יעקב כהן (ראש מועצה)
 | |
| יעקב כהן | |
| לידה |
13 בספטמבר 1918 פלאואן שבגרמניה |
|---|---|
| פטירה | 3 באוקטובר 2006 (בגיל 88) |
| תאריך עלייה | 1934 |
| השתייכות | שירות הביטחון הכללי |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד המרחב הדרומי | |
| תפקידים אזרחיים | |
| מנהל חברות, מקים יחידת המודיעין החשאית של מס הכנסה, ראש מועצת קריית אונו (1954-1969) | |
| הנצחה | |
| שכונה ובית ספר יסודי על שמו | |
יעקב כהן (13 בספטמבר 1918 – 3 באוקטובר 2006) היה מנהל אדמיניסטרטיבי של כתב העת "מערכות", מפקד המרחב הדרומי של שירות הביטחון הכללי, מקים הש.א. – יחידת המודיעין החשאית של מס הכנסה, ראש המועצה הראשון של קריית אונו ומנכ"ל איגוד חברות הביטוח.
ביוגרפיה
יעקב כהן נולד בפלאואן שבגרמניה הסקסונית ב-13 בספטמבר 1918, למשפחה שהגיעה מלודז' שבפולין, בן שלישי לפנחס אלעזר ולחנה, שנפטרה כאשר יעקב היה כבן שש. בשנת 1934 הוא עלה ארצה לבדו במסגרת "עליית הנוער", ובהיותו בן 19 החל לעבוד בחנות הספרים "בלומשטיין", ברחוב נחלת בנימין בתל אביב. הוא הפך למנהל בחנות, ובזכות הצלחתו בניהול הוצעה לו שותפות בחנות בלא השקעה מצדו.
על אף ההצעה הנדיבה והמפתיעה העדיף כהן לשרת את המדינה שבדרך. הוא שימש כמנהל האדמיניסטרטיבי של כתב העת הצבאי "מערכות" ומילא מספר תפקידים במסגרת השירות הביטחון הכללי, ביניהם את תפקיד מפקד המרחב הדרומי. לאחר מכן, נענה לבקשתו של שר האוצר דאז, לוי אשכול, להקים יחידת מודיעין חשאית עבור מס הכנסה, שנקראה הש.א..
קריית-אונו
בשנים 1953-1954 פעל בהתנדבות כיו"ר הוועד המקומי של כפר אונו. בשנים 1954-1969 כיהן תחילה כראש הוועד הזמני, ולאחר מכן – כראש המועצה הראשון של קריית אונו.
בראשית ימיו כיו"ר הוועד המקומי כפר-אונו היה שייך למועצה האזורית אונו שישבה בכפר אז"ר וכללה את היישובים כפר אז"ר, כפר אונו, קיבוץ אפעל ורמת פנקס. מאוחר יותר יזם יעקב כהן את הקמת קריית אונו כישוב עצמאי שאינו מסונף יותר למועצה האזורית אונו שהייתה חקלאית, שדגלה בצביון חקלאי והתנגדה לבנייה רוויה.
לאחר שהתנתקו מהמועצה האזורית אונו, תושביו הוותיקים של כפר אונו התמודדו עם אלפי עולים חדשים שאיכלסו את המעברה הגדולה ביותר בארץ. יעקב כהן ראה את חיסול המעברה כאחד היעדים המרכזיים בתפקידו. הוא סייע לכל תושבי המעברה לעבור מצריפים למבני קבע ולקבל הלוואות מוסדיות שונות כדי שיוכלו לרכוש את בתיהם. יעקב כהן האמין כי היישוב יתפתח רק אם תתאפשר בנייתם של בתים נוספים שבהם יוכלו להתגורר גם תושבי המעברה, שאותה הצליח לפרק. בפועל, הוא היה הראשון מבין המנהיגים המקומיים שהצליח להטמיע מעברה גדולה בתוך ישוב ותיק.
כהן הנהיג זמני תקן במתן תשובות לפניות אזרחים ודגל במדיניות של "דלת פתוחה" - כל אזרח היה יכול להגיע לפגישה אישית איתו בשעות אותן ייעד לקבלת קהל.
כדי להמשיך בתנופת הבנייה והפיתוח של קריית אונו הבין כהן שעליו לגייס כספים רבים בקרב משקיעים שונים בארץ ובעולם, רעיון חדשני שלא היה מקובל באותם הימים ואף עורר תרעומת והתנגדויות נמרצות. בסופו של דבר הוא קיבל את האישור הממשלתי לפעול בדרכו. מן המשקיעים דרש לאפשר לתושבים לקבל משכנתא בגובה של 50-55% מסכום הקנייה, בעוד שבארץ היה מקובל אז לתת משכנתא של 25% בלבד. הפרויקט הצליח. כך הוקמה שכונות קיראון, שהייתה השכונה הראשונה בארץ שנבנתה בסיוע של משקיעים חיצוניים. בזכות פיתוח זה הגיעה לקריית-אונו אוכלוסייה צעירה וחדשה, אשר תרמה רבות לפיתוח המקום. נוסף על קיראון הוקמו אז שכונות נוספות, וביניהן: רימון, גרין ועוד. כהן יזם תוכנית סיוע ייחודית עבור זוגות צעירים, אשר הצליחה מאוד ואף אומצה על ידי משרד השיכון כתוכנית ארצית.
הוא אף יזם בהצלחה את פינוי שכונת "גבעת ברכה", שהיה בין הפרויקטים הראשונים בארץ שכונו "פינוי בינוי". תושבי "גבעת ברכה" התגוררו בדירות זעירות של 28 מ"ר, והוא דרש מן הקבלנים לאפשר לכל מי שרוצה לעזוב את דירתו ולהחליפה באחרת ללא מגבלת כמות. הוא הצליח במשימה וכך תושבי השכונה זכו למגורים בדירות מרווחות יותר.
תכנן את היישוב בסיועה של ועדה ארכיטקטונית, שבה היו חברים האדריכלים המובילים בארץ בזמנו, ואף דגל ברעיון "הקריה הירוקה", עוד לפני שהצבע הירוק, כגישה של פיתוח סביבתי, הפך למקובל בחשיבה עירונית.
העתיד בחינוך
הקים בקריית אונו בית ספר תיכון, על אף התנגדותו של משרד החינוך, ובדרך זו חסך מילדי היישוב את הצורך בנסיעות מחוצה לו. קריית אונו הייתה גם מן היישובים הראשונים בארץ, שבהם הוקמה חטיבת ביניים. יעקב כהן קידם רעיון זה כי האמין שהוא יעלה את רמת הלימודים של כל צעירי הקריה, כולל יוצאי המעברה, וישפר את הקשרים בין האוכלוסיות השונות ביישוב. הוא האמין ברעיון האינטגרציה בין האוכלוסיות השונות ביישוב והצליח ביישום הרעיון החברתי החשוב הזה באופן מרשים. נוסף על כך, הקים יעקב כהן בתי ספר עבור ילדי החינוך המיוחד והציבור הדתי, ואף יזם הקמת מסגרות חינוכיות גם עבור נוער שוליים, שחלקן פעלו בתוך בתי הספר הרגילים.
יזם להקת ריקודים וחוג דרמטי לנוער, שבהם השתתפו ילדים ממשפחות ותיקות ועולים חדשים. כמו כן, תמך בהקמת הקונסרבטוריון העירוני וייסד את תזמורת כלי הנשיפה, בניצוחו של אהרון אלקלעי, שהפכה לשם דבר בארץ ובעולם. בתקופתו, כל ילד שלישי בקריית-אונו ניגן בכלי נגינה כלשהו. יעקב כהן גייס תרומות כדי שהתזמורת תוכל לצאת לתחרות בינלאומית לתזמורות, ממנה שבה עטורת פרסים והכרה בינלאומית.
כדי שהילדים לא יסתובבו בקריה בחוסר מעש, דאג להקים בקריה מועדון טכני לנוער, שבו ילדים רבים למדו בחוגים בשעות אחר-הצהריים. כמו כן, תמך בפעילות של תנועות הנוער ועודד את העיסוק בספורט.
בתקופת כהונתו כראש מועצה קריית-אונו הייתה אחד המקומות הראשונים בארץ, שבו הוקרנו סרטים והתקיימו מופעי תרבות בערבי שבת ובשבתות. על אף זאת הוא שמר על יחסים מצוינים בין דתיים ולבין חילוניים בקריה, ודאג למלא את צורכיהם של הדתיים בבניית בתי כנסת ותלמודי תורה, המותאמים לזרמים השונים.
הקים בשנת 1965 את השירות הפסיכולוגי של קריית אונו, כי האמין שהעזרה הנפשית לפרט תסייע ליישוב כולו להתרומם ולצמוח. בראש השירות העמיד יעקב כהן פסיכולוג צעיר, עמירם רביב, לימים פרופ' ופסיכולוג וחוקר נודע.
לאחר תום הכהונה כראש מועצה
לאחר פרישתו מתפקיד ראש המועצה התמנה בשנת 1971 למנכ"ל איגוד חברות הביטוח. עם יציאתו לגמלאות ניסה לקדם רעיון חדשני, ביטוח סיעוד לכלל התושבים. על אף ניסיונותיו הרבים הוא לא הצליח להשלים משימה חשובה זו.
כהן נפטר ב-3 באוקטובר 2006 לאחר מחלה קשה. הוא הותיר אחריו את אלמנתו, יונה, שני בנים – יגאל ואילן.
פעולות הנצחה לאחר מותו
ב-2007 יצא לאור ספר ביוגרפי על חייו, "סולם יעקב", שחלק נכבד ממנו מוקדש לתולדות קריית אונו.
ב-2009 נחנך בית ספר יסודי על שמו בשכונה חדשה בקריית אונו בתכנונו של האדריכל פרופ' זאב דרוקמן, שבה רבי קומות רבים וטיפוח סביבתי מוקפד וירוק כפי שחזה כהן.
| ראשי מועצת ועיריית קריית אונו | ||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
29422697יעקב כהן (ראש מועצה)