לאו מונוסון
| לידה |
7 בדצמבר 1897 מוסקבה |
|---|---|
| פטירה | 22 באפריל 1967 (בגיל 69) |
ליאו מונוסון (ברוסית : Лев Исаакович Моносзон, ליט. לב איזקוביץ' מונוסון (נכתב גם: מונסזון, מונשזון) נולד במוסקבה ב-1897 למשפחת יהלומנים יהודית. בצעירותו כתב שירה והיה חבר בתנועת האימז'יניזם האוונגרדית שצמחה בברית המועצות לאחר מהפכת 1917. ב-1923 היגר לגרמניה והחל לשיר ולשחק, בין השאר תחת הכינויים לאו מול, לאו פריי, לאו מון, לאו פרנק, לאו מינור, לאו אם ופרד מוסנר. לעיקר תהילתו כזמר פופולרי זכה בשנים 1928–1933, בשלהי ברפובליקת ויימאר. אחד מלהיטיו הידועים הוא השיר "Liebling, mein Herz lässt dich grüßen" (יקירתי, ליבי שולח לך ד"ש) שביצע עם תזמורתו של בן ברלין.[1] כשחקן, הוא הופיע בסרטים "אני ביום ואת בלילה" ("Ich bei Tag und du bei Nacht", 1932) בבימויו של לודוויג ברגר; במחזמר "השלושה מתחנת הדלק" (1930) וב"אהבת הוד מלכותה" (1931).
כיהודי רוסי, הוא נאלץ לעזוב את גרמניה ב-1933, ועבר תחילה לצרפת ולאחר מכן, דרך ספרד, לארצות הברית. בניו יורק החל קריירה חדשה כסוחר בולים. מונוסון נפטר ב-1967 במהלך נסיעה לג׳מייקה.
מונוסון שלט באחת עשרה שפות והפיק למעלה מ-1400 תקליטים.
הערות שוליים
- ^
Liebling, mein Herz läßt dich grüßen - Leo Monosson Ben Berlin, סרטון בערוץ "jonjamg", באתר יוטיוב (אורך: 02:49)
35813772לאו מונוסון