יצחק פיינברג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית אישיות ריקה ד"ר יצחק פיינברג (תקפ"ב, 1822תרע"ב, 1912) היה רופא יהודי, עסקן ציבור, מראשי הקהילה היהודית בקובנה וממייסדי ספריית מאפו בעיר. נחשב לרופא בולט בקובנה ובכל רחבי צפון-מערב האימפריה הרוסית.

ביוגרפיה

נולד בעיירה בלבירישוק (אנ') שבליטא בשנת תקפ"ב (1822), לאביו רבי אריה, שעסק במסחר. כבר בילדותו ניכר בו כישרון יוצא דופן, ובגיל 16 עבר עם הוריו לקובנה, ולמד אצל אברהם מאפו.

פיינברג למד רפואה באוניברסיטה רוסית, וסיים בהצטיינות. נדחתה הצעה שקיבל לכהן בקתדרה לרפואה בתנאי שימיר את דתו.

הוא שימש כרופא בעיר קובנה במשך עשרות שנים, ונודע כרופא מפורסם ברוסיה ומחוצה לה. בשנת 1908 מונה לראש בית החולים הקליני של קובנה (אנ') בקובנה.

פיינברג פרסם מאמרים רפואיים רבים בעיתונות המקצועית ברוסית ובגרמנית, שזיכו אותו בהכרה רחבה. היה פעיל ציבורי בולט, חבר מועצת העיר קובנה במשך יותר מעשרים שנה. בשנת 1905 פרש מתפקידו במחאה על שלילת זכות הבחירה של היהודים בבחירות לרשויות המקומיות.

במקביל, ייצג את יהדות ליטא בוועידות ובמועצות רבות שהתקיימו בסנקט פטרבורג. הוא היה ממייסדי ספריית מאפו בקובנה, וכיהן כחבר בהנהלת הקהילה היהודית המקומית. ספרייתו הפרטית הגדולה נתרמה על פי צוואתו לספרייה הלאומית בירושלים.

יצחק פיינברג ב-1909

פיינברג נודע כאישיות מוערכת ואהובה הן בקרב הציבור היהודי והן בציבור הכללי, והוענקו לו תארי כבוד רבים מטעם השלטון הצארי על פועלו למען הרפואה והחברה. בין היתר קיבל את "עיטור ולדימיר ה"קדוש", דרגה 3".

משפחתו

אחיו היה רבה של ממל רבי גבריאל פיינברג.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יצחק פיינברג41064239Q134506939