יחס איינשטיין

יחס איינשטיין הוא קשר שפרסם אלברט איינשטיין במאמר על אודות תנועה בראונית ב-1905.

$D=\mu kT$.

משוואה זו קושרת את $D$, קבוע הדיפוזיה, $\mu$, המוביליות והטמפרטורה המוחלטת $T$.

הניידות החשמלית $\mu$ היא היחס בין מהירות הסחיפה של חלקיקים לבין הכוח המופעל עליהם  :$\mu =\frac{v_d}{F}$.

מוליכות חשמלית

כאשר משתמשים ביחס זה עבור מוליכות חשמלית, נהוג לחלק ב-$q$, המסמל מטען חשמלי של נושא מטען יחיד ולהגדיר את הניידות החשמלית כך:  :$\mu =\frac{v_d}{E}$. כאן $E$ הוא השדה החשמלי.

כך מקבלים כי יחס איינשטיין הוא :$D=\frac{\mu kT}{q}$.

במוליך למחצה שצפיפות המצבים בו היא שרירותית, יחס איינשטיין הוא :$D=\frac{\mu p}{q\frac{dp}{d\eta }}$ $\eta$ הוא הפוטנציאל הכימי ו-$p$ הוא מספר החלקיקים.

ראו גם

• דיפוזיה
• תנועה בראונית

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] יחס איינשטיין16826343