כביש קולימה R504
 | |
.jpg) | |
| כביש קולימה המרוצף, בקילומטר ה-52 מיאקוטסק (ניז'ני בסטיאך) לטיונגוליו. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| כינוי | דרך העצמות |
| כביש מהיר | כן |
| כביש אגרה | לא |
| אורך | 2,031 ק"מ |
| הקמה | |
| תקופת הבנייה | ?–1932 |
| מיקום | |
| ערים ראשיות | מגדן |
| נקודת התחלה | ניז'ני בסטיאך |
| נקודת סיום | מגדן |
| כבישים מסתעפים | כביש R503, כביש R600 |
הכביש המהיר R504 קולימה ("הכביש הפדרלי 'קולימה'"), חלק מכביש M56, הוא כביש מהיר במזרח הרחוק הרוסי, המקשר בין מגדן לעיירה ניז'ני בסטיאך, השוכנת על הגדה המזרחית של נהר לנה מול יקוטסק. בניז'ני בסטיאך הכביש המהיר קולימה מתחבר לכביש לנה.[1] כביש קולימה ידוע גם כדרך העצמות, בשל העובדה שהכביש נבנה על ידי אסירי גולאג בתקופת שלטונו של יוסיף סטלין.[2][3] באופן מקומי הכביש ידוע בשם "הדרך", או "דרך קולימה", מכיוון שהוא הכביש היחיד באזור ולכן אינו זקוק לשם מיוחד כדי להבדיל אותו מכבישים אחרים.
היסטוריה
מנהלת הבנייה של הנ.ק.ו.ד. דלסטרוי עמלה על הקמת הכביש המהיר קולימה בתקופת סטלין בברית המועצות. אסירים במחנה העבודה סבוסטלאג החלו את הסלילה הראשונה בשנת 1932 והבנייה נמשכה במסגרת עבודות גולאג עד שנת 1953 והכביש נסלל למעשה על ידי אסירי גולאג.
הכביש מהווה אנדרטה, שכן עצמותיהם של כ-250,000–1,000,000[4] איש שמתו בעת הקמתו הונחו מתחת לכביש או סביבו.[5] מכיוון שהדרך בנויה על קפאת-עד, התארגנות במרקם הכביש נחשבה מעשית יותר מחפירת חורים חדשים כדי לקבור את גופות המתים.[6]
כיום
בשנת 2008, קיבל הכביש מעמד של כביש פדרלי, וכיום הוא כביש חצץ ברוב מזגי האוויר.
כאשר שודרג הכביש, שונה המסלול כך שהוא עוקף את החלק מקיובמה לקדיצ'ן דרך טומטור, ובמקום זאת עובר מקיובמה לקדיצ'ן צפונית יותר דרך העיירה אוסט-נרה. מקטע 420 הק"מ בין טומטור לא היה מתוחזק ברובו מקטע 200 ק"מ בין טומטור לקדיצ'ן ננטש לחלוטין.[7] קטע זה ידוע כדרך הקיץ העתיקה ואינו בשימוש סדיר. במהלך החורף, נהרות קפואים עשויים לסייע במעברי נהרות. דרך הקיץ העתיקה נותרה אחד האתגרים הגדולים עבור אופנוענים הרפתקנים ורוכבי אופנוע.
האזור קר במיוחד במהלך החורף. העיירה אוימיאקון, בערך 100 ק"מ מהכביש המהיר, היא המקום המיושב הקר ביותר על פני כדור הארץ.[8] הטמפרטורה הנמוכה הממוצעת באוימיאקון בינואר היא מינוס 50 מעלות צלזיוס.[9]
מעבר אופנועים
דרך הקיץ העתיקה הפכה לאתגר עבור אופנוענים הרפתקניים. לאחר נפילת הממשלה הסובייטית, בדרך נסעו לראשונה אופנוענים מערביים בקיץ 1995, כאשר צוות מונדו אנדורו הבריטי השלים מעבר מיאקוטסק למגדן. זמן קצר לאחר מכן השלים נודד נורווגי הלגה פדרסן את הדרך, החל ממגדן. בשנת 2006 צעדו שני הרפתקנים צרפתים (סיריל דלפוסה-גויראמנד וגיום טורלורת') ליקוטסק בדרך הישנה.
המסלולים הבולטים הבאים באופנוע כוללים את מסע האופנועים העולמי של יואן מקגרגור וצ'רלי בורמן בשנת 2004, שהפך לסדרת טלוויזיה פופולרית, ספר ומהדורת DVD, כולם נקראים Long Way Round. עם זאת, בשל מועד הנסיעה ומצב הדרך, לא היה באפשרותם וצוות התמיכה שלהם להשלים את המעבר ללא עזרה. במקום זאת הם הצטרפו לשיירת משא רוסית, שמשאיותיה הצליחו לעלות על הנהרות.
סיימון מילווארד השלים מעבר בכביש בשנת 2001 באופנוע והוא נהג באופניים בחורף 2004.[10] סשה טפליאקובה (נסע דרך הקיץ העתיקה) באותה שנה. בשנת 2006, מארח תוכנית האירוח ההונגרית, שנדור פברי, והצייר אנדראס ואהורן עשו טיול ונסעו בכביש מגדן ליקוטסק. בשנים הבאות שימש הכביש הרפתקנים רבים.
המסלול
| מרחק | מקום | תיאור | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 0 ק"מ | ניז'ני בסטיאך/יקוטסק | על נהר לנה | ||||||||
| 57 קילומטרים (40 מיל) | טיונגיוליו | סוף הריצוף | ||||||||
| 350 קילומטרים (220 מיל) | קרסט-חלדג'יי | כביש, צפון מזרח, מעבורת קיץ מעבר לנהר אלדן | ||||||||
| 380 קילומטרים (240 מיל) | חנדיגה | על נהר אלדן | ||||||||
| חלופה: באמצעות סנפירית מיקוטסק במורד הלנה ובמעלה אלדן, 530 קילומטרים (330 מיל), 10 שעות | ||||||||||
| מעל הרי סונטאר-ח'יאטה, 1,200 מטרים (3,940 רגל) לעבור, נהר ווסטוכנאיה | ||||||||||
| 700 קילומטרים (430 מיל) | קיובמה | |||||||||
| 940 קילומטרים (580 מיל) | (מסלול חדש) אוסט-נרה | על נהר האינדיגירקה, מזרח: כמה עיירות כרייה, עיירת ארטיק, מקורם של נהר נרה, 1,452 מטרים (4,760 רגל) לעבור | ||||||||
| חלופה: (מסלול דרך קיץ ישנה) 155 קילומטרים (100 מיל) צפונית מזרחית לטומטור, 250 קילומטרים (160 מיל), כביש צפונית מזרחית (לא יכול להיות עביר אלא אם הוא קפוא), אל מחוז מגדן | ||||||||||
| 1,240 קילומטרים (770 מיל) | קדיקצ'ן | (בסמוך למכרות פחם והמרכז הישן לעיבוד אורניום מיאונדזה) | ||||||||
| 1,330 קילומטרים (830 מיל) | סוסומן | |||||||||
| 1,500 קילומטרים (930 מיל) | דבין | עם גשר נהר קולימה | ||||||||
| 1,680 קילומטרים (1,040 מיל) | אורוטוקאן | הדרך פונה דרומית-מזרחית ודרומית 300 קילומטרים (190 מיל) של טייגה שלא אוכלסה ברובה | ||||||||
| 1,759 קילומטרים (1,090 מיל) | גרבה | כביש 44H-3 לאומסוקצ'ן מתפצל; תחילת הכביש המהיר אנאדיר | ||||||||
| 1,830 קילומטרים (1,140 מיל) | אטקה | נכנס לשפלה | ||||||||
| 1,950 קילומטרים (1,210 מיל) | פאלאטקה | |||||||||
| 1,980 קילומטרים (1,230 מיל) | סוקול | |||||||||
| 2,030 קילומטרים (1,260 מיל) | מגדן | |||||||||
יש גם קיצור דרך נופי ממגדן לסוסומן דרך אוסט-אומצ'וג הנקרא כביש טנקינסקאיה, שמקבל הרבה פחות תעבורה קשה מהקטע הראשי של הכביש המהיר M56 בין מגאדן לסוסומן.
מרחקים: יקוטסק לחנדיגה 380 קילומטרים (240 מיל), לקיובמה 320 קילומטרים (200 מיל), אל קדיקצ'ן (דרך טומטור) 420 קילומטרים (260 מיל), קדיקצ'ן עד סוסומן 90 קילומטרים (60 מיל), סוסומן למגדן 630 קילומטרים (390 מיל) . מקיובמה עד קדיקצ'אן צפונה דרך אוסט-נרה (החלק החדש והמתוחזק) הוא כ-650 קילומטרים (400 מיל).
נכון לקיץ 2010, דרך הקיץ העתיקה דרך טומטור עדיין משמשת למעבר אופנועים ורכבי שטח, בעיקר 4×4.
דרך לצ'וקוטקה
הכביש המהיר אנאדיר מכביש קולימה לאנאדיר בצ'וקוטקה החל בבנייה במהלך העשור השני של המאה ה-21. על פי התוכנית, הוא יעבור את אומסוקצ'אן, אומולון ואילירני ויכלול בנייה של 1,800 קילומטרים (1,100 מיל) של כבישים.[11] העבודה צפויה לקחת 8 שנים, עאשר בניית 50 הקילומטרים הראשונים של הכביש החלה בשנת 2012.
לקריאה נוספת
- Bloom, L. R. and Vince, A. E. (2006) Mondo enduro: the ultimate adventure on two wheels – 44,000 miles in 400 days, Findon: RippingYarns.com, מסת"ב 1-904466-28-1
- McGregor, E., Boorman, C. and Uhlig R. (2005) Long way round : chasing shadows across the world, London : Time Warner, מסת"ב 0-7515-3680-6
- Pedersen, H., Payne, D. and Squire, S. (1998) 10 Years on 2 Wheels: 77 Countries, 250,000 Miles, Elfin Cove Press, מסת"ב 0-944958-38-9
- Scott, A. (2008) The Road Gets Better From Here, Vivid Publishing, מסת"ב 0-9804934-0-4
- The Long Course route and GPS track [2]
- Thompson, G. (2002) Kolyma – The Road of Death, The Mission Reporter, Florida : Dundee, www site [accessed 21 May 2007]
- Turtle Expedition
- AskYakutia.com : Road condition reports
ראו גם
קישורים חיצוניים
- Along Russia’s ‘Road of Bones,’ Relics of Suffering and Despair, באתר ניו יורק טיימס
- תיאור משלחת דרכים יקוטסק-מגדן ובחזרה
- זולטן סלקאי עשה סרט תיעודי של מחנה הגולאג בקולימה.
הערות שוליים
- ^ [1]
- ^ Warren, Marcus (10 באוגוסט 2002). "'Road of Bones' where slaves perished". The Daily Telegraph. London: TMG. ISSN 0307-1235. OCLC 49632006. נבדק ב-5 בפברואר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Westcott, Gary & Monica (2012). "Road of Bones to the Coldest Place in the World –". Russian Life. אורכב מ-המקור ב-21 בנובמבר 2018. נבדק ב-5 בפברואר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hochschild, Adam (2003) [1994]. "17: Beyond the Pole Star". The Unquiet Ghost: Russians Remember Stalin. Boston: Houghton Mifflin Harcourt. p. 237. מסת"ב 9780547524979. Retrieved 14 June 2017. "Secret police authorities in Kolyma today say there are records - sometimes a complete file, sometime just a name on a list - of two million men and women who were shipped to the territory between 1930 and the mid-1950s. But no one knows, even approximately, how many of these prisoners died. Even historians who have spent years studying Kolyma come up with radically different numbers. I asked four such researchers, who between them have written or edited more than half a dozen books on the gulag, what was the total Kolyma death toll. One estimated it at 250,000, another at 300,000, one at 800,000, and one at 'more than 1,000,000.'"
- ^ Thompson G., (2002) Kolyma – The Road of Death
- ^ Middleton, Nick, Going to Extremes
- ^ Colebatch, Walter. Siberian Extreme 2010 – Back for More, 8 July 2010. Retrieved 25 July 2014.
- ^ p. 57, Extreme Weather: A Guide & Record Book, Christopher C. Burt and Mark Stroud, New York: W. W. Norton & Company, 2007, מסת"ב 0-393-33015-X.
- ^ Погода и Климат. Retrieved 25 July 2014.
- ^ https://roblilwall.com/
- ^ Project to build road from Kolyma to Anadyr drawn up
30957257כביש קולימה R504