כרטא מרינה

הכרטא מרינה (בלטינית: Carta marina, "מפת הים") היא מפה משנת 1539 מעשה ידי הקרטוגרף השוודי אולאוס מגנוס. מפה זו היא המפה הקדומה ביותר של הארצות הנורדיות שבה מפורטים שמות אתרים^[1].

המפה צוירה ברומא בעת שהותו של מגנוס בעיר. מגנוס הגיע לעיר כדיפלומט מטעם הממשלה השוודית לחצר האפיפיור, ונשאר בה בשל מחלוקת שפרצה בין אחיו יוהנס מגנוס לבין גוסטב הראשון, מלך שוודיה.

הביאורים של המפה נכתבו בלטינית, ובהמשך תורגמו לאיטלקית ולגרמנית על ידי מגנוס.

מגנוס שקד על המפה במשך 12 שנים, והיא הודפסה לראשונה בשנת 1539 בוונציה על תשעה לוחות עץ במידות 55 על 40 ס"מ כל אחד. גודלה הכולל של המפה - 1.7 מטרים על 1.25 מטרים. המפה נוצרה כחלק מספרו של מגנוס "ההיסטוריה של העמים הצפוניים" (Historia de gentibus septentrionalibus) שיצא לאור ברומא בשנת 1555.

בשנת 1572 הועתקה המפה על ידי אנטואן לפררי.

כל העתקי המפה המקוריים אבדו קודם לשנת 1574, אולם בשנת 1886 גילה אוסקר ברנר העתק של המפה במינכן שבגרמניה, ובשנת 1961 התגלה העתק נוסף בשווייץ (העתק זה הועבר לספריית אוניברסיטת אופסלה שבשוודיה).