ישנוניות
| תחום | פסיכיאטריה |
|---|---|
ישנוניות היא מצב של תשוקה חזקה לשינה, או שינה לתקופות ארוכות בצורה יוצאת דופן. יש לזה משמעויות וסיבות ברורות. זה יכול להתייחס למצב הרגיל שלפני ההירדמות (אנ'),[1] למצב של ישנוניות עקב הפרעות בשעון ביולוגי, או סימפטום של בעיות בריאותיות אחרות. זה יכול להיות מלווה עייפות, חולשה וחוסר זריזות נפשית.[2]
ישנוניות נתפסת לעיתים קרובות כסימפטום ולא כהפרעה בפני עצמה. עם זאת, המושג של ישנוניות שחוזרת על עצמה בזמנים מסוימים מסיבות מסוימות מהווה הפרעות שונות, כגון ישנוניות מוגזמת בשעות היום, הפרעות שינה בעבודה במשמרות ואחרות; וישנם קודים רפואיים לישנוניות הנתפסת כהפרעה.
ישנוניות עלולה להיות מסוכנת בעת ביצוע משימות הדורשות ריכוז מתמיד, כגון נהיגה ברכב. כאשר אדם עייף מספיק, עלולות להיווצר שינה זעירה. אצל אנשים שאין להם שינה, ישנוניות עלולה להתפוגג באופן ספונטני לפרקי זמן קצרים; תופעה זו היא הרוח השנייה, ונובעת מהמחזור הרגיל של הקצב הצירקדי המפריע לתהליכים שהגוף מבצע כדי להכין את עצמו למנוחה.
גורמים
הפרעות בשעון הביולוגי
הפרעות בשעון הביולוגי הן גורם שכיח לנמנום כמו מספר מצבים אחרים כגון דום נשימה בשינה, נדודי שינה ונרקולפסיה.[2] הפרעות בשעון הביולוגי מסווגות כחיצוניות או פנימיות. הסוג הראשון הוא הפרעת שינה בעבודה במשמרות, הפוגעת באנשים שעובדים בלילות או במשמרות מתחלפות. הסוגים הפנימיים כוללים:[3]
- הפרעת שינה מתקדמת (אנ') (ASPD) - מצב שבו חולים מרגישים ישנוניים מאוד והולכים לישון מוקדם בערב ומתעוררים מוקדם מאוד בבוקר
- תסמונת השעון הביולוגי הדחוי (DSPD) - תזמון שגוי של שינה, תקופת שיא של ערנות, קצב הליבה של טמפרטורת הגוף, מחזורים הורמונליים ומחזורים יומיים אחרים כך שהם מתרחשים באיחור של מספר שעות בהשוואה לנורמה, לעיתים קרובות מאובחנים בטעות כנדודי שינה.
- תסמונת מחזור עירות-שינה שונה מ-24 שעות - שעון ביולוגי פגום ומחזור שינה-ערות שלרוב ארוך יותר (לעיתים רחוקות קצר יותר) מהתקופה הרגילה של 24 שעות, מה שגורם לתלונות של נדודי שינה וישנוניות יתר.
- קצב שינה-ערות לא סדיר (אנ') - תנומות רבות לאורך 24 השעות, ללא פרק שינה ראשי בלילה ואי סדירות מיום ליום
מחלה גופנית
ישנוניות יכולה להיות גם תגובה לזיהום.[4] ישנוניות כזו היא אחת ממספר התנהגויות חולי או תגובות לזיהום שחלק מהתאורטיות התפתחו כדי לקדם התאוששות על ידי שימור אנרגיה בזמן שהגוף נלחם בזיהום באמצעות חום ואמצעים אחרים.[5][6] סיבות אחרות כוללות:[7][8]
- חרדה
- גידול מוחי
- כאבים כרוניים
- זעזוע מוח - פגיעה מוחית טראומטית קלה
- סוכרת
- פיברומיאלגיה
- פגיעת ראש
- היפרקלצמיה - יותר מדי סידן בדם
- היפרמגנזמיה
- היפונתרמיה - נתרן נמוך בדם
- תת-פעילות של בלוטת התריס - הגוף אינו מייצר מספיק הורמונים השולטים כיצד תאים משתמשים באנרגיה
- דלקת קרום המוח
- הפרעה אפקטיבית - דכדוך
- טרשת נפוצה
- נרקולפסיה - הפרעה במערכת העצבים
- שברים בגולגולת
- מחלת השינה - נגרמת על ידי טפיל ספציפי
- לחץ
הערכה
בדיקת ישנוניות דורשת הערכה מדויקת. האבחנה תלויה בשני גורמים, אם הישנוניות היא כרונית או הפיכה. כרונית מסמלת שהמטופל, בניגוד לאנשים בריאים, חווה ישנוניות מתמשכת, שאינה חולפת. הפיכה מייצגת את העובדה שגם אם האדם הולך לישון, ייתכן שהישנוניות לא תיעלם לחלוטין לאחר ההתעוררות. הבעיה בהערכה היא שחולים עשויים לדווח רק על ההשלכות של ישנוניות: אובדן אנרגיה, עייפות, חולשה, קושי לזכור או להתרכז וכו'. חיוני לשאוף לאמצעים אובייקטיביים כדי להקטין את רמת הישנוניות.
חומרה
מספר בדיקות אבחון זמינות כדי לסייע בבירור החומרה והגורמים הסבירים לישנוניות חריגה.[9][10]
טיפול
ישנוניות היא סימפטום, ולכן הטיפול יהיה תלוי בגורם הישנוניות. אם הסיבה היא ההתנהגות ובחירות החיים של המטופל זה עשוי לעזור לנוח הרבה ולהיפטר מהסחות דעת. חשוב גם לבדוק מה גורם לבעיה, כמו לחץ או חרדה, ולנקוט בצעדים להפחתת התחושה.[7]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Bereshpolova, Y.; Stoelzel, C. R.; Zhuang, J.; Amitai, Y.; Alonso, J.-M.; Swadlow, H. A. (2011). "Getting Drowsy? Alert/Nonalert Transitions and Visual Thalamocortical Network Dynamics". Journal of Neuroscience. 31 (48): 17480–7. doi:10.1523/JNEUROSCI.2262-11.2011. PMC 6623815. PMID 22131409.
- ^ 2.0 2.1 "Drowsiness – Symptoms, Causes, Treatments". www.healthgrades.com. 26 ביוני 2014. נבדק ב-2015-10-31.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Circadian Sleep Disorders Network". www.circadiansleepdisorders.org. נבדק ב-2015-11-02.
- ^ Mullington, Janet; Korth, Carsten; Hermann, Dirk M.; Orth, Armin; Galanos, Chris; Holsboer, Florian; Pollmächer, Thomas (2000). "Dose-dependent effects of endotoxin on human sleep". American Journal of Physiology. Regulatory, Integrative and Comparative Physiology. 278 (4): R947–55. doi:10.1152/ajpregu.2000.278.4.r947. PMID 10749783.
- ^ Hart, Benjamin L. (1988). "Biological basis of the behavior of sick animals". Neuroscience & Biobehavioral Reviews. 12 (2): 123–37. doi:10.1016/S0149-7634(88)80004-6. PMID 3050629.
- ^ Kelley, Keith W.; Bluthé, Rose-Marie; Dantzer, Robert; Zhou, Jian-Hua; Shen, Wen-Hong; Johnson, Rodney W.; Broussard, Suzanne R. (2003). "Cytokine-induced sickness behavior". Brain, Behavior, and Immunity. 17 (1): 112–118. doi:10.1016/S0889-1591(02)00077-6. PMID 12615196.
- ^ 7.0 7.1 "Drowsiness: Causes, Treatments & Prevention". www.healthline.com. 14 באוקטובר 2015. נבדק ב-2015-10-31.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Drowsiness: MedlinePlus Medical Encyclopedia". www.nlm.nih.gov. נבדק ב-2015-10-31.
- ^ Carskadon, M.A.; Dement, W.C.; Mitler, M.M.; Roth, T.; Westbrook, P.R.; Keenan, S. Guidelines for the Multiple Sleep Latency Test (MSLT): a standard measure of sleepiness. Sleep 1986; 9:519–524
- ^ Johns, MW (במרץ 2000). "Sensitivity and specificity of the multiple sleep latency test (MSLT), the maintenance of wakefulness test and the epworth sleepiness scale: failure of the MSLT as a gold standard". Journal of Sleep Research. 9 (1): 5–11. doi:10.1046/j.1365-2869.2000.00177.x. PMID 10733683.
{{cite journal}}: (עזרה)
38113188ישנוניות