יחס תמטי (בלשנות)
יחס תימטי הוא מושג בבלשנות, בעיקר בתורת המשמעות (סמנטיקה) וחקר השיח, המאפיין את תפקיד הרקע הנושאי של צירוף שמני במשפט דבור, כאשר מנתחים אותו סביב הפעולה שבמשפט (הנשוא). למשל במשפט "דן המציל קפץ למים הקרים" שהנשוא שלה היא פעולת הקפיצה, ואשר לפי ניתוחי הבלשנות החדשה לפעולה זו יש שני משלימים (ארגומנטים): מי קפץ (נושא המשפט) ולאן (המושא העקיף), הרי שההצירוף הלשוני השמני "דן המציל" משמש בתפקיד עושה הפעולה (אנ') (agent) במודע, וצירוף היחס "למים הקרים" תפקידו היעד שאליו כוּונה הפעולה.
כחלק משינוי כיוון המתנגד לעמדות שהציג נועם חומסקי בשנת 1965 בספרו "היבטים של תחביר" לפיו המבנה התחבירי הוא העיקר ביצירת משמעות, ביקשו הבלשנים האמריקאים ג'פרי גרובר וצ'ארלס פילמור ומאוחר יותר גם הבלשן ריי ג'קנדוף להגדיר את הדיבור בעל המשמעות דרך תפקידי משמעות ולא דרך מבנה תחבירי המיוסד על אדני צירופים לשוניים וחלקי הדיבר חסרי משמעות מכוונת מצד הדובר והשומע.
לדברי בלשנים אלה, ישנם תפקידים מוגדרים במשפט, הנותנים לפועל את משמעותו הלכידה והקוהרנטית, ותפקידים קבועים אלו, מתוך אוסף קצר של תפקידים אפשריים, מופיעים תמיד בסדר מסוים דווקא.[1][2][3][4]
רשימת התפקידים האפשריים
תפקידי הרקע הנושאיים הללו הם היחסים התימטיים של רכיבי המשפט. ואלו הם העיקריים שבהם:
המפעיל את הפעולה, שיכול להיות אחד הבאים:
- עושה הפעולה במודע (הסוכן, ובאנגלית Agent), כמו במשפט "יצחק הליצן בכה".
- גירוי שהוא מקור לתגובה רגשית (Stimulus), למשל "הבצל גרם לו לבכות". (מתוך הספר "בצל מרן")
- גורם טבעי (Natural cause), כאשר כח טבעי ללא הכרה הוא המפעיל את הפעולה "צונמי קרע את הים לשניים".
- חווה הפעולה - או המתנסה (Experiencer), מושא הפעולה בעל הבנה ויכולת חוויה, במקרה של פעולה חושית: "מוצארט שמע את הצלילים". פעולות אלו מתאפיינות בהפניית קשב אך כמעט ללא פעולה חיצונית, והמושא גם הוא עושה הפעולה.
מושא הפעילות
- המעושה (או: תימה, Theme) - מושא הרקע לפעולה, שנותר בהגדרתו ומצבו. לדוגמה "לסבא אברהם היו שבעה בנים". אלו נותרו בעינם, שבעה בנים לפני ואחרי שסיפרנו על כך.
- המשתנה (או: הַמִּתְפָּעֵל, ובאנגלית Patient מלשון מטופל), בו מושא הפעילות עובר שינוי מצב, כבמשפט "הוא הרטיב את הסדינים". במשפט זה פעולת ההרטבה שינתה את מצב הסדינים באופן מובהק.
- משויך (נמען, Recipient), במקרה של פעולה המשייכת דבר לאחר, לדוגמה "אני נתתי לה את חיי". (דני סנדרסון ואלון אולארצ'יק בכוורת)
- המוטב (המרוויח, Benefitiary), כמו: "בשבילי נברא העולם." (בבלי סנהדרין לז.) או: "המלחמה פרצה בגללו". (החדשות)
תיאורים
- מכשיר (אינסטרומנט) באמצעותו נעשתה הפעולה. כמו "גזרתי את הדף במספריים".
- מיקום (לוקציה), המקום בו נעשתה הפעולה. לדוגמה "גזרתי את הדף במספריים, בבאר שבע.
- כיוון או יעד (דסטינציה), המקום אליו הפעולה מיועדת. כמו "זרקתי את הסדינים לפח." או "הסעתי את סבא אברהם לבאר שבע".
- מקור (Source, Origin), המקום ממנו החלה הפעולה. כמו "אחרי ששאל למה הבאנו אותו לשם, סבא אברהם יצא מבאר שבע ונסע לחורן."
- זמן (Time), תיאור התקופה שבה בוצעה הפעולה. "הוא נסע אמש".
- אופן (Manner) איוך הפעולה, לדוגמה "המילים נאמרו במהירות.
- סיבה (קאוזה, Cause), תיאור מדוע בוצעה הפעולה. "הערך נמחק כי לא עמד בציפיות."
הגדרת היחס תימטי
היחס התימטי הוא תיאור הדרך שבה ישויות המתוארות בידי צירוף שמני (צירוף לשוני שעיקרו שם עצם), מתפקד ביחס למשמעות הפעולה המתוארת על ידי הפועַל (הנשוא) שבמשפט. לשם-עצם עשויים להיות יותר מיחס תימטי בודד.
אלא אם מדובר בגידופים או בהישבעות, כמעט כל צירוף שמני "נושא" לפחות יחס תימטי אחד. במשפטי פראפרזה - בהם מובע אותו הרעיון בצורה אחרת, יש זהות בין היחסים התימטיים הקיימים לצירופים שבמשפט.
לדוגמה:
- "אירנה דחפה את איירין", ארנה היא הסוכנת, עושת הפעולה במודע, איירין היא המעושה, התימה (הרקע למעשה, עליה הפעולה נעשתה).
- "איירין נדחפה בידי אירנה". אירנה עדיין הסוכנת, עושת הפעולה במודע. איירין היא עדיין המעושה (הרקע למעשה, ועליה נעשתה הפעולה).
כלומר לא חל שינוי בתפקידים - והיסים התימטיים נותרו בעינם.
הבהרת מונחים
בעבר, באופן שגוי, שימשו בבלשנות התאורטית המונחים יחס תימטי והמונח תפקיד תיטא (בלשנות) (אנ') כמושג אחד. אך אלו מושגים שונים.
תפקיד תיטא (בלשנות) (אנ'): הוא מבנה תחבירי המייצג את מקומם של רכיבי ההשלמה של הפעולה (הארגומנטים של הפועַל) במבנה הפעולה (בלשנות) (אנ') (וראו: הנשוא בבלשנות המודרנית)
יחס תימטי: כאמור לעיל, הוא תיאור משמעי סמנטי לחלוטין, המתאר מה אופן בניית משמעות השלמת הפעולה של היצרופים הלשוניים המשלימים את הפעולה של המשפט.
יחס דקדוקי: מתאר את חלקי המשפט בשפות כמעט חסרות יחסה כמו עברית ואנגלית, או את היחסה בשפות שיש להן אותו כמו לטינית וערבית.
הערות שוליים
- ^ הרצאות על מורכבות בלשנית, דאל אוסטן, (באנגלית, גוגל ספרים). פורסם באמשטרדם ([https://www.worldcat.org/title/growth-and-maintenance-of-linguistic-complexity/oclc/55616038 ראו בכרטסת הספריות העולמית)
- ^ עבודת הדוקטורט של ג'פרי גרובר בשנת ה'תשכ"ה, ב-MIT (פדף באנגלית)
- ^ The case for case מאמרו של צ'ארלס פילמור בספר משנת 1968 (באנגלית, הקישור לאתר כרטסת הספריות העולמית). ראו סריקת המאמר באתר הלאומי האמריקאי לחינוך "אריק".
- ^ מצב היחסים התימטיים בסברה הבלשנית מאמרו של ג'קנדוף בשנת 1987 (באנגלית, פדף, אתר JSTOR לכתבי עת מדעיים). במקור פורסם בכתב העת המדעי Linguistic Inquiry כרך 19, חלק 3 (קיץ 1987, אין רישום למהדורה זו בכרטסת הספריות הבינלאומית)
34576640יחס תמטי (בלשנות)