כפר טוב
כפר טוב היה כפר יהודי גדול בתקופת המרד הגדול, ככל הנראה במערב הר יהודה. היישוב נזכר, בצורה יוונית של שמו הארמי, במלחמות היהודים ד,8,א. בעת מסע אספסינוס ליהודה מסופר כי הוא 'לכד שני כפרים גדולים בארץ אדום בתווך, בית-גברי (בית-גוברין) וכפר טוּבָּא (או כפר טבא / כפר טוב) ... והעמיד בכפרים האלו משמר מאנשי חילו, למען יפשוט על ארץ ההרים להחריבנה'.[1]
בעיית השם
כפר טוב נזכר ככל הידוע פעם אחת ויחידה במקורות ההיסטוריים, וזאת כאמור בספרו של יוסף בן מתתיהו מלחמות היהודים, ספר רביעי פרק שמיני סעיף א, בצורה היוונית Καφάρτοβα. התרגומים והמקורות המחקריים מתרגמים שם זה לעברית או לארמית בשלוש צורות שונות.
כפר טבא: כך מתרגם שמחוני בתרגום הראשון של מלחמות היהודים לעברית (שנת תרפ"ג, 1923).[2] כיוון שבמשך למעלה מ-80 שנה היה זה התרגום היחיד לעברית, מקורות ומחקרים רבים שציטטו אותו נקטו בתרגום ארמי זה של השם.
כפר טוֹב: צורה עברית של השם בה נוקט אבי-יונה בספר היסוד בתחום הגאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל למן שיבת-ציון ועד ראשית התקופה הערבית; ספר זה נכתב בשנת 1949 ועודכן לאחרונה במהדורה הרביעית משנת 1984).[3] כיוון שמדובר בספר היסוד בתחום זה בעברית, זהו גם השם שניתן לערך זה בוויקיפדיה העברית.
כפר טוּבָּא: כך מתרגמת ליזה אולמן בתרגום החדש (2009), שנערך מדעית בלוויית הערות בידי ישראל שצמן.[4] במחקר שימוש בשם זה אינו נפוץ, והוא אף עשוי להטעות ביחס ליישובים ערביים מודרניים שזה שמם ואשר אינם קשורים ליישוב הקדום כפר טוב.
בעיית הזיהוי
בחקר התקופה מקובל לזהות את כפר-טבא זה עם ח' א-טייבה.[5][6][3] בחקר המקרא לא שמו די לב לכך, והציעו לזהות כאן את עפרה שביהודה, מבלי להתמודד עם הזיהוי בכפר-טוב. מכל מקום זיהוי כפר-טוב מאושש דיו, ח' א-טייבה מהווה את הנקודה החשובה ביותר בעליה מאזור בית-גוברין אל 'ארץ ההרים', וההתאמה למסופר במלחמות היהודים כמעט מלאה.
לעומת זאת נראה כי אין לזהות באתר זה את עפרה המקראית שביהודה.[7] אפילו נניח כי לשם 'כפר-טוב' מימי בית שני קדם שם מקראי אחר, מכל מקום הבסיס לזיהוי עפרה נשמט שהרי הזיהוי נסמך על הטבת השם בפי דוברי הערבית, כמו אתרים אחרים בהם השם טייבה או טייבת אל-איסם (טובת השם) בא להטיב את השם עפרה, הדומה ל'עפרית' בערבית, שמשמעותו שד או רוח רעה.[8] כיוון שבתקופת בית שני לא היה צורך להטיב את השם 'עפרה', מתברר שאין סיבה להניח כי עפרה המקראית שביהודה שכנה דווקא כאן. לא ידוע על יישוב מקראי באזור זה ששמו דומה לשם כפר טוב, אבל ייתכן שהתקיים כזה ושמו נשמט ממקורותינו.
הוצע גם לזהות את היישוב עם כפר טוּרְבָּן/טורבאן, הנזכר במקורות מאוחרים יותר.[9][4] אבי-יונה מביא הצעות חוקרים שקדמו לו לזהות את כפר טוּרְבָּן זה בח'רבת עַתְרַבָּה, ומציין מאידך כי בכתב יד אחר קרוי המקום בשם כפר אוּרְבָּן.[9] אולם כל הזיהוי של כפר טוב, או כפר טוּבָּא, בכפר טוּרְבָּן/אוּרְבָּן תלוי בשערה, וגם זיהויו של זה אינו ברור. שצמן אינו מביא אסמכתאות או הצעת זיהוי לכפר טורבאן (לפי הכתיב שלו).[4]
הממצא הארכאולוגי בח'רבת א-טיבה
ח' א-טיבה נחלקת לשתי גבעות: אתרים 1-2/37/309{15-10} בסקר ישראל. בגבעה המערבית (1), הנמוכה יותר, נתקיים עיקר היישוב הקדום. בגבעה המזרחית (2) עיקר היישוב המאוחר, כיסויה צפוף וייתכן שחלק מהתקופות שנתקיימו קודם לתקופה הביזנטית נעדרות עקב כך מהרישום (באתר רגיל נמצאים החרסים הקדומים בדרך כלל בטרסות הנמוכות, ואילו כאן החומר מטרסות אלה גובל באתר 1 הנמוך ושויך אליו, למרות שחלק מהחומר אולי נסחף מאתר 2 שמעליו). נ"צ 1531.1072 (במזרחית 1533.1072), גובה מוחלט 784 מ' (במזרחית כ־788- מ'), גובה יחסי כ3- מ' (לכל אחת מהן ביחס לסביבתה), תצפית כללית טובה, וטובה מאד מערבה לכיוון השפלה, שטח מרבי של כל חורבה כ־20- דונם, וביחד כ־40- דונם או יותר. ראשית היישוב בגבעה המערבית (1) בתקופת הב"ק 1 (כ5- דונם). לאחר פער היא חוזרת ונושבת בתקופת הב"ת 2 (כ6- דונם), ושוב פער עד תקופות הברזל 1 (כ10- דונם) ו2-א (כ14- דונם). נראה שכבר בתקופת הברזל 2ב מתפשט היישוב גם לגבעה המזרחית, והשטח מגיע יחד לכ15- דונם. בתקופת הברזל 2ג שיא היישוב בחורבה המערבית, וביחד כ־27- דונם. בתקופת הברזל 2ד ניטשת זמנית הגבעה המזרחית, וגם במערבית מצטמצם השטח לכ8- דונם: נראה שהאתר נפגע קשה במעבר בין שלבים אלו, ככל הנראה כתוצאה ממסע סנחריב. בהמשך חוזרת ונושבת הגבעה המזרחית, והשטח המשותף מגיע לכ19- דונם בתקופה הפרסית וכ15- דונם בהלניסטית. בתקופה הרומית יורד השטח לכ8- דונם ולא נמצאו שרידים בגבעה המזרחית. על מנת לקיים את הזיהוי בכפר-טוב הגדול צריך להניח כי לפחות שרידי התקופה הרומית 1 השתרעו גם מתחת לחורבה המאוחרת. בתקופה הביזנטית מגיע האתר המזרחי לשיאו, וביחד כ־32- דונם. בתקופות האיסלמיות מיושבות שתי החורבות בהיקף חלקי, כ־12- דונם יחד.
נוכח רציפות היישוב באתר, יש קושי בהנחה כי שמו שונה דרסטית במעבר לימי בית שני, אולם לא מוכר שם מקראי דומה העשוי להתאים לאתר. יצוין שכאחד האתרים הבולטים בתקופת ההתנחלות הממשיך קיומו גם לאחריה, העדרו מהמקורות המקראיים יוצא דופן באזורנו. מבין יישובי תקופת הברזל 1 ביהודה הממשיכים קיומם לתקופת הברזל 2, ומבין אתרי שלב 2ג שבאותו סדר גודל, זה היחיד שאין לו הצעת זיהוי מקראית סבירה או לפחות אפשרית. האתר מצוי בתחום קבוצה 6 ברשימות הערים מיהו' טו\יח, קבוצה שחלק מעריה מזוהות בסבב "כיסאות מוזיקליים" בין כמה אתרים קטנים יותר מח' א-טיבה (אשען וינים, ע"ע).
הערות שוליים
- ↑ (תרגום שמחוני, עמ' 268; תרגום ליזה אולמן עמ' 411)
- ↑ יוסף בן-מתתיהו (יוספוס פלוויוס), תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, תרגם י.נ. שמחוני, הוצאת מסדה, תרפ"ג (1923), הדפסה מחודשת 1975, 1984, עמ' 268.
- ^ 3.0 3.1 מיכאל אבי-יונה, גאוגרפיה היסטורית של ארץ-ישראל: למן שיבת-ציון ועד ראשית הכיבוש הערבי, ירושלים, תש"ט, מהדורה רביעית מתוקנת תשמ"ד, עמוד 113.
- ^ 4.0 4.1 4.2 יוסף בן-מתתיהו ([טיטוס] פלוויוס יוספוס), תולדות מלחמת היהודים ברומאים, תרגמה ליזה אולמן, עריכה מדעית והערות ישראל שצמן, הוצאת כרמל, ירושלים 2009, הדפסה שלישית עם כמה תיקונים ותוספות 2010, עמ' 411, והערה למשפט 447 שם.
- ↑ F.M. Abel, Géographie de la Palestine, tomes I-II (3ème édition, 1967), Paris 1938, tome II, p. 294.
- ↑ ש. קליין, ארץ יהודה, תל אביב, תרצ"ט, עמ' 100–101.
- ↑ אבי עופר, הר-יהודה בתקופת המקרא (עבודת דוקטור), אוניברסיטת ת"א, תשנ"ג (1993),
- ↑ למשל אנציקלופדיה מקראית כרך ו' טור 322, ושם ספרות נוספת.
- ^ 9.0 9.1 מיכאל אבי-יונה, גאוגרפיה היסטורית של ארץ-ישראל: למן שיבת-ציון ועד ראשית הכיבוש הערבי, ירושלים, תש"ט, מהדורה רביעית מתוקנת תשמ"ד, עמודים 112–113, וכן הערה 15 בעמוד 112 והערה 15 (אחרת) בעמוד 113.
כפר טוב40920837Q133264802