כביש A55 (בריטניה)
 | |
 | |
| הכביש סמוך לקולווין ביי | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| כינוי | כביש החוף צפון ויילס |
| סיווג | כביש ארצי |
| אורך | 141 ק"מ |
| הקמה | |
| תקופת הבנייה | ?–- |
| מיקום | |
| נקודת התחלה | צ'סטר, צ'שייר |
| נקודת סיום | הוליהד, אנגלסי |
 | |
כביש A55 (באנגלית: A55 road) הוא כביש ראשי הממוקם באנגליה וויילס ומחבר בין צ'סטר להוליהד לאורך החוף של צפון ויילס.
הכביש משמש ציר תחבורה עיקרי וחשוב המשרת את מרכזי האוכלוסיה של צפון ויילס ומחבר אותה למרכזי האוכלוסיה של מערב המידלנדס ורשת הכבישים המהירים של בריטניה. ייחודו של ה-A55 הוא בכך שהוא כולל מאפיינים רבים של כביש מהיר, אך אינו מוגדר רשמית ככזה, משום כך הוא מכונה כביש צפון ויילס המהיר (North Wales Expressway).
היסטוריה
ראשית התפתחותו של ציר התחבורה שלאורך חופה של צפון ויילס נעוצה בראשית המאה ה-19, כאשר המהנדס תומאס טלפורד הופקד על שדרוג דרך החוף, לרבות הקמת גשרי התלייה ההיסטוריים מעל שפך נהר קונוויי ומצר מנאי. במחצית המאה ה-19 נסללה לאורך אותו מסדרון מסילת הרכבת צ'סטר–הוליהד, בתכנונו של רוברט סטיבנסון, אשר לקחה את רוב תנועת הדואר, הנוסעים והמטען לאירלנד וממנה, ודחקה את דרך החוף לתפקיד משני. רק לאחר הקמת משרד ויילס בשנות ה-60 של המאה ה-20 הוכר ציר A55 כנתיב התחבורה הראשי לצפון ויילס. במקביל להתקדמות סלילת כביש M4 בדרום ויילס, הוחלט על שדרוג כולל של הדרך מצ'סטר לבנגור והפיכתה לדרך מהירה דו-נתיבית. התנאים הטופוגרפיים המאתגרים של קו החוף הצפוני, בהם מצוקים, שפכי נהרות, לשונות סלע ואזורי נוף מוגנים, הציבו אתגר הנדסי רב בפיתוח נתיב התחבורה[1].
בעיות תנועה חמורות בערים קולווין ביי, קונווי ול'אנדידנו הובילו להקמת צוות בדיקה ממשלתי בשנת 1966. הדו"ח שפורסם ב-1968 המליץ על סלילת כביש מהיר מזרח–מערב שיעקוף את המרכזים העירוניים. ההחלטה על הכפלת הדרך מצ'סטר לבנגור אושרה רשמית ב-1967, אם כי קדמו לה מספר מעקפים ושיפורים מקומיים. שיקולים מעשיים הכתיבו את סדר העבודות, כאשר קטעים במזרח נסללו תחילה במקביל לתכנון קטעים מורכבים יותר במערב קלויד וגוויניד'. בפיתוח נתיב ה-A55 שולבו פתרונות חדשניים רבים, בהם מנהרות, מעקפים חופיים, קטעי חציבה עמוקים ומבנים מיוחדים, שנועדו להתמודד עם גאולוגיה מורכבת, שרידי כריית עופרת עתיקה ומסדרונות תפוסים על ידי דרך טלפורד ומסילת הרכבת. אף שהכביש מתפקד כציר מהיר בדומה ל-M4, הוא אינו מוגדר ככביש מהיר (motorway), בין היתר בשל היעדר חלופות לרכב שאינו מורשה לנסיעה בכביש מהיר[1][2].
שיאו ההנדסי והסמלי של הפרויקט היה חציית שפך נהר קונווי, שנפתחה לתנועה באוקטובר 1991. לאחר בחינה ממושכת בוטלה תוכנית לגשר סמוך לטירת קונווי, ובמקומה נבחר פתרון יקר אך רגיש יותר לסביבה; מנהרה תת-ימית בשיטת אלמנטים שקועים, הראשונה מסוגה בבריטניה. פתרון זה הסיר צוואר בקבוק תחבורתי והמחיש את היכולת לשלב שיקולים סביבתיים, היסטוריים והנדסיים בפרויקט תשתית לאומי רחב היקף[3].
נתיב ה-A55
ה-A55 מתחיל בצידו המערבי בהוליהד, בכיכר סמוכה לתחנת הרכבת הוליהד למסוף המעבורות ונמל הוליהד. משם הוא ממשיך לכיוון מזרח, עובר בגשר את מצר קמרן, מאגף מדרום את העיירה ואלי, ובקצה המזרחי של האי אנגלסי הוא עוקף את ל'אנוויירפול'גוונגיל' מצפון ועובר את מצר מנאי על גבי גשר בריטניה. בנקודת הקילומטר ה-35.5 שלו, הוא מתחבר במחלף (9) עם כביש ה-A487 ואז במחלף (10) עם כביש ה-A4087, שניהם מדרום-מערב לעיר בנגור; אלו מחברים אתו לבנגור ולקרנרבון (כ-9 ק"מ דרום-מערבית משם). בנקודת הקילומטר ה-40.5 שלו, הוא חוצה במחלף (11) את כביש ה-A5 (החוצה את צפון ויילס), משם הוא ממשיך מזרחה לאורך החוף ועובר את ל'אנוויירפרכן סביב הקילומטר ה-49 שלו[2].
בנקודת הקילומטר ה-60.7 שלו, מתחבר ה-A55 במחלף (17) עם ה-A457 צפונית לקונווי ומיד לאחר מכן הוא עובר במנהרה באורך כקילומטר ("מנהרת קונווי") מתחת לנהר הקונווי, משם הוא עובר מדרום לצומת ל'נדידנו ומחבר במחלף (19) לכביש ה-A470 המחבר אותו צפונה לל'נדידנו ודרומה לאורך נהר הקונווי לכיוון בטווס-אי-קוייד ודולגל'אי. משם הוא עובר דרך קולווין ביי, כאשר סמוך לנקודת הקילומטר ה-80 שלו צפונית לאברגלה, מתרחק הכביש מהחוף וממשיך לכיוון סנט אסאף (מחלף 27, במפגש עם ה-A525). משם ממשיך הכביש לכיוון מזרח ומתעקל לכיוון דרום-מזרח כשהוא מלווה את שפך נהר הדי, עובר את הוליוול ואת פלינט מדרום ואת מולד ובאקלי מצפון; סמוך לאוולו בקילומטר ה-120.5 שלו, הוא מתחבר במחלף (34) עם ה-A494 הממשיך צפונה לכיוון ליברפול[2].
בחלקו האחרון (לאורך כ-12 קילומטר) ה-A55 מאגף את פאתי העיר צ'סטר מדרום ומדרום-מזרח, כשהוא עובר את ה-A483 במחלף (38) בקילומטר ה-132.2 שלו, מתחבר לתחילת ה-A41 (כביש הטבעת של צ'סטר), עובר את נהר הדי ואת ה-A51 במחלף (40) לפני שהוא הופך לכביש המהיר M51, הממשיך לעלות צפונה לכיוון ליברפול.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- כביש ה-A55, באתר 'כבישי סאייבר'
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 A55. The North Wales Coast Road, UK Motorway Archive
- ^ 2.0 2.1 2.2 A55, Roads
- ↑ Eryl Crump, A brief history of the A55, North Wales' most notorious road, Daily Post, 29 בדצמבר 2015
כביש A55 (בריטניה)42421133Q3400373