כרי דשא

כרי דשא היא אכסניית נוער בחופה הצפון-מערבי של הכנרת. היא שוכנת ליד "מתקן ספיר" בתחילתו של המוביל הארצי וליד הקיבוצים גינוסר וחוקוק. האכסניה שכנה במשך עשרות שנים במבנה ההיסטורי של אכסניית עולי רגל גרמנית כ-700 מטרים צפונית-מזרחית ממיקומה הנוכחי. כיום היא שוכנת במבנה חדש, והאכסניה הגרמנית שופצה ונפתחה מחדש כאכסניית עולי רגל.

האזור שבו נמצאת האכסניה, נקרא בעברית עין שבע ובערבית טבח'ה. באזור זה התכנסו התרחשו כמה מהאירועים החשובים באמונה הנוצרית. לפיכך הפך המקום למוקד עליה לרגל חשוב לעולי רגל נוצריים. בעקבות זאת נוסדה במקום חווה חקלאית קתולית-גרמנית ב-1889. בשל התנאים הקשים, המלריה וחוסר ההצלחה בעיבוד הקרקע, עבר המקום לידי הלזריסטים. אלה העסיקו אריסים מקומיים, ובמקום החקלאות פנו לעיסוק בתיירות. בזמן מלחמת העולם הראשונה שימש המקום כבית מרגוע לחיילי הצבא הגרמני.

במלחמת העולם השנייה, גורשו הנתינים הגרמנים, המקום הוחרם כנכס השייך לנתיני אויב, והיה לבית מרגוע לחיילי הצבא הבריטי. הבעלות על האזור הוחזרה לכנסייה לאחר הקמת המדינה, אבל האזור הוחכר מחדש לגורמים ישראלים במשך עשרות שנים. בשנת 1953 פתח שם משרד החקלאות בית ספר לבוקרים ובו גם גידלו בעלי חיים לבשר. החל משנת 1961 שימש המקום אכסניית נוער.

בשנת 1990 חזר המקום לבעלות הכנסייה הגרמנית. הכנסייה מימנה את בניית האתר החדש של אכסניית הנוער, הנמצא כקילומטר דרומה מהאתר המקורי. במקביל, שיפצה הכנסייה את האתר המקורי, והוא נפתח מחדש בשנת 2001 כאכסניית צליינים. על שיפוץ האכסניה הישנה זכה בשנת 2006 בתעודת הוקרה מטעם המועצה לשימור אתרים.

אכסנית הצליינים הישנה פתוחה לאורחים מכל הדתות. חופה של האכסניה הישנה הוא חוף פרטי, הפתוח רק למתאכסנים בה. עם זאת, לפי ההסדר עם הכנסייה, המטיילים בשביל סובב כנרת זכאים לעבור בשטחה של האכסניה.