כף מליאס
כֵּף מַלֵיאָס (ביוונית: Ακρωτήριον Μαλέας וגם Καβομαλιάς, קבומליאס; ביוונית עתיקה: כף מַלֵאַה) הוא שמם של כף ושל חצי אי בדרום מזרח הפלופונסוס שביוון. כדי להבחין בין השניים מכונה לעיתים חצי האי בשם "אֶפִּידַבְרוֹס לִימִירָה" (Επίδαυρος Λιμηρά), על שם העיר העתיקה אפידאורוס ששכנה בו. הכף מפריד בין מפרץ לקוניה במערב לים האגאי במזרח, והוא הנקודה הדרומית ביותר של יוון היבשתית אחרי כף מטפן. הים סביב הכף ידוע בבוגדנותו והשיט בו מסוכן וקשה בשל מזג האוויר ההפכפך והסערות העזות והתכופות המאפיינים אותו. על הכף ניצב אחד מן המגדלורים הגדולים ביותר בים התיכון, שכיום אינו פועל יותר.
גאוגרפיה
כף מליאס הוא יחידת-מחוז של לקוניה. חצי האי כולו וחלק מן החוף המזרחי שייכים לרשות המקומית מונמבסיה (Μονεμβασία). בקצה הדרומי של חצי האי משתרעת היחידה המוניציפלית בוֹייס (Βοιές), אשר הגדולה בעריה היא נֵאַפּוֹלִי ( Νεάπολη). ממערב לחצי האי שוכן האי אלפוניסוס (Ελαφόνησος), המפורסם בחופיו החוליים והארוכים.
היסטוריה
בעת העתיקה עבר ליד כף מליאס אחד מנתיבי הספנות העיקריים שקישרו בין מזרח הים התיכון למערבו. הים הסוער סביב הכף נודע לשמצה עוד בימי קדם, והוא נזכר לראשונה באודיסיאה. הומרוס מתאר כיצד הסיטו הרוחות העזות את אונייתו של אודיסאוס וגזרו עליו שנות נדודים נוספות בטרם הצליח לשוב לביתו באיתקה.
- "ודאי הייתי מגיע בשלום לארץ מולדתי, לולא משברים, ושטף ורוח בּוֹרֵאַס, כשאנו סובבים ירכתי מָלֵּיָה, טלטלונו לקִתֵּירָה. תשעה ימים נשאונו רוחות מתנגדות בכנפיהן דרך הים רב הדגה, ולסוף, בעשירי, הגענו לארץ הלוֹטוֹפָגִים, בני אדם נִזונים מפרחים." (הומרוס, אודיסאה, שיר תשיעי, 79-84. בתרגום שאול טשרניחובסקי)
גורל דומה פקד גם את יאסון והארגונאוטים בדרכם אל קולכיס:
- "אחרי שנסתיימה בניית האנייה ארגו לרגלי הר פֶּלִיוֹן, העמיס עליה יאסון, בנוסף למנחות האחרות, גם חצובה מנחושת, ושט מסביב לפלופונסוס מתוך כוונה להגיע לדלפי. אך כשהגיע לכף מאליאה, תפסה אותו רוח צפונית וסחפה את ספינתו ללוב, ולפני שהבחין ביבשה, עלתה האנייה על שרטון באגם טריטוֹניס." (הרודוטוס, ספר ד', 179. בתרגום בנימין שימרון ורחל צלניק-אברמוביץ.)
חשיבותו של הכף פחתה עם פתיחת תעלת קורינתוס, שאיפשרה לאוניות לעקוף את הפלופונסוס ולא להקיפו. ברם, עדיין מתנהלת תנועה ערה של אוניות בסמוך לכף, שכן המעבר בתעלה אינו אפשרי לכלי שיט שרוחבם עולה על 21 מטרים.
לאחר כיבוש יוון במלחמת העולם השנייה החלו הגרמנים לבנות במקום מצודה להגנה ולתצפית על נתיב האוניות החשוב העובר ליד הכף, אך העבודות נפסקו עם סיום הכיבוש ב-1944.
קישורים חיצוניים
22376469כף מליאס