כי האדם עץ השדה (פסל)

כי האדם עץ השדה

נתונים על היצירה
מיקום	יד ושם ירושלים שבישראל

כי האדם עץ השדה הוא פסל מאת האמן צדוק בן דוד, המוצב במצפור הפרטיזנים שבמתחם יד ושם בירושלים. הפסל, המעוצב בדמות עץ המורכב ממאות דמויות אדם, מסמל את הישרדותם של הפרטיזנים היהודים בתקופת השואה.

רקע והקמה

מצפור הפרטיזנים הוקם בספטמבר 2003 בתרומתה של משפחת קארטן, לזכרם של בני הזוג ג'וליה ואיזידור קארטן, אשר היו פרטיזנים ולחמו בנאצים ביערות אוקראינה. המצפור נבנה כחלק מאירועי ציון 50 שנה להיווסדו של יד ושם, ותוכנן על ידי האדריכל דן צור. במטרה להעשיר את האתר במרכיב אומנותי, הוחלט להציב בו פסל, ולאחר תהליך בחירה נבחרה יצירתו של צדוק בן-דוד מתוך ארבע הצעות שהוגשו.

עיצוב ומשמעות

הפסל מתנשא לגובה של שישה מטרים ורוחבו שישה מטרים. הוא מבוסס על קווי המתאר של עץ שצילם בן-דוד בלונדון, אך במקום עלווה טבעית, ענפיו מורכבים מכ-600 דמויות אדם – גברים, נשים וילדים – שגולפו בחיתוך ידני. כל דמות שונה מחברתה, ובכך משקפת את האינדיבידואליות של הפרטיזנים ואת היותם חלק מהשלם. הפסל יוצר אשליה כפולה: ממרחק הוא נראה כעץ טבעי, אך מבט קרוב חושף את הדמויות החוסות בין ענפיו. המסר המרכזי של היצירה הוא כי "האדם הוא-הוא העץ" – סמל לכוח ההישרדות ולתקווה לצמיחה, בהשראת הפסוק "כי האדם עץ השדה".

הצבת הפסל

הפסל הוצב במצפור הפרטיזנים בשבוע שלפני חנוכת האתר ונחנך בטקס רשמי שנערך ב-17 בספטמבר 2003, במעמד הנהלת יד ושם. ועדת הבחירה כללה את יו"ר יד ושם אבנר שלו, מנהלת אגף המוזיאונים יהודית ענבר ואוצרת האמנות יהודית שנדר. זהו הפסל הציבורי העשירי של צדוק בן-דוד שהוצב בישראל, והוא מצטרף לפסלים נוספים שנבחרו לשילוב במתחם יד ושם, בהם יצירתו של האמן מנשה קדישמן.

חומרים וטכניקה

הפסל עשוי מתכת שנחתכה בעבודת יד, ועובייה נע בין 10 ל-15 סנטימטרים, מה שמקנה לו תחושה של עדינות ושבריריות. הוא יצר את הפסל במסגרייה בנס ציונה בשנת 2003, ומאז הפך לחלק בלתי נפרד מהנוף של מצפור הפרטיזנים, המשתלב עם היער הסובב אותו ומחזק את המסר של הישרדות וצמיחה מתוך הכאב.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

כי האדם עץ השדה (פסל)42380082Q137410833