ינים (הר יהודה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ינים (כתיב: יָנוּם) היא עיר מקראית בהרי יהודה. העיר נזכרת בספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק נ"ג, ונמנית בקבוצה 6 של רשימת ערי יהודה: ”אֲרַב וְרוּמָה וְאֶשְׁעָן. וינים [וְיָנוּם] וּבֵית תַּפּוּחַ וַאֲפֵקָה. וְחֻמְטָה וְקִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן וְצִיעֹר עָרִים תֵּשַׁע וְחַצְרֵיהֶן” (ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים נ"ב-נ"ד).

במקרא הכתיב 'ינים' והקרי 'יָנוּם'. נראה שבתרגומים משתקפת הצורה ינים, והיא הנכונה[1][2].

הזיהוי

יהודה קיל מציע לזהות אותה עם בני נעים[3]. יש הטוענים כי ההנחה שהשם נשתמר בשמו של כפר בני נעים אינה סבירה, הן משום שדמיון השמות מסופק והן משום שהשם בני נעים מתחלף עם השם כפר-בריכ וכנראה נובע ממנו[4]. אין אם כן נתונים ישירים לאיתורה המדויק של ינים. בתוך מערכת הזיהויים של קבוצות 7-5 יש עדיפות קלה, לעת עתה, לזהותה בח'רבת כנען. זאת, מתוך מערכת השיקולים הבאה:

בתחום המוגדר על ידי ערי קבוצה 6 של רשימת ערי יהודה, שהינן מזוהות, האתרים המתאימים לערי הקבוצה שקשה לזהותן הם ח' ביסם, ח' א-נצרה, אל-חדב וח' כנען. במצב ידיעותינו הנוכחי עדיף לזהות בח' ביסם את אחד מיישובי קבוצה 5 (אולי חֹלֹן). זיהויה של אשען עדיף בח' א-נצרה, משום שבמרחק מה ממנה (כ-2 ק"מ) מצויה חורבה בשם אסהא\אצחא, ששמה מגלה דמיון קל לשם אֶשְׁעָן, וכנראה הוא חסר מובן בערבית. מתוך מכלול השיקולים לעיל יש עדיפות מסוימת לזיהוי אשען בח' א-נצרה. ח' כנען ואל-חדב תזוהינה במקרה כזה עם ינים או שמא עם חֻמְטָה; הזיהוי הטנטטיבי של ינים הוא בח'רבת כנען. עם זאת יש להודות כי "הכיסאות המוזיקליים" בין השמות אשען, ינים וחמטה לבין האתרים ח' א-נצרה, אל-חדב וח' כנען, אינם ניתנים לפתרון חד-משמעי של זיהוי, למעט העובדה שאלו שלושת האתרים המוכרים היחידים שיכולים להתאים לזיהוי שלוש ערים עלומות אלה[5].

הממצא הארכאולוגי

בסקר ישראל ח'רבת כנען היא אתר 1/72/309{15-10}, נ"צ 15720.10225, גובה מוחלט 899 מ', גובה יחסי 4 מ', תצפית טובה, שטח מרבי כ-5 דונם. האלמנט הבולט באתר היו כנראה תמיד המצודות שנתקיימו בו בזו אחר זו, במקום השולט על נתיב התנועה העיקרי בהר ומאפשר תצפית טובה. עם זאת נראה שנתקיים גם יישוב סביב מצודות אלה. ראשית היישוב בתקופת הברזל 2ב (כ-2 דונם) ו- 2ג (כ-5 דונם). המשכו בתקופות הברזל 2ד והפרסית (2 - 3 דונם), ההלניסטית והרומית 1 (שוב כ-5 דונם), ולבסוף הרומית 2 (כ-2 דונם).[5] טרם נתגלו שרידים מאוחרים יותר.

הערות שוליים

  1. M.L. Margolis, The Book of Joshua in Greek (Parts I-IV: Joshua 1,1-19,38), Paris, 1931/8, p. 312
  2. ליונשטאם באנציקלופדיה מקראית כרך ג' טור 705.
  3. דעת מקרא לספר יהושע, פרק ט"ו עמ' קמ"ה הערה 133
  4. עיין ערך 'כפר ברוך' בדעת מקרא.
  5. ^ 5.0 5.1 אבי עופר, הר-יהודה בתקופת המקרא (עבודת דוקטור), אוניברסיטת ת"א, תשנ"ג (1993), חלק 3, עמ' 50–51.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ינים (הר יהודה)40533079