ירוסלימקה
ירוסלימקה (באוקראינית: Єрусалимка ), הייתה שכונה יהודית בעיר ויניצה, העיר הראשית של מחוז פודוליה באוקראינה. השכונה הוקמה בסוף המאה ה-18 ונהרסה כליל בשנת 1942.
רקע היסטורי
העיר ויניצה נמצאת במערבה של אוקראינה על שני גדות נהר הבוג הדרומי. אזור פודוליה בו שוכנת העיר עבר תהפוכות שלטוניות רבות במהלך ההיסטוריה, אשר השפיעו רבות על האוכלוסייה היהודית שהתגוררה בתחומו.
ויניצה הייתה ידועה כמרכז מדיני ומסחרי מאז המאה ה-14, כאשר נכללה באיחוד הפולני-ליטאי. ב-1648 נכבשה על ידי מקסים קריבונוס, אחד ממפקד הקוזאקים של חמלניצקי, והייתה חלק מהמדינה הקוזאקית עד שנת 1654. בין השנים 1672 - 1699 הייתה בשליטת האימפריה העות'מאנית ולאחר מכן חזרה לשליטת האיחוד הפולני-ליטאי עד שנת 1793, כאשר עברה לתחומי האימפריה הרוסית עם החלוקה השנייה של האיחוד הפולני-ליטאי. הרפובליקה האוקראינית, שנוסדה בשנת 1921, לימים הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, הייתה חלק מברית המועצות עד לפירוקה בשנת 1991.
בתחום המושב (1793 - 1917) התקיימו ביטוי התרבות של המיעוטים, כגון שפה, חינוך וקהילה ללא הפרעה. השפה האוקראינית כמו גם היידיש הוכרו כשפות רשמיות והמוסדות הקהילתיים כגון בתי כנסת, כנסיות ובתי ספר הוכרו באופן רשמי.
ברפובליקה האוקראינית הסובייטית נקט השלטון מדיניות אידאולוגית אנטי-דתית מוצהרת: מוסדות דת נסגרו, פעילות דתית דוכאה, והדת הוגדרה כשריד בורגני. במקביל, הלאומיות עוצבה מחדש במסגרת סובייטית: הותרו ביטויים תרבותיים לאומיים כל עוד נותקו מהדת, והוכפפו לנאמנות למשטר הקומוניסטי. שפת הלימוד בכל בתי הספר הייתה רוסית והחינוך נועד לעצב “אדם סובייטי חדש” ולהחליש זהות דתית ולאומית עצמאית.
אפשר לראות בשנת 1922 כתחילת הקץ של החיים היהודיים בשכונת ירוסלימקה.
כאשר פלשה גרמניה לברית המועצות ביוני 1941, צפון מערב פודוליה, כולל העיר ויניצה, נכלל בנציבות הכללית של ווהלין ופודוליה (בגרמנית: Generalkommissariat Wolhynien und Podolien). האַיְינְזַצְגְרוּפֶּן בסיועם של כוחות גרמנים סדירים והאוכלוסייה המקומית, טבחו באוכלוסייה היהודית באופן שיטתי עד סוף שנת 1942 כאשר הוחרבו כליל כל הקהילות היהודיות, כולל קהילת יהודי ויניצה.[1] הנאצים השתמשו בהריסות בתי שכונת ירוסלימקה כדי לבנות סוללות ודרכי גישה לגשרים שמעל נהר הבוג הדרומי.
במוזיאון ויניצה להיסטוריה מקומית נשמרים אלבומי תמונות בהן הונצחו על ידי התושבים המקומיים הרחובות הצרים והבתים בסגנונות השונים יחד עם תושבי הרובע העתיק ירוסלימקה. מקורות נוספים באמצעותם אפשר לשחזר את מראה השכונה את אופייה, את תרבותה ואת תושביה הם אוספי האומנים המקומיים, בינים ציוריו של נתן אלטמן (1889 - 1970), סידרת הציורים "אגדות ירוסלימקה של ויניצה" של מיכאיל צלייביץ' לושק (באוקראינית: Лошак Михайло Цалевич) (1919 - 2000)[2] וסדרת התחריטים של וסילי סילבסטרוב (באוקראינית: Василь Сильвестров) (1888-1937).
מחלקת השיווק והתיירות של עיריית ויניצה, בתמיכת קרן התרבות של אוקראינה, פיתחה סיור מודרך המחייה את ההיסטוריה של שכונת ירוסלימקה.[3]
תאור השכונה ותושביה
הנוכחות הראשונה של יהודים בעיר ויניצה מתועדת לשנת 1532. בפרעות ת"ח–ת"ט (1648) שנערכו ביהודים במהלך התקוממות הקוזאקים והצמיתים שהנהיג בוגדן חמלניצקי, נהרגו רבים מיהודים ויניצה. שנים רבות לאחר מכן שבו היהודים והתיישבו במקום, אך שלוש מרידות הקוזאקים (היידמקים) שהתרחשו בשנים 1734, 1750 ו-1768 גרמו שוב סבל רב ואבידות קשות לאוכלוסייה היהודית.[4]
עם סיפוחה של ויניצה לאימפריה הרוסית וצירופה לתחום המושב גדלה האוכלוסייה היהודית בקצב מהיר, מ-691 איש בשנת 1767 ל-3,882 איש בשנת 1847 וכ- 11,689 איש בשנת 1897 ובשנת 1926 חיו בשכונה 21,800 איש שהיוו כמחצית מאוכלוסיית העיר ויניצה.[5]
השכונה היהודית ירוסלימקה הוקמה בסוף המאה ה-18 כשכונה של בעלי מלאכה.[5] התגוררו בה חייטים, סנדלרים, פרוונים, קצבים ונפחים, אך גם סוחרים, חנוונים ובעלי מפעלים עמידים.
הבתים העתיקים בשכונת ירוסלימקה היו בנויים מעץ ומכוסים משני הצדדים בחימר וקש. הבית המרכזי היה מיועד למשפחה אחת והיו בשני חדרים. כאשר המשפחה, גדלה נוספו חדרים ככל שהמקום אפשר. קומת הקרע הייתה שקועה עד מחצית גובהה באדמה. בקומה העליונה נבנתה מרפסת אליה הובילו מדרגות והגגות היו מכוסים בקש. בניית הבתים והרחבתם נעשו ללא כל תכנון ראשוני, לכן במרוצת הזמן הפכה השכונה למבוך של סמטאות ובתים צפופים. זאת הייתה ירוסלימקה התחתונה.
האוכלוסייה העמידה יותר עברה באופן הדרגתי לאזור הקרוב יותר למרכז העיר, שכונה ירוסלימקה העליונה, שם נבנו בתי אבן בני שתי קומות מעל קומת קרקע בה פעלו לעתים קרובות בתי עסק, בתי מלאכה וחנויות. בחלונות הותקנו תריסי עץ. לכל הבתים היו מרפסות, חלקן לא מקורות שהותאמו לבניית סוכה. הגגות המשופעים היו מכוסים ברעפים.
בתים אחדים היו בתי מידות שנמצאים בשימוש עד היום, דוגמת ביתו של התעשיין ברוך מויסביץ' לבוביץ', הבנוי בסגנון נאו-קלסי, בו פועלת תחנת הרדיו של העיר.
מוסדות הקהילה
בתי ספר
בתי כנסת
בתחילת המאה העשרים פעלו בירוסלימקה 13 בתי כנסת, רובם בתי כנסת קטנים שהוקמו בירוסלימקה התחתונה, האזור העתיק של השכונה. היו אלה בתי כנסת של בעלי המלאכה, כגון בית הכנסת של העגלונים, בית הכנסת של האומנים ועוד.[5]
בשנת 1731 מוזכר קיומו של בית הכנסת המרכזי (באוקראינית: головна синагога) ברחוב ירוסלימקה 6, בקרבת תלמוד התורה. בית כנסת זה שימש את הקהילה עד סוף המאה ה-19 ונהרס במאה ה-20. בתמונה ששרדה מתקופה זאת מתואר בית הכנסת כמבנה עץ בן שתי קומות בעל חלונות רבים וגג משופע גבוה מכוסה ברעפים.[5]
באזור ירוסלימקה העליונה נבנו במימונם של יהודים אמידים שני בתי כנסת שקיימים עד היום:
בית הכנסת על שם רייכר (באוקראינית: Синагога Райхер) נבנה בשנת 1903 ברחוב צ'רבונוקרסטיבסקה 11 על פי תכנונו של אדריכל העיר גריגורי ארטינוב ובמימונו של ד"ר רייכר. זהו בניין לבנים בעל קומת קרקע וקומה עליונה בסגנון נאו-גותי בעל חזית סימטרית, חלונות גבוהים וצרים ואולם מרכזי גבוה. בשנת 1922 הבניין הולאם והוסב למרכז ספורט ובשנת 1945 שופץ מכספי מועדון הספורט ספרטאק. בשנת 2025 פעל בו בית ספר לספורט לילדים ונוער. הוא מסווג כמונומנט היסטורי ועומד לעבור שיפוץ נרחב במימון העירייה.[7]
בית הכנסת על שם ליפשיץ (באוקראינית: Синанога Ліфшиця) נבנה בשנת 1887 ברחוב סובורנה 62 על ידי האדריכל ניקולאי גורדנין במימונו של אחד מתושבי העיר העמידים ששמו ליפשיץ. המבנה הבנוי בסגנון נאו-מורי הוא בעל שתי קומות מעל קומת הקרקע אשר לה כניסה נפרדת.
המבנה הולאם בשנת 1927 והועבר והוסב למועדות על שם יוסף סטלין. בתקופת מלחמת העולם השנייה פעל במבנה תיאטרון. בתום המלחמה הועבר לשימושה של האגודה הפילהרמונית האזורית.
הבניין הוחזר לקהילה בשנת 1992, שופץ על ידי הקהילה והוחזר ליעודו המקורי. קומת הקרקע מושכרת על ידי הקהילה לעסקים שונים.[8][9]
השוק
בית הקברות
הערות שוליים
- ↑ Martin Dean, VOLHYNIA AND PODOLIA REGION (GENERALKOMMISSARIAT WOLHYNIEN UND PODOLIEN), muse.jhu.edu
- ↑ Grantees, MFJC (באנגלית אמריקאית)
- ↑ An audio tour of Jerusalimka was created in Vinnytsia with the support of the Ukrainian Cultural Foundation, Вінниця. Офіційний туристичний сайт, 2025-10-29 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Vinnitsa, myshtetl.org
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 I-VIN | Вінниця - не тільки про фонтани. Яким був єврейський квартал Єрусалимка, i-vin.info (באוקראינית)
- ↑ Єрусалимка «Слідами хасидського хлопчика», jerusalimka.vinnytsia.city (באוקראינית)
- ↑ In Vinnytsia, the Raikher synagogue will be restored for budget funds, Raskolamnet.info, %2 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Gazeta.ua, Евреи отдали свою синагогу под казино, Gazeta.ua, 2018-02-26 (ברוסית)
- ↑ Drawings of the Lifshitz Synagogue in Vynnytsia (Winnica, Vinnitsa), cja.huji.ac.il
ירוסלימקה42581979Q4198109