כפיית הר כגיגית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כפיית הר כגיגית הוא מאורע המתואר בתלמוד בבלי שקרה במהלך מתן תורה שבו הקב"ה כפה את הר סיני על עם ישראל, והתנה עמם שאם לא יקבלו את התורה ימתו מתחתיו, דבר שהפך גם לביטוי להתנהגות שנכפית על אדם על ידי גורמים שמעליו, באופן שלא ניתנת לו האפשרות לערער או לסרב או לסטות מההוראה ימינה או שמאלה. לרוב המדובר הוא על כפייה על ידי חוק או משפט.

במקורות

בפסוק נאמר: ”וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹקִים מִן הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר”[1]. בתלמוד מובאת על כך דרשה מפורסמת:

'ויתיצבו בתחתית ההר', אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה[2] הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה – מוטב, ואם לאו – שם תהא קבורתכם.

כלומר, לפי דרשה זו הקב"ה 'לכד' את עם ישראל תחת התחתית של הר סיני, והיו כלואים תחת גיגית הפוכה. באותה שעה העמיד ה' בפניהם בחירה: או לקבל את התורה, או להיקבר בחיים בתוך ההר.

אולם מציינת הגמרא בהמשך שבימי אחשוורוש חזרו עם ישראל וקיבלו עליהם את התורה מאהבה[3].

בתלמוד בבלי במסכת עבודה זרה[4] מובא שלעתיד לבוא אומות העולם יטענו בפני הקדוש ברוך הוא, שגם הם אם היו כופים עליהם הר כגיגית היו מקבלים את התורה, עונה להם הקדוש ברוך הוא ראשונות יוכיחו שגם שבע מצוות בני נח שנתן להם לא קיימו.

לדעת רבי חסדאי קרשקש[5] קבלת התורה הייתה מתוך הכרח אונס וכפייה מחמת האותות והמופתים שהיו בהר, וכפייה זו משלו חכמים בלשון 'כפה עליהם את ההר', שמפני זה לא היה מקום לרצונם ובחירתם.

מול 'נעשה ונשמע'

אמירת "נעשה ונשמע" על ידי עם ישראל ככתוב: ”וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ד' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע.” (ספר שמות, פרק כ"ד, פסוק ז') מלמדת על הסכמה מוחלטת וללא תנאים של ישראל לקבל את התורה וזו עומדת לכאורה בניגוד לתיאור הכפייה שמובא בדברי התלמוד. נאמרו כמה הסברים לתירוץ שאלה זו:

ואם תאמר על התורה שבכתב כפה עליהם את ההר, והלא משעה שאמר להן מקבלין אתם את התורה, ענו כולם ואמרו 'נעשה ונשמע', מפני שאין בה יגיעה וצער והיא מעט. אלא אמר להן: על התורה שבעל פה (הייתה כפייה), שיש בה דקדוקי מצות קלות וחמורות והיא עזה כמות וקשה כשאול קנאתה.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ספר שמות, פרק י"ט, פסוק י"ז
  2. מבחינה לשונית המשמעות של "כפה" היא: הפך, כמו בלשון המשנה, מסכת שבת, פרק י"ח, משנה ב': 'כּוֹפִין אֶת הַסַּל לִפְנֵי הָאֶפְרוֹחִים, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלוּ וְיֵרְדוּ'.
  3. תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ח עמוד א'
  4. מסכת עבודה זרה, דף ב' עמוד ב'
  5. אור ה' מאמר ב כלל ה פ"ו
  6. תוספות, מסכת שבת, דף פ"ח עמוד א'
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

כפיית הר כגיגית40924103Q133830216