכשיו" ו"דחיינות".[5][1]
טסלר עזב את מעבדת הבינה המלאכותית של סטנפורד בתחילת שנות ה-70 מסיבות שונות, כולל ההכרה כי בינה מלאכותית לא תהפוך לטכנולוגיה שמישה במשך שנים רבות. הוא צוטט כאומר כי "בינה מלאכותית היא כל מה שעדיין לא נעשה", מה שכונה על ידי דאגלס הופשטטר כמשפט טסלר. טסלר טען כי צוטט שלא כהלכה, וכי הצהרתו המדויקת הייתה "אינטליגנציה היא כל מה שמכונות עדיין לא עשו".[6]
באותה תקופה, נישואיו לאשתו מהאוניברסיטה הסתיימו בגירושים. הוא לקח את בתו ועבר לאורגון עם מספר ותיקי מלחמת וייטנאם שבנו בתים באזור. באזור זה היו מעט טכנולוגיות מחשוב, והוא לא הצליח למצוא עבודה בבנק המקומי, החברה היחידה באזור עם מערכת מחשב.[7] הוא התקשר לסטנפורד כדי לבדוק אם יש להם משהו להציע, וגילה כי אלן קיי, שעבד עמו ב-SAIL וכעת עבד בפארק רצה שטסלר יצטרף אליו לקבוצת המחקר.[7]
ב-1971, פארק פנה לטסלר עם הצעה, אך רצו למקם אותו בקבוצת מערכות המשרד המקוונות. טסלר התעניין יותר בעבודת זירוקס על מחשבים אישיים, ולכן דחה את ההצעה. בתחילת 1973, פארק החל בפיתוח ה־Xerox Alto, מערכת המחשב הראשונה שתוכננה סביב ממשק משתמש גרפי, וטסלר קיבל הצעה לעבודה שחילקה את זמנו בין קבוצת מערכות המשרד לבין קבוצת המחקר ללמידה, בראשות אלן קיי.[7] חלק מהפרויקטים המרכזיים של טסלר בפארק היו מעבד התמלילים ג'יפסי עבור קבוצת מערכות המשרד, ו־Smalltalk, שפת התכנות מונחית-העצמים הדינמית הראשונה, עם קבוצת המחקר ללמידה.[7] במהלך עבודתו על ג'יפסי, טסלר ועמיתו טים מוט החלו לרשום רעיונות לגבי עתיד השימוש האינטראקטיבי במחשבים, תוך התחשבות בכך שממשקי משתמש מבוססי טקסט יעברו לממשקים גרפיים עם סמלים המייצגים מסמכים, ולפיתוח קלות שימוש. מכאן, השניים פיתחו את פונקציית העתק והדבק הבסיסית, שהפכה לתכונה סטנדרטית במחשוב.[7] טסלר גם קבע את הרעיון שממשקי מחשב צריכים להיות חסרי מצבים, כך שכל הפעולות יהיו זמינות למשתמש בכל עת, במקום מצביים, הדורשים מהמשתמש להיכנס למצב מסוים כדי לבצע אותם. ג'יפסי תוכנתה לכלול את שני הרעיונות הללו.[7][8]
טסלר היה חלק מצוות עם אדל גולדברג ודאגלס פיירביירן שעבד על ה־Xerox NoteTaker, מערכת מחשב ניידת שתוכננה על ידי אלן קיי. טסלר, שהיה חדש בתכנות ותכנון חומרה, עבד עם פיירביירן על התכנון, שכלל את הפרוטוקול הראשון של אתרנט שנכתב בתוכנה במקום בחומרה.[7] טסלר ופיירביירן לקחו את אב-הטיפוס של ה-NoteTaker, שמשקלו 16 קילוגרם (35 ליברות), למסעות ברחבי ארצות הברית כדי להדגים אותו למנהלי זירוקס. במהלך עצירת ביניים אחת במהלך המסע, טסלר ופיירביירן בדקו את היחידה בשדה תעופה ובמהלך טיסה, מה שטסלר האמין שהיה השימוש הראשון במחשב במצבים אלה.[7] ה-NoteTaker לא זכה להצלחה כיוון שזירוקס הפנתה את תשומת לבה חזרה ל-Xerox Alto.[7]
טסלר היה תומך מובהק של קלות שימוש בממשקי משתמש במהלך עבודתו בפארק. הוא נחשב למקור הביטוי "ידידותי למשתמש" כמדד לשמישות לאחר שסוכן מכירות אמר לו שמעבדי תמלילים קשים למכירה כיוון שהם "פשוט לא ידידותיים".[7] טסלר קשור גם למקורות הביטוי "מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל"; הוא ועמיתיו התלוננו על כך שמסמכים מודפסים נראים שונה ממראם על המסך. טסלר אמר, "מה שאתה רואה על המסך צריך להיות מה שאתה מקבל כשאתה מדפיס." אדם אחר פישט זאת לקיצור הידוע "WYSIWYG", שהפך למטרה תפקודית בתוך פארק ומחוצה לה.[7]
טסלר היה נוכח בשני הביקורים של סטיב ג'ובס ב"פארק" בסוף 1979, כמה שנים לאחר שג'ובס הקים את אפל. במהלך הביקור הראשון, טסלר הדגים לג'ובס את ה-Xerox Alto, כולל תכונות העכבר שלו, ג'יפסי ו-Smalltalk. ג'ובס ראה פוטנציאל עצום בממשק הגרפי, ומיד לאחר שחזר למטה של אפל, הנחה את צוותו ליצור ממשק משתמש גרפי דומה עבור המוצר הראשון שלהם, ה־Apple Lisa, ששוכלל מאוחר יותר לאפל מקינטוש הראשון. עם זאת, בעוד שהמקינטוש הפך למוצר הדגל של אפל והפך אותה ליצרנית מרכזית של מחשבים אישיים, זירוקס נותרה מאחור.[9][10]
אפל
טסלר היה אחד מכמה עובדי פארק שעזבו את החברה ב-1980 כדי להצטרף לאפל בעקבות סטיב ג'ובס.[11] טסלר אמר כי סיבותיו לעזיבה כללו את העובדה שאפל הבינה בבירור את הרעיון של מחשבים והייתה נלהבת יותר מהעבודה שפארק עשתה, בעוד שזירוקס עדיין ראתה עצמה כחברת צילום, וכי ההנהלה של אפל הייתה נגישה יותר מזו של זירוקס.[12] טסלר החל לעבוד באפל ביולי 1980, תמך בפיתוח ה-Apple Lisa, ועבד עבורם עד 1997, בתפקידים שונים, כולל סגן נשיא של AppleNet, החטיבה באפל שעסקה בטכנולוגיות אינטרנט (לא להתבלבל עם AppleNet, הרשת שלא שוחררה עבור ה-Lisa), סגן נשיא של קבוצת הטכנולוגיה המתקדמת, ומדען ראשי.[11][13][14]
חלק מעבודתו של טסלר עם ה-Lisa כלל פיתוח הרחבות של תכנות מונחה-עצמים לשפת התכנות פסקל, שמאפשרות מניפולציה קלה יותר של ממשק המשתמש הגרפי. טסלר עבד עם יוצר הפסקל, ניקלאוס וירת, כדי לפתח את Object Pascal ב-1985, ששימש ליצירת ערכת הכלים של Lisa.[15] כאשר אפל עברה לפלטפורמת המקינטוש, אותם מושגים הועברו קדימה כדי ליצור את MacApp, ספריית מחלקות מבוססת Object Pascal עבור פונקציות ממשק המשתמש הגרפי של המקינטוש, ששוחררה ב-1985.[12]
החל מ-1990, טסלר מונה לסגן נשיא של קבוצת הניוטון תחת קבוצת הטכנולוגיה המתקדמת, והוביל את המאמצים לפיתוח ה־Apple Newton, אחד ממכשירי העוזרים הדיגיטליים האישיים הראשונים ומבשר המחשב הלוח.[16] עם זאת, טסלר טען כי כמה החלטות הקשורות לשחרור הניוטון, כמו בחירה נגד תוכנת זיהוי כתב יד שפיתחה אפל לטובת תוכנה של צד שלישי שהאטה את המכשיר, עלו לאפל מיליוני דולרים.[7] טסלר עזב את הקבוצה מרצונו רגע לפני שהניוטון הוצא לאור ב-1993 והפך למדען הראשי של אפל בקבוצת הטכנולוגיה המתקדמת. הוא בחן מספר פרויקטים פוטנציאליים שפיתחה הקבוצה, אך אלה נחשבו מסוכנים מדי לאפל באותה תקופה, ולכן הקבוצה התמקדה באסטרטגיות רשתות.[7] טסלר החליט לעזוב את אפל ב-1997. אחת מפעולותיו האחרונות הייתה לסגור את קבוצת הטכנולוגיה המתקדמת, כיוון שאפל התקשתה כלכלית לתמוך בתוכנית מחקר כזו באותה עת.[7]
ב-1991, טסלר תרם מאמר בשם "Networked Computing in the 1990s" לגיליון המיוחד של סיינטיפיק אמריקן בנושא תקשורת, מחשבים ורשתות בספטמבר 1991.[7]
אחד מהפרויקטים האחרונים שטסלר פיקח עליהם באפל היה שפת תכנות המיועדת לשימוש ילדים בבתי ספר, בשם Cocoa (לא קשור לממשק התכנות Cocoa ששוחרר מאוחר יותר על ידי אפל). בהרשאת אפל, טסלר הקים יחד עם אחרים את Stagecast Software בפאלו אלטו ב-1997, שם צוותו הקטן המשיך לפתח את Stagecast Creator, סביבת תכנות המיועדת לשימושים חינוכיים שפותחה באפל. Stagecast Creator שוחרר ב-1999, בדיוק כשהשוק החינוכי נקלע לקשיים כלכליים, והמכירות של התוכנית לא הספיקו כדי לשמור על החברה. טסלר פיטר את רוב העובדים באמצע 2000, ולאחר מכן עזב, והותיר שני עובדים להמשיך את פעילות החברה.[7]
טסלר הצטרף לאמזון בסיאטל באוקטובר 2001. בתחילה הוא נשכר כסגן נשיא להנדסה,[7] וזמן קצר לאחר מכן קודם לסגן נשיא לחוויית קניות, שם סייע לשפר את ממשק אתר האינטרנט של אמזון, כולל פיתוח תוכנית תצוגה מקדימה של ספרים.[7] בעוד שטסלר נהנה מהעבודה באמזון, אשתו נותרה בעמק הסיליקון, והוא הרגיש רחוק ממשקיעי הון סיכון שהיו נפוצים בעמק הסיליקון, ולכן החליט לעזוב את אמזון.[2][7] טסלר חזר לעמק הסיליקון ב-2005 והצטרף ליאהו! כסגן נשיא לקבוצת חוויית המשתמש והעיצוב.[7] לאחר שלוש שנים, הוא מצא כי ליאהו! היו יותר מדי קווי מוצרים מתחרים וחוסר מיקוד, ועזב ב-2008.[2] הוא עבד במשך שנה בחברת המידע הגנטי האישי 23andMe כעמית מוצר,[17] לפני שהקים את עצמו כיועץ עצמאי בדצמבר 2009 כדי לסייע לחברות בעמק הסיליקון לעצב את ממשקי המשתמש והחוויות שלהם.[2][18][19]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Markoff, John (20 בפברואר 2020). "Lawrence Tesler, Pioneer of Personal Computing, Dies at 74". The New York Times. נבדק ב-20 בפברואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Cellan-Jones, Rory (6 בינואר 2012). "Larry Tesler: The Silicon Valley history man". BBC. נבדק ב-20 בפברואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Hofstadter, Douglas (2009). "A Q Tale". אורכב מ-המקור ב-5 ביולי 2018. נבדק ב-20 פבר' 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Tesler, L. G.; Enea, Horace (באפריל 1968). "A language design for concurrent processes". Proceedings of the April 30--May 2, 1968, spring joint computer conference on - AFIPS '68 (Spring). American Federation of Information Processing Societies (AFIPS) '68 (Spring): Proceedings of the April 30 – May 2, 1968, Spring Joint Computer Conference. pp. 403–408. doi:10.1145/1468075.1468134. S2CID 31923343.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ Wolpman, Jim. "Alive in the 60s: The Midpeninsula Free University". נבדק ב-17 בדצמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Adages and Coinages". www.nomodes.com.
- ^ 7.00 7.01 7.02 7.03 7.04 7.05 7.06 7.07 7.08 7.09 7.10 7.11 7.12 7.13 7.14 7.15 7.16 7.17 7.18 7.19 Perry, Tekla S. (1 באוגוסט 2005). "Of Modes and Men". IEEE Spectrum. נבדק ב-19 בפברואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Tesler, Larry (ביולי–באוגוסט 2012). "A Personal History of Modeless Text Editing and Cut/Copy-Paste". ACM Interactions. 19 (4): 70–75. doi:10.1145/2212877.2212896. S2CID 21399421.
{{cite journal}}: (עזרה) - ↑ Gladwell, Malcolm (9 במאי 2011), "Creation Myth", The New Yorker, נבדק ב-19 בפברואר 2020
{{citation}}: (עזרה) - ↑ Elmer-DeWitt, Philip (24 באוגוסט 2014). "Raw footage: Larry Tesler on Steve Jobs's visit to Xerox PARC". Fortune. נבדק ב-19 בפברואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 11.0 11.1 Dormehl, Luke (2012). The Apple Revolution: Steve Jobs, the Counterculture and How the Crazy Ones Took over the World. Random House. pp. 163–164. ISBN 978-1448131365.
- ^ 12.0 12.1 Kossow, Al (12 בפברואר 2013). "Oral History of Lawrence G. "Larry" Tesler" (PDF). Computer History Museum. נבדק ב-19 בפברואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Larry Tesler personal home page, CV
- ↑ Crotty, Cameron (1 ביולי 1996). "Tesler attacks Internet (Apple VP Larry Tesler speaks at Worldwide Developers Conference about Apple's Internet strategy)". Macworld.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Tesler, Larry (1985). "Object Pascal Report". Structured Language World. 9 (3): 10–7.
- ↑ "Let Newton Assist You, Says Apple". The Seattle Times. Associated Press. 29 במאי 1992. נבדק ב-19 בפברואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "The Computer Scientist Responsible For Cut, Copy, and Paste, Has Passed Away". Gizmodo (באנגלית אמריקאית). 19 בפברואר 2020. נבדק ב-19 בפברואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Tesler, Larry (1981), "The Smalltalk Environment", Byte, vol. 6, no. 8, p. 90
- ↑ "Origins of the Apple Human Interface". אורכב מ-המקור ב-11 במאי 2004. נבדק ב-1 באפריל 2014.
{{cite web}}: (עזרה) by Larry Tesler, Chris Espinosa
לארי טסלר41262742Q1052709