יעקב דב גורדון
| יעקב דב גורדון (1923) | |
| לידה |
|
|---|---|
| תחום יצירה | פיסול |
יעקב דב גורדון היה פסל יהודי, יליד האימפריה הרוסית, שפעל בפלשתינה-א"י בין השנים 1924-1920.
ביוגרפיה
יעקב דב גורדון נולד בדנילוביץ שבפלך וילנה, האימפריה הרוסית (כיום ליטא), כנראה באזור שנת 1885. בילדותו למד בתלמוד תורה. בנעוריו היה קשור להבונד ולקבוצות סוציאליסטיות.
בשנת 1907 היגר לארצות הברית. שם למד כשלוש שנים בבית ספר מקצועי לאומנות, ובשנת 1910 בקירוב התקבל לאקדמיה לאמנות בפילדלפיה. לאחר סיום לימודיו נסע, כנראה בעזרת מלגה שקיבל בפילדלפיה, לאירופה, שם ביקר בצרפת, בלגיה ושוויץ ולמד כשנה באקדמיה האמריקאית לאמנות (אנ') ברומא, איטליה.
ב-1920 בקירוב נסע לפלשתינה-א"י והתגורר בכרם התימנים בתל-אביב. בין עבודותיו הראשונות היה תבליט של דוד ילין בהזמנת משפחתו. בשנת 1921 השתתף ב"תערוכת אמנות ומלאכה" שהתקיימה במגדל דוד בירושלים בהשתתפות אמני אגודת אמנים עברית ואמנים נוספים מ"בצלאל".
ב-1922 נחנך תבליט גדול שלו בשם "והודעתם לבניך ולבני בניך" מעל הכניסה אל מלון גינוסר בתל-אביב. בתבליט הופיעו דמויותיהם של שני תלמידים ורבם, כשהם מוקפים על ידי חיות ובהם זוג כלבי ים ונשר בעל כנפיים פרושות. התבליט שהיה מהראשונים ששילבו אמנות באדריכלות המקומית זכה, כנראה, לתגובות מעורבות.[1] הוא הוסר, כנראה, בלחץ חוגים דתיים בתל-אביב. [2] עבודה נוספת מתקופה זו המיוחסת לו היא פסל האריה בסמטה פלונית בתל-אביב.
ב-1923 הציג בסטודיו שלו בכרם התימנים את פסלו "טרומפלדור", לצד כמה יצירות נוספות. לאחר מכן נסע לביקור בארה"ב. לאחר שובו יצר את פסלו "הגליל ושומרותיו" (1924), המנציח את שרה צ'יזיק ודבורה דרכלר, שנפלו במאורעות תל חי.
ב-8 במאי 1924 עזב את ארץ ישראל,[3] כנראה בגלל מצבו הכספי הקשה.[4] את מרבית יצירתו ניתץ ואילו הפסל "הגליל ושומרותיו" נתרם לחצר תל-חי. קורות חייו לאחר עזיבתו את ארץ ישראל אינם ידועים.
גלריה
-
"והודעתם לבניך ולבני בניך" (1922), תבליט בחזית מלון גינוסר, תל-אביב (נהרס)
-
פסל האריה (1922), סמטה פלונית, תל אביב-יפו
-
יוסף טרומפלדור (1923)
קישורים חיצוניים
- יעקב דב גורדון, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- גדעון עפרת, היישות הנעלמה של י"ד גורדון, באתר הארץ, 3 באפריל 2004
- עפרת, גדעון, יעקב דב גורדון: פסל עלום, ינואר 17, 2011
- אמנות בבניין הארץ, הארץ, 30 בספטמבר 1921
- האמנות בתל-אביב, דואר היום, 19 ביולי 1922
- הנציב העליון בתל-אביב, דואר היום, 9 באוגוסט 1922
- פסל טרומפלדור, הארץ, 8 באוקטובר 1923
- ב. ד., אצל הפסל, דואר היום, 21 באוקטובר 1923
- י. ק., פסל כבודנו, הארץ, 5 בנובמבר 1923
- יצא, הארץ, 8 במאי 1924
- א גרוס פון ארץ ישראל, יידישע אילוסטרירטע צייטונג, 13 יוני 1924
הערות שוליים
- ↑ ראו: האמנות בתל-אביב, דואר היום, 19 ביולי 1922; הנציב העליון בתל-אביב, דואר היום, 9 באוגוסט 1922
- ↑ ראו: עפרת, גדעון, יעקב דב גורדון: פסל עלום, ינואר 17, 2011. בהקשר זה יש לציין כי שמואל נתן וילסון, קבלן הבניין, שימש גם הקבלן של בניין בית הכנסת הגדול.
- ↑ ראו: יצא, הארץ, 8 במאי 1924
- ↑ ראו: עפרת, גדעון, יעקב דב גורדון: פסל עלום, ינואר 17, 2011
יעקב דב גורדון42547589Q55283916